בפרקים הקודמים בחנו את הרמזים של המספר הרגיל, הסדורי, הקטן, הקטן מספרי והקטן מספרי אחרון. כעת אנו בודקים עוד בחינות של מספר [כאמור, על הרמז שלנו בחרתי להדגים את כל רמות המספר].

בְּמִסְפַּר קִדְמִי יָחִיד עוֹלֶה יוֹסֵף,

כמו המילה אדם במספר קדמי [אדם עולה יחיד אחד]. יתר על כן, המילה יחיד היא גם מספר קדמי וגם גם משולש כי כל האותיות בה הן עד האות י. יוסף הוא ו פעמים הוי'. למה 'יחיד' שייך דוקא ליוסף, הרי יוסף הוא כנגד היסוד ואילו 'יחיד' שייך למדרגת אבא?

בְּסוֹד "יְסוֹד אַבָּא אָרוֹךְ וּמִסְתַּיֵּם בִּיְסוֹד ז"א".

מספר קדמי שייך במהותו לפעולת המשכה, שכן הוא סכום כל המספרים שעד לאותו המספר. לכן שייך שדוקא במספר קדמי יומשך 'יחיד' שבמדרגת אבא עד ליוסף, עד ליסוד ז"א.

הוּא עוֹלֶה הֶבֶל – מִלּוּי שֵׁם סג שֶׁבְּבִינָה [כפי שלמדנו בתחילת השער הזה]. וְיוֹדֵעַ עוֹלֶה ו פְּעָמִים חֶסֶד – "יוֹמָם יְצַוֶּה הוי' חַסְדּוֹ" – "יוֹמָא דְּאָזֵיל עִם כּוּלְּהוּ יוֹמִין" [החסד מתלוה אל כל הימים. חסד עצמו עולה ב פעמים ו בריבוע, ואילו ו פעמים חסד במספר רגיל עולה תבל, וכן ב פעמים ריו]. הַכֹּל עוֹלֶה יָחִיד הוּא וְיוֹדֵעַ הַכֹּל – כְּלָלוּת הַכֹּל בַּמַּלְכוּת כַּנַּ"ל.

אלו היו הרמזים של כל מילה בפני עצמה במספר קדמי. כעת נעשה את החשבון של כמה מילים יחד:

יָחִיד הוּא עוֹלֶה טפטפיה – [שמבואר בקבלה[קעז] שהוא] שֵׁם הַמַחְשָׁבָה בְּ-יה [שם של יחוד אבא ואמא, טיפה אחת של אבא וטיפה שניה של אמא. כתוב, שמכוונים בשם זה בעת קריאת שמע, והוא עולה כמנין הבטוי אני הוי' אלקיכם, אותו אומר היחיד על פי נוסח אדמו"ר הזקן] – "תְּרִין רֵעִין דְּלֹא מִתְפָּרְשִׁין לְעָלְמִין".

יוֹדֵעַ עוֹלֶה [בלי האות ו] תֹּהוּ (שְׁבִירַת הַדַּעַת כַּנַּ"ל) [שבירת הכלים התחילה בספירת הדעת[קעח], ולכן משמעות הפועל 'ידע' הוא גם מלשון שבירה – "וַיֹּדַע בהם את אנשי סוכות"[קעט]], וְתִקּוּנוֹ עַל יְדֵי ו הַחִבּוּר שֶׁשָּׁרְשׁוֹ בְּדַעַת עֶלְיוֹן כַּנַּ"ל. יָחִיד הוּא וְיוֹדֵעַ עוֹלֶה כה בְּרִבּוּעַ כְּלָלִי – ה בְּחֶזְקַת ד. יָחִיד הוּא וְיוֹדֵעַ הַכֹּל עוֹלֶה סְכוּם כָּל הַמִּסְפָּרִים מֵ-א עַד מ (עַל דֶּרֶךְ מ בְּמִסְפַּר קִדְמִי כַּנַּ"ל) –

סכום שלשת המילים הראשונות, עד מדרגת זעיר אנפין, יצר לנו ריבוע. לעומת זאת, סכום ארבעת המילים יוצר לנו משולש. תופעה זו מתאימה עם הידוע אצלנו[קפ], שמספרי משולש הם כנגד המלכות, מספרי רבוע הם כנגד ז"א, מספרי השראה הם כנגד אמא ומספרים ראשוניים הם כנגד אבא. סכום כל המשפט שלנו עולה גם הפסוק:

"וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" – כְּלָלוּת הָעֲבוֹדָה שֶׁל "יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל" [עליו דברנו בפרק ב] – "הוי' בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ" ["ואתם תהיו לי ארץ חפץ"[קפא]] – "אַבָּא יְסַד בְּרַתָּא" – דָּוִד בֵּן יִשַׁי מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל חָי וְקַיָּם [אביו של המשיח, שנולד מתוך "יחד שבטי ישראל"[קפב] ומצות אהבת ישראל].