התבוננות בברכות בני, חיי ומזוני

ה. צמצום כפשוטו או לא כפשוטו

דרך העלאה או המשכה

מה הפתגם לזה בחסידות[קצז]? יש רבי, חסידים, מתנגדים וגוים. מה קורה בסוף? שהרבי הופך להיות ה', החסידים נעשים רבי, המתנגדים נעשים חסידים, והגוים נעשים מתנגדים, הכל בשלבים. זה נקרא העלאת המדרגות.  מה הווארט? שבהעלאת המדרגות מי שהכי למעלה נכנס בתוך ה'. באמת הדבר נמשך הלאה ואחר כך השני והשלישי, בשלבים. בתור התבוננות, אם אני יכול לתפוס את ה"עד שלא נברא העולם היה הוא ושמו בלבד", שבפרצופים הוא כמו אריך ועתיק, אני יכול להכניס האריך לתוך עתיק, לעשות מכל הכתר דבר אחד, שגם על כך יש דרושים שלמים אצל רבי הלל[קצח], שאת הכתר מחלקים לשלש או לשנים או שכתר זה דבר אחד.

אז מה שהיום אמרנו שכל השלש הם אחד בעצם, אור אין סוף הוא גם ה' ממש. ההסבר הזה כביכול מחבר את שתי הקבוצות. עוד פעם, נאמר את זה יותר טוב: יותר טוב לומר שהשיטה של הזרימה כלפי מטה, שה' מהווה את הכל בכל רגע, הוא "מטי". למה באמת יהודי יכול לומר שזה ה' ולא להיכשל בעבודה זרה? קרוב מאד למה שתמיד אמרנו – למה החסידות לא סוברת צמצום כפשוטו? מה ההבדל? האם הוא בדרך העלאה או בדרך המשכה, בעבודה או בהנחה. עבודה היא העלאה והנחה היא המשכה. אז כל מה שאומרים חסידים, כל מה שחסידות אומרת, שהכל ממש ה' – לעת עתה הכל בדרך עבודה, של העלאה, לא בדרך של הנחה. אתה יודע איפה הצמצום כפשוטו? בנוחיות. בנוחיות באמת הצמצום כפשוטו...

צמצום באור או בעצמות

[הקב"ה יכול הכל ושום דבר לא מגביל אותו?] מה אתה מתכוון? צמצום בעצמות או צמצום באור? זה לא הצמצום כפשוטו שדיבר הגאון, הגאון דיבר על צמצום כפשוטו בעצמות[קצט]. [אני לא באתי לייצג את הגאון מוילנא, אני שומע מה שאומרת החסידות בשם חב"ד] אתה יודע מה התגלית הכי חדישה של המדע? המוזריות. יש חלקיק המוזר, המוזריות, וזה השלאגר היום של הפיזיקה. אתה מדבר על צמצום באור.

עוד פעם, אם אתה יכול לומר אומר שפשיטא שהשלחן יכול להיות ה' בעצמו, שהוא באמת הוא, ומה שהסתלק הוא האור, אז האור גם יכול להיות ה' בעצמו?! האור שהסתלק בצמצום כפשוטו, כדבריך, הוא לא ה' בעצמו, כן?! אז אם האור הסתלק הוא צמצום כפשוטו בעצמות אתה סותר את עצמך מיניה וביה. [סילוק הוא עצמות וצמצום הוא עצמות. אין שום נפקא מינה וחילוק בין הפעולה לבין הפועל וכו' הכל אותו דבר] לא, סילוק הוא כמו שכתוב "אני הוי' לא שניתי", אבל צמצום, כתוב בתניא[ר], איך הוא סותר את הצמצום כפשוטו? הוא אומר שאם זה ה' – אתה עושה שינוי ממשי בתוך הטבע וזה לא יכול להיות בעצמות. [יכול להיות בעצמות] "אני ה' לא שניתי". שינוי הוא דבר נפרד.

[פעם הרב אמר בשם אחד מחכמי חב"ד תלוי איפה מדברים, יכול להיות הכל, אין הגבלות] בסדר, אז אם הכל הוא הכל אז בסדר, אתה לא מייצג שום שיטה של צמצום כפשוטו. זה כל מה שרציתי לומר לך, מה שאתה אומר הוא גנבת דעת. היות שאתה אומר שהאור הוא ה' והכל הוא הכל, אתה לא מייצג שום שיטה של צמצום כפשוטו.

[אולי הרב יסדר את הדברים] בסדר, מה שאמרתי שהצמצום כפשוטו באור הוא כהנחה לא משווה. הוא אומר שאני מרשה לעצמי לצמצם את האור היות שהאור הוא לא ה', את ה' אני לא יכול לצמצם, אבל את האור אני יכול לצמצם, זה לא הוא. [אז הצמצום הוא גם במאור ולא בעצמות] או, יפי [לא בעצמות] אבל שוב, אתה לא מדבר לענין [יש דבר שמתייחס לאור, ויש פער, כל מה שאנחנו יכולים לומר שיש משהו שהוא מעל, כיון שאין מלים אז אנחנו משתמשים בדבר] תאמר לי אם זה לא נכון, אני חושב שיש לך בעיה עם החסידות בכלל, איזו בעיה שורשית. נדמה לך, גם כן זה נדמה, שאומרים ככה שנאמר שלפי דעתך – מה זה שמשהו לא מסתדר אצלי, מה שלא מסתדר אצלי הוא שמגבילים את ה', לפי דעתך הדעה של החסידות היא כיווץ על ה', אתה רוצה להשתחרר ממנו.

עוד פעם, לא אוהבים דברים שלוחצים או שעושים כיווץ. יש לך בעיה עם החסידות בכלל, שלא נותנת לך חופש ולכן אתה רוצה יציאת מצרים, לצאת מהמצרים של הכפיה החסידית. עוד פעם, יש פה כפיה חסידית חזקה והיא מצרים, וצריך לצאת ממצרים, לכן מה שהם אומרים צריך לומר את ההפך. [לא נכון. יש לענין הזה השלכות] עוד פעם, בגלל שבעצם אם ניקח אותך עד הסוף, נדמה לי או שתהיה פה סתירה מיניה וביה – או שאתה בעצם אומר את אותו הדבר, אתה אומר הפוך ואומר אותו הדבר. בגלל שעוד פעם, זה לא מייצג שום שיטה של צמצום כפשוטו. זה בדיוק מה שהרבי אמר, שה' יכול לעשות, ה' הכל יכול, מה שאתה אומר זה מה שהרבי אמר.

[על זה הויכוח, אם המציאות גמורה ואנחנו נאיין אותה – מבחינת התפקיד שלנו ה' פינה מקום לנו לבחירה שלנו. ברגע שאתה אומר שהכל עצמות אין חילוקים] רגע, אז אתה לא מסכים לפן השני, לתפיסה של ההתהוות התמידית לפי החסידות. [האמת שזה לא נפקא מינה גדולה] זו נפקא מינה מאד-מאד גדולה, כל ההשגחה הפרטית תלויה בזה. זה נקרא הפן הגלוי, שהשלחן הוא העצמות זה הנסתר שבנסתר, הפן היותר גלוי הוא ההמשכה.

[יש מה שמחיה כל הזמן?] עוד פעם, עם כל מה שהוא מחיה, שפינו לך מקום. מה הכוונה פינו לך מקום? אתה חושב שהחסידות לא חושבת שיש בחירה חפשית?! שיש בחירה חפשית באמת, מה שאנחנו אומרים, פעם שמעת שאין בחירה חפשית באמת?! איך אתה יכול לומר דבר כזה?

שוב, מה שאמרנו שלעת עתה בעלמא דשקרא אפשר להשיג עצמות רק בדרך שנקראת "אסתלק יקרא דקוב"ה בכולהו עלמין"[רא], בדרך הסתלקות, בדרך עבודה, בדרך העלאה. זה מה שרבי אייזיק אומר שיש רצוא ושוב בעצם הנשמה, ש"ה' הוא הכל" היינו הרצוא ו"הכל הוא ה'" היינו השוב[רב]. בעצם השוב ש"הכל הוא ה'" – בעולם הזה הוא שהכל מתעלם מה', לעתיד לבוא הוא יתגלה גם בדרך שוב, כמו שאתה אומר בפשטות, שהכל הוא ה', בדרך הנוח-ההנחה. אבל כרגע זה כמו שאמרנו, אם מתגלה שהכל הוא ה' אז באיזשהו מקום כן אפשר להשתחוות לזה. אם הוא בדרך השוב, "הכל הוא ה'", אין סבה לא להשתחוות לו. [מי משתחווה?] ה'. ה' עובד את עצמו.

עוד פעם, אני רוצה לומר לך דוגמה מהו צמצום כפשוטו וצמצום לא כפשוטו. צמצום כפשוטו הוא שעכשיו נפסיק את השיחה ונתפלל מנחה וזה ירד מהפרק, נשכח מזה. אבל אם עכשיו אנחנו נפסיק ונתפלל מנחה בעזרת ה' וזה יישאר אותו הדבר בדיוק, זה צמצום שלא כפשוטו...

נתיקת תוקף למציאות הטובה

[מה הרב עונה על השאלות ששאלנו אותו, עד כמה המציאות תוספת מקום?] הוא רוצה לתת כביכול תוקף למציאות, ואני חושב כמו שאמרתי שיש לו טעות שנדמה לו שהתפיסה האחרת לא נותנת תוקף למציאות. [מה האמת?] האמת שזו נשיאת ההפכים האמתית, שיש את כל הבחירה החפשית, כל התוקף במציאות, וביחד עם זה האור לא עזב את המקום.

[העולם חי או מת?] דוד המלך חי או מת, יעקב אבינו חי או מת. אנחנו מדברים על זה לפני ג' תמוז, מה התחדש לך? [הכל התחיל מג' תמוז] לא, הדיבור שלנו הוא שנים לפני כן. [אבל לפני כן היה לי ברור שיכול להיות שהרבי ימות ואתה היית בספק, עכשיו התברר לך שהרבי לא מת ולי התברר שהוא כן מת] אני בספק גדול מאד לגבי כל אדם חי אם הוא ימות. אני מקווה שכולם יחיו חיים נצחיים, גם אתה וגם כולם. הנה, זה יכול להיות מבחן טוב מאד, זה יכול להיות משהו טוב.

עוד פעם, נאמר קצת בוטה: במציאות יש שנים, לא אחד, המציאות היא שניות, נקרא לזה – רשות הרבים. ברבים האלה – בשנים – יש טוב ורע. אני בהחלט לא רוצה לתת תוקף לרע שבמציאות. מה הדוגמה? בדיוק הדוגמה הזאת: האם כולנו נמות? לתת תוקף למציאות פרושו שכולם מתים – כולם חיים, כולם מתים, זו המציאות, ככה ה' ברא את העולם. זהו, זו המציאות המרה. כאשר אני מסופק בכך – זה לא בכלל פוגע. להפך, אני נותן בכך יותר תוקף לטוב שבמציאות. אני מכיר גם את התופעה הזאת, יש כזו תופעה שראיתי הרבה פעמים, כולנו ראינו הרבה פעמים, אבל כמו הפירוש למה שכתוב בתורה בפרשת משפטים "ורפא ירפא"[רג], "מכאן שניתנה רשות לרופא לרפאות"[רד]. יש כאן כמה דברים: דבר אחד הוא – למה צריך רשות? ידוע, כל המפרשים אומרים, שיש הוא אמינא לחשוב שאסור לנגוע, ככה ה' עשה וכך ה' רוצה, אז צריך שהתהליך ילך בזרם הטבעי שלו, זה דבר אחד[רה]. דבר שני, יש ווארט מפורסם[רו], אולי מהבעל שם טוב, מכל הצדיקים, מאדמו"ר הזקן, מהצמח צדק, "שמכאן שניתנה רשות לרופא לרפאות", רק לרפאות יש לו רשות, יש תוקף בכח שה' נתן לרופא לרפאות, כלומר לעשות תיקון, אבל אם הרופא, לא שהוא הורג אותך בכוונה, אם הרופא אומר שאתה תמות, חוות דעתו המקצועית – אסור לתת לה שום תוקף. יש מה שנקרא פרוגנוסיס – יש דיאגנוסיס ויש פרוגנוסיס, יש מה יש לך ויש ציפיית העתיד.

עוד פעם, אל תלך רחוק, יש משהו הרבה יותר פשוט: תדבר על הלכות טרפה. יש מחלוקת אם טרפה מתה או חיה ואנחנו פוסקים שמתה[רז], אז יש חז"ל כזה. יש ודאי הגדרות על פי תורה, שבכך שהתורה מגדירה ככה, עומדת ככה ובטוחה ככה – אז זו כבר המתקת המציאות. בגלל שהתורה היא "תורת חיים"[רח] ו"תורת חסד"[רט], התורה שלנו היא לא תורת המציאות, היא לא תורת ההויה, לכן היא לא מדע התורה. התורה היא דווקא "תורת חסד ו"תורת חיים".

זה מיסוד דרך התורה, לתת תוקף למציאות הטובה, ולשלול עד כמה שרק אפשר את המציאות הלא טובה. לא להיות שוה בשוה, לא התייחסות שוה בשוה, לשלול גם בהתייחסות שלי עד כמה שאפשר את הדברים הלא טובים.

מה פתאום, יש דבר כזה טוב ורע בכלל?! הרי הכל הוא ה'! אז מה זה טוב ורע? אפילו בחסידות אין כל כך טוב ורע, טוב הוא למעלה ורע למטה, הכל יחסי, תורת היחסיות. אז מה זה טוב ורע? עוד פעם, ציווי התורה עלינו לשלול את הרע במצוות לא תעשה גם הוא עוד פן להבין מהו צמצום שלא כפשוטו. בגלל שצמצום כפשוטו מתייחס שוה בשוה, יש איזה הכרח-כורח להתייחס שוה בשוה לרע וטוב. אפילו בחסידות, אנחנו מאמינים שהכל הוא זה ה', הכל הוא עצמות, אז יש משהו שנקרא "הרע כסא לטוב".

[מה זה שוה בשוה?] נאמר ככה: ה' מסתתר כאן, האור מסתתר וזה מאפשר לי לחפש אותו. מה התכל'ס של צמצום כפשוטו או צמצום לא כפשוטו? מצמצום כפשוטו יוצא שאין פה משחק מחבואים, אין פה דרמה ואין פה מתח, אין את מי לחפש בכלל. [צריך להאמין שהוא כאן] כן, אז תאמין. עוד פעם, ה' נמצא כאן אבל משהו הסתלק מכאן.

נגמור את זה: צמצום כפשוטו, גם לפי דבריך, הוא בדיוק כמו שדיברנו קודם על אמא בלי אבא. עוד דבר, חוזרים לספירת הבינה, אם יש בינה בלי אבא – בינה היא הרחם, החלל, הצמצום – בלי ה"רוחא דשביק בבעלה"[רי], שהוא כמו ההימצאות של האבא כל הזמן, כ"תרין רעין דלא מתפרשין לעלמין" – זה צמצום כפשוטו. מה יוצא מזה? יוצאים "דינין מתערין".

צמצום כפשוטו – פסימיות

עוד דבר שאנחנו אומרים: אחד שהוא צמצום כפשוטו'ניק הוא פסמיסטי לגמרי, פסימיזם לגבי המציאות. מה שעכשיו התחלנו לדבר על טוב ורע, על חיים ומות, יש לו יסוד מוסד של פסימיזם, של שכל, גם שכל הוא צמצום כפשוטו, רק שכל. אצל חסיד כמובן חסידות היא "טראכט גוט וועט זיין גוט"[ריא], לחשוב טוב, "חשוב טוב יהיה טוב".

מה שאמרנו שם, אם משהו מסתלק באמת מכאן, שה' רצה שמשהו יסתלק מכאן והוא משאיר את הכל שוה – זה נקרא גם כן שוויון לגריעותא. אז אפילו שיש פה טוב ורע, יש באיזו מדה שהם בשוה, גם על פי שכל. השכל הרציונלי משוה אובייקטיבית בין המציאויות, אין להעדיף אחד על השני, זה הכל צמצום כפשוטו.

מהי פעולת מי שחושבים עליו שהסתלק אבל אני אומר צמצום לא כפשוטו ושבאמת הוא כאן? כמו אחד שבאמת מכוון דברים מאחורי הקלעים, כמו שיש הצגה ויש מי שמכוון מאחור. מה הוא מכוון? נעם חושב שהוא מתכנת אותי והוא שולל ממני את הבחירה שלי. אני אומר לא – מה שהוא עושה שם, זה שעדיין נמצא, שחושבים שהוא איננו אבל באמת הוא עדיין כאן, מה הוא עושה? הוא באמת קובע ערכים, הוא קובע כל מיני דברים שקשורים לעבודה שלי, הוא לא מתכנת אותי, הוא משאיר לי בדיוק את הבחירה החפשית, אבל הוא עושה כאן כל הזמן משחק של ערכים, של טוב ורע. הוא מאמין בהשגחה הפרטית, שהוא שומר אותי מדבר שעלול להזיק לי, ומקרב אותי למה שאני צריך, כמו שחז"ל אומרים[ריב] הוא שם את היד שלי על הדבר הטוב ואומר לי תבחר את זה ואל תבחר את זה.

עוד פעם, זו לא עצמות ה'. זה ששם את היד שלי על החלק הטוב ואומר את זה תבחר, זה מי שנדמה שהוא הסתלק מכאן. עוד פעם, חייבים לומר שאם אחד אומר כפשוטו-לא כפשוטו הכוונה שנדמה שמישהו הסתלק מכאן, האם באמת הוא הסתלק מכאן או לא, והוא רק עושה את זה בשביל משחק? אנחנו אומרים שזה משחק, ונדמה שהוא הסתלק, משהו הסתלק, אבל באמת הוא לא הסתלק. אז מה הוא עושה? אתה חושב שהוא רק מקלקל את כל הענין, שהמציאות תהיה חזקה ואני אהיה חזק, ואילו אני אומר להפך, שהוא שומר את התוקף וכל הזמן דואג לך.

כמו שאומרים על הלעומת זה, שעושים משחקים של מלחמות בין חיה לבין לחיה או מישהו, ברגע שאחד מתגבר על השני, היו מאחורי הקלעים פועלים איזה נטרול, מישהו שבא מאחורה לחזק אותך. מי זה צמצום כפשוטו לפי החסידות? המן. שייך לחודש אדר. על המן כתוב באמת שכאשר התחלת "החלות לנפל לפניו... נפול תפול"[ריג]. זה חזוק למה שאמרנו, אומדנא. צמצום כפשוטו – התחלת ליפול, תפול עד הסוף. אתה לא יכול על פי טבע לא ליפול. התחלת ליפול – תיפול. זה באמת מה שקורה להמן, מדה כנגד מדה, זה מה שמגיע לו.

אבל צמצום שלא כפשוטו אומר "כי יפל לא יוטל כי הוי' סומך ידו"[ריד], "סומך הוי' לכל הנפלים"[רטו], זה שסומך אותך כשאתה נופל הוא לא הקו, שהוא הגילוי שאחרי הצמצום, כמו שאתה אומר, בגלל שהקו נקרא קו המדה[רטז]. כמה שהקו הוא קדוש וה' – בסופו של דבר היות שהוא אור מצומצם, אור דק יש בו דין. מה הדקות שלו? שאמנם הוא גם כן רחמים, כך כתוב, אבל יש לו דין. מדה היא דין, במדה כזאת שהוא קובע את החוקים, את חוקי הטבע. בגלל זה כשאתה מתחיל ליפול – אתה נופל, אין מי שנופל וקם. [למה קו הוא דין?] בגלל שהקו הזה הוא קו המדה, אני מדבר על כללות הקו.

התורה – פנימיות הקו

עוד פעם, נאמר עוד משהו, תשמע נעם עוד דבר: האריז"ל לא מדבר בגלוי בשום מקום שיש לקו ממד פנימי, פנימיות הקו. רק הרש"ש כותב שיש דבר כזה שנקרא פנימיות הקו, והיא התורה. הרש"ש מחדש לנו דבר גדול מאד, שיש פנימיות הקו והיא התורה, ו"אורייתא וקוב"ה כולא חד"[ריז], והתורה היא באמת "תורת חסד" והכל.

מי שסובר צמצום כפשוטו – גם פנימיות הקו אין אצלו, בגלל שפנימיות הקו גם היא מצומצמת יחסית לקו המדה, למדידה של הקו. כמו שלמעליותא – קריעת ים סוף היא כל מים שבעולם[ריח], הצמצום נוגע לכל דבר, כל דבר שתאמר שישנו, אם אתה חושב שצמצום כפשוטו בו יש צמצום. אם אתה אומר צמצום כפשוטו – גם בכח שלך יש צמצום. אם אתה אומר צמצום כפשוטו לכן הכל פסימי, בגלל שבכל דבר – גם במה שבדיוק אתה רוצה להגביר, אתה מחליש, בגלל שגם בך, גם בכל דבר, אתה בכל אופן אשם, אז הצמצום כפשוטו נוגע לך, נוגע לכולם, נוגע לנשמה שלך, יש צמצום בנשמה שלך. אני אומר שגם בנשמה שלך יש רק לחפש את היחידה שבנפש שמסתתרת לך, היא לא מסתלקת.

כתוב[ריט] שיעקב אותיות י עקב, שרק הארת הנשמה נכנסת לתוך הגוף והשורש, כמו שדברנו על המזל, הוא שם. אני רוצה שהמזל שלך יגבר בך כמו ביום הולדת, "מזלו גובר"[רכ]. כדי שהמזל שלך יגבר בך אני חייב להאמין שהצמצום לא כפשוטו, שאין שום ניתוק וריחוק אמתי בין המזל לבינה. אני טוען הפוך. עוד פעם, תמיד המקובלים שפירשו את דברי האריז"ל שצמצום כפשוטו הם גם לא ידעו – על כל פנים לא הזכירו – שיש פנימיות הקו, עם כל החידוש של הרש"ש [פנימיות הקו של הרש"ש מקובל בחסידות?] כן, הרש"ש הוא משלנו... כתבנו על זה מאמרים[רכא]. [הוא כתב את הענין של פנימיות הקו?] הוא כתב ברמז, "די לחכימא ברמיזא"[רכב], להירמז. הרבה דברים הוא כתב, אצל הרש"ש הכל רמז, הוא המוסמך לפרש את האריז"ל. אדמו"ר הזקן כידוע אמר לגר"א שמי שמוסמך לפרש את כתבי האריז"ל לכאן או לכאן אלו רק המקובלים הספרדים[רכג], ומי כמו הרש"ש שהוא העיקר, ה-מקובל.

[צמצום לא כפשוטו זה לא ליפול?] כן, זה כמו להבדיל שאתה מתחיל ליפול מחזירים אותך, מחזקים אותך, אפילו בעל כרחך מחזקים אותך, כדי שתמשיך את המלחמה. מחזקים את הבחירה החפשית שלך כל הזמן, דואגים. זה בא מהצמצום שלא כפשוטו.

צמצום לא כפשוטו – "העולם לא ג'ונגל"

עוד דוגמה מהו צמצום לא כפשוטו, ודאי הזכרנו אותה הרבה פעמים: הרבי עשה מבצע לפני הרבה שנים "רגע של שתיקה" בבתי ספר של גוים של שחורים באמריקה[רכד], "רגע של שתיקה" כל בוקר. [זה עבד?] כן, עד היום זה עובד. היה שם איזה ילד שחור שלקח את זה ברצינות וכתב מכתב לרבי, שהוא בעל המבצע. הוא שאל: "רבי יקר, תראה לי את הדרך, מה עלי לחשוב באותו רגע שאני שותק?", צריך משהו לחשוב. הרבי התייחס מאד יפה לאותו ילד, הוא אמר שרק תחשוב דבר אחד שבעברית זה יוצא שלש מלים: העולם לא ג'ונגל [איך זה באנגלית?] The world is not a jungle.

ככה הרבי לימד את הגוים שצמצום לא כפשוטו. בגלל שאם העולם הוא כן ג'ונגל זהו צמצום כפשוטו. זה תכל'ס מה שיוצא. מה הרעיון שהעולם לא ג'ונגל? אתה רואה ג'ונגל, ככה זה בשטח, ועם זאת אל תאמין בדיוק למראה עיניך, המצב יותר טוב מאשר אתה משער. זה צמצום שלא כפשוטו. המצב הכללי והפרטי של עם ישראל בכלל, ואתה נעם ואני וכולנו, כל אחד בפרט, המצב קצת יותר טוב ממה שנדמה לך, בכל המישורים – מהמישור הרוחני, לגשמי, לתוך הבחירה שלי, כל מה שרק תרצה לומר, המצב יותר טוב ממה שנדמה. זו תורת החסידות וזו תורת הבעל שם טוב. זה נקרא צמצום של כפשוטו.

צמצום לא כפשוטו – המצב יותר טוב ממה שהוא נראה

אתמול הייתי בחתונה ופגשתי שם חב"דניק, מגדולי פעילי חב"ד בארצנו הקדושה. הוא אמר לי על המצב, שכמו שהרבי אומר שבדרך הטבע זה הולך – הוא השתמש במלה קשה – לכיוון שואה, רחמנא ליצלן. מכאן ועד לפקיסטן ומה שקורה כאן באיזור כולו, לא רק אצלנו. [לכאורה הוא חסיד...] הוא חב"דניק, משיחיסט דווקא...

[הוא שאל שאלה?] לא יודע, הוא רצה לפעול, הוא אומר שאם יתנו לו את הגושפנקא, את האור הירוק, הוא רוצה לקבל אור ירוק ואז הוא יהפוך את העולם, הוא זה שיכול לעשות זאת. לא משנה, אבל ככה הוא רואה את הטבע, לא משנה. כל מיני אנשים מתקשרים לטלפון לשאול 'מתי כבר תתחיל מלחמת גוג ומגוג?'...

צמצום שלא כפשוטו נקרא שהמצב יותר טוב ממה שנראה, ממה שנדמה, שיש ה'. גם המצב האובייקטיבי יותר טוב. עוד פעם, זה שיש ה' – כולם מאמינים שיש ה' שיכול לחולל ניסים, אבל צמצום שלא כפשוטו נקרא שבתוך המציאות יש ממד נעלם של קדושה, והקדושה היא טוב, והיא עושה את המציאות יותר טובה. לא שרק נס יכול להציל את המצב. רק נס יכול להציל את המצב היינו צמצום כפשוטו. יכול להיות צמצום כפשוטו, רק נס.

כל מגלת אסתר – צמצום כפשוטו או לא כפשוטו

צמצום לא כפשוטו הוא מגלת אסתר, זה נקרא נסים המלובשים בטבע, לא משהו חדש, כל הזמן בטבע. מגלת אסתר היא צמצום שלא כפשוטו, כל מגלת אסתר היא הויכוח בין מרדכי ואסתר להמן האם הצמצום כפשוטו או לא כפשוטו, כידוע אצלנו, זהו הויכוח של מגלת אסתר.

למה שם ה' לא מוזכר במגלה? בגלל שכל הסיפור כאן הוא בצמצום, וכל הויכוח בין היהודים לבין המן הרשע הוא האם הצמצום הזה, שאין שם ה' בגלוי, הוא כפשוטו או לא כפשוטו. זו כל המגילה מהתחלה עד הסוף.

[איך רואים את זה במגילה?] איך מתחיל הסיפור? "ישנו עם אחד"[רכה]. מה זה "ישנו עם אחד"? "אלהיהם של אלה ישן הוא"[רכו], שה' ישן. מה זה ישן? זו הסתלקות. מהי שינה? הנה, נעם תשמע דבר טוב וחשוב. מה זה צמצום כפשוטו? "אלהיהם ישן". מהי שינה? שינה היא לא שהעצמות לא נמצאת. לפי מאן דאמר שצמצום כפשוטו הוא לא בעצם אלא רק באור. שינה היא הדוגמה הפיזית של הסתלקות האור כאשר העצם נשאר. זה נקרא שינה, שהאור מסתלק והעצם נשאר.

זו הטענה של המן – "ישנו עם אחד", שה' "ישן הוא", ובאמת "ישן הוא", לכן הוא יכול לתפוס את ההזדמנות שה' ישן בשביל להשמיד את עם ישראל. בכל הסיפור אין שם ה' בתוך המגילה, מהי מגילת אסתר? המצב שעם ישראל עומד לפני שואה. "והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור בכל שנה ושנה"[רכז], אם נזכרים כדבעי – נעשים מחדש[רכח]. אז כנראה שלא היו נזכרים, אם היו זוכרים את מגילת אסתר אז לא היה מצב כזה.

[צמצום לא כפשוטו קשור לזה ש"אין סומכין על הנס"[רכט]?] נכון, כמו שאמרנו קודם. מה זה "אין סומכים על הנס"? הפירוש הפנימי של "אין סומכים על הנס" הוא שהנס-התשועה תבוא מ"עת צרה היא ליעקב וממנה יושע"[רל]. עוד פעם, כמו שאומרים על המצב, שהוא לקראת שואה חס ושלום, "היה לא תהיה", ורק נס יכול להציל. רק נס הוא צמצום כפשוטו.

לפי זה אפילו "רק משיח" הוא צמצום כפשוטו... גם שיטת חב"ד, גם "הפתרון היחיד משיח בן דוד", כל אלו גם באיזה שהוא מקום צמצום כפשוטו ולכן באמת מתאים לאותו אחד שאמר את זה, שהוא משיחיסט. אם "רק משיח" ורק זה יכול להציל את המצב – זאת אומרת שהמציאות באמת היא על הפנים, יאוש כפשוטו...

[למה לא להגיד שהויכוח במגילה הוא אם יש המשכת הקו או אין המשכת הקו, או אפילו אם יש עולמות בי"ע או אין?] לא, זה פשיטא. המן יודע מעולמות בי"ע, מהם הוא ניזון. ["אלהיהם של אלה ישן" הכוונה שהוא לא נמצא פה] נכון [אז לא צמצום כפשוטו] זה ודאי צמצום כפשוטו, "אלהיהם של אלו ישן", הוא אפילו לא אומר שאין אלהים, הוא לא אומר 'עזב את הארץ', הוא רק אומר שהאור המיוחד של היהודים הסתלק מכאן, האלקים הזה. הוא חי אבל הוא ישן.

התכתבות עם אחד מרבני חב"ד

נספר סיפור: בדיוק לפני שנה, בתקופה הזאת, רק היה אדר אחד, לפני פורים, אז בשביל החברים, בשביל האינטרנט וזה, כתבנו איזה חיבור על פורים, שגם שלחנו אותו לכולם [מי כתב?] כתבתי דרוש-מאמר על פורים. לא יודע אם זה הגיע לכאן או לא הגיע לכאן [באנגלית?] לא, בעברית. כתבתי אותו באנגלית ותרגמו אותו, עליגל תרגמה לעברית ושלחו את זה לכולם. שם כתבתי את הדבר הזה, שמתוך שכתוב בגמרא שהמן ידע שמשה רבינו נפטר-נסתלק בז' באדר ולא ידע שנולד בז' באדר[רלא] – בכללות על זה הסברנו שזה מה שנקרא צמצום כפשוטו, שאם אתה חושב שאחד מת והוא לא נולד, כמו שמדברים על משה רבינו – שהוא מת אתה יודע ושנולד אתה לא יודע בו באותו זמן. אצל המן משה רבינו רק מת ולא נולד באותו יום. מה זה נולד באותו יום, אפילו שנולד 120 שנה קודם? הכוונה שהמזל שלו גובר בתוך המציאות. זה צמצום כפשוטו ביחס למשה, אבל יש עוד דברים. זו נקודה מתוך מאמר שלם.

אז כתבנו את זה. יש אחד בחב"ד, מגדולי רבני ומשכילי חב"ד, מנהל את אחד המוסדות החשובים בחב"ד. הוא קיבל את המאמר ששלחנו לו בדואר, הוא ברשימה, והוא נדהם ושלח לנו מכתב. זכיתי לקבל ממנו מכתב, אף פעם לא קיבלתי ממנו מכתב בחזרה, מכתב יפה. הוא כתב 'כמה שאנחנו החסידים מתנגדים לצמצום כפשוטו, אבל היו גדולי ישראל שככה האמינו, ככה חשבו ואתה עושה אותם המן?!'... שוב, זה מגדולי ומשכילי חב"ד, אנשי חב"ד, שכותב כך, הוא נפגע מזה.

אחר כך כתבתי לו מכתב ארוך ועמוק בחזרה, אם מעניין אותך (אפילו בזמנו אמרתי לשלוח אותו לנעם). צריך ללמוד אותו בעיון, לא פשוט. אז מה קרה? למחרת, כשקיבלתי את מכתב התשובה עם הביקורת שלו, עצרו אותי. זה היה למחרת, שקיבלתי את המכתב ממנו.

כשכתבתי לו בחזרה, התחלתי עם המליצה הזאת, שבאמת צריך לחקור אם כנראה הסיבה שעצרו אותי קשורה לדבר הזה, והאם באמת המעצר נקרא צמצום כפשוטו או לא כפשוטו... אמרתי שברוך ה', זכות מן השמים, שבזכות כל היהודים הטובים של עם ישראל שהיו איתי הבנתי-הרגשתי שהצמצום לא כפשוטו, זה היה כאילו מבחן... [מה היה במכתב?] שכתבתי לו? זה קצת עמוק. [אי אפשר לראות את זה?] אפשר. זה רק לשבח, זו רק סוכריה נוספת, לא עיקר המזון.