חנוכה, החשמונאים ואבישי בן צרויה

ז. תוספת: רשימת הרב מחידושי מסכת סנהדרין

צה, א. שמואל ב כא, טו-יז: "ותהי עוד מלחמה לפלשתים את ישראל וירד דוד ועבדיו עמו וילחמו את פלשתים ויעף דוד. וישבו [וישבי קרי] בנב אשר בילידי הרפה ומשקל קינו שלש מאות משקל נחשת והוא חגור חדשה ויאמר להכות את דוד. ויעזר לו אבישי בן צרויה ויך את הפלשתי וימיתהו אז נשבעו אנשי דוד לו לאמר לא תצא עוד אתנו למלחמה ולא תכבה את נר ישראל".

בגמרא:

וישבי בנוב אשר בילידי הרפה [היינו ערפה, רש"י. היא הורידה ד דמעות על חמותה ויצאו ממנה ד גבורים, מהרש"א מסוטה. ערפה על שם שהפכה עורף לחמותה, מהר"ל] ומשקל קינו [בית יד של הרומח, רש"י בשמואל] שלש מאות משקל נחשת והוא חגור חדשה [שנתחנך באותו יום למלחמה, רש"י שם] ויאמר להכות את דוד.

מאי וישבי בנוב [להלן כתיב גוב ועל כן דורש על עסקי נוב, מהרש"א] אמר רב יהודה אמר רב איש שבא על עסקי נוב אמר ליה הקדוש ברוך הוא לדוד עד מתי יהיה עון זה טמון בידך [דוד עצמו אמר לאביתר בן אחימלך שניצל לבדו מיד שאול 'אנכי סבתי בכל נפש בית אביך'. בדיני אדם פטור רק בדיני שמים חייב ועל כן אמר טמון בידך, בן יהוידע. דוד אמר לאחימלך שהולך בשליחות המלך ואילו היה אחימלך יודע שבורח הוא כו' ועוד שראה שם את דואג כו', ראה מרגליות הים] על ידך נהרגה נוב עיר הכהנים ועל ידך נטרד דואג האדומי [אליו אמר שאול 'סב אתה ופגע בכהנים'] ועל ידך נהרגו [בעון זה] שאול ושלשת בניו רצונך יכלו זרעך [כמו שכלה זרע הכהנים, מהרש"א] או תמסר ביד אויב [ע"י שהצלת את עצמך ולא נמסרת ביד שאול כלה זרעם של אלו, מהרש"א. וי"ל כמו שנמסרו שאול ובניו בידי אויביהם] אמר לפניו רבונו של עולם מוטב אמסר ביד אויב ולא יכלה זרעי [דעת קונו: יכנס החץ בי וכו', עיון יעקב].

יומא חד נפק לשכור בזאי [מקום ציד, מהרש"א בשם ערוך] אתא שטן ואדמי ליה כטביא פתק ביה גירא ולא מטייה משכיה עד דאמטייה לארץ פלשתים [על ידי היצה"ר נמשך האדם אל ההעדר, ועיקר כוסף האדם אל צורת החיות, פתק ביה גירא היינו שזרק בו כוסף, מהר"ל] כדחזייה ישבי בנוב אמר היינו האי דקטליה לגלית אחי כפתיה קמטיה [הכניעו תחת הבד של זיתים ויתיב עלה למעכו, רש"י] אותביה ושדייה תותי בי בדייא [סדייא. הוא רצה למשול בו לא להורגו, מהר"ל] אתעביד ליה ניסא מכא ליה ארעא מתותיה היינו דכתיב תרחיב צעדי תחתי [שלא יוכל למשול בו, מהר"ל] ולא מעדו קרסולי.

ההוא יומא אפניא דמעלי שבתא הוה אבישי בן צרויה הוה קא חייף רישיה בארבעא גרבי דמיא [לכבוד שבת ובזכות זה זכה להציל את דוד, שבת בחינת מלכות, ואבישי רומז לישי אבי דוד שבזכותו ניצל, בן יהוידע. חייף רישיה היינו מחשבות טובות על ישראל, מהר"ל. י"ל ד' גרבי דמיא לבטל ד' דמעות דערפה כנ"ל] חזינהו כתמי דמא [אבישי איהו קרבת דם עם דוד, מהר"ל] איכא דאמרי אתא יונה איטריף קמיה [היתה טורפת ומחבטת עצמה וממרטת כנפיה והומה ומצערת, רש"י] אמר כנסת ישראל ליונה אימתילא שנאמר כנפי יונה נחפה בכסף [גם זכות ישראל גרם. ויש עוד גרסא בילקוט שבאה פרדה וכבת קמיה, היינו זכות דוד, מהר"ל] שמע מינה דוד מלכא דישראל בצערא שרי אתא לביתיה ולא אשכחיה אמר תנן אין רוכבין על סוסו [וכי לא היה לו פרד משלו, אלא פרד דוד בריה מששת ימי בראשית ואינה כלאים, ערוך לנר. הפרדה של דוד דווקא תחוש איפה הוא נמצא כמו חמורו של רפב"י במעשה דרשב"י, בן יהוידע] ואין יושבין על כסאו ואין משתמשין בשרביטו [ג דברים: המלך מנהיג העם, מתנשא ובכך מסדר את העם, מושל בעם. הרכיבה על פרדו היינו שהנהיג במנהגו של דוד, מהר"ל] בשעת הסכנה מאי אתא שאיל בי מדרשא אמרו ליה בשעת הסכנה שפיר דמי.

רכביה לפרדיה וקם ואזל קפצה ליה ארעא [הליכה אלקית לא תנועה גשמית, מהר"ל] בהדי דקא מסגי חזייה לערפה אמיה [שהפכה עורף ועל כן רצתה לאבד ישראל, אך בסוף נפלו בני נשוקה ביד בני דבוקה, מהר"ל] דהוות נוולא כי חזיתיה פסקתה לפילכה שדתיה עילויה סברא למקטליה אמרה ליה עלם אייתי לי פלך [רמז: פה לך, תעזור לדוד בפה, באמירת שם ובתפלה, בן יהוידע] פתקיה בריש מוחה וקטלה.

כד חזייה ישבי בנוב אמר השתא הוו בי תרין וקטלין לי פתקיה [יש כאן ג פתקים, גירא פלך דוד = משיח] לדוד לעילא [להראות את גבורתו ולשחק בו כצפור, יד רמה] ודץ ליה לרומחיה אמר ניפול עלה ונקטל [גוי חייב גם בגרמא, עין אליהו. ישבי חשב את דוד למכשף ועל כן דמה לנתקו מהארץ כו', שו"ת דברי רב משולם] אמר אבישי שם אוקמיה לדוד בין שמיא לארעא [ועל במותי יעמידני, תורת חיים. י"ל שמה שנאמר ויעף דוד רומז שעתיד לעוף באויר, סוד יחוד העפיפה על ידי שם מב = דוד דוד דוד, י"ל שהוא השם שאמר אבישי (הניקוד של אבישי = מב). במתי רומז ל-מב. ועוד י"ל שאמר שם אהוה ר"ת את השמים ואת הארץ כנודע. מב = יהי טוב. שני השמות = 3718 = 22 פעמים 13 ברבוע (3701, שם מב, ועוד את השמים ואת הארץ = 5200 = 200 פעמים הוי' ב"ה וכו')] ונימא ליה איהו? אין חבוש מוציא עצמו מבית האסורין.

אמר ליה מאי בעית הכא אמר ליה הכי אמר לי קודשא בריך הוא והכי אהדרי ליה אמר ליה אפיך צלותיך [י"ל דוקא בין שמים לארץ הוא המקום המסוגל להיפוך התפלה, ראה רי"ף על העין יעקב. דעת אבישי: מלכות בית דוד בהוה עדיף, עיון יעקב] בר ברך קירא [שעוה] ליזבון ואת לא תצטער אמר ליה אי הכי סייע בהדן היינו דכתיב ויעזור לו אבישי בן צרויה אמר רב יהודה אמר רב שעזרו בתפלה [וחרב אין ביד דוד, ילקוט, וממילא לא שייך בזה עזרה רק בתפלה, מהרש"א]. אמר אבישי שם ואחתיה הוה קא רדיף בתרייהו כי מטא קובי אמרי קום ביה כי מטא בי תרי אמרי בתרי גוריין קטלוה לאריא אמרי ליה זיל אשתכח לערפה אימיך בקיברא כי אדכרו ליה שמא דאימיה כחש חיליה וקטליה היינו דכתיב אז נשבעו אנשי דוד לו לאמר לא תצא עוד אתנו למלחמה ולא תכבה את נר ישראל [שעדיף שלא תמסר ביד אויב, נר ישראל, מלכות או תומ"צ היו בו, מהרש"א].

... ומנלן דכלה זרעיה דדוד דכתיב ועתליה אם אחזיהו ראתה כי מת בנה ותקם ותאבד את כל זרע הממלכה והא אשתייר ליה יואש [מ"מ כליון יקרא שלא נשאר רק אחד כמו שאמר הקב"ה למשה ואכלה אותם כרגע ואעשה אותך גו', עיון יעקב] התם נמי אשתייר אביתר דכתיב וימלט בן אחד לאחימלך בן אחיטוב ושמו אביתר אמר רב יהודה אמר רב אלמלא (לא) נשתייר אביתר לאחימלך בן אחיטוב לא נשתייר מזרעו של דוד שריד ופליט [ובזה נתכפר לדוד, אבל לישראל שלא מיחו בידי שאול נתכפר רק בימי חזקיה שהחזיקו בו במס"נ לטובה נגד סנחריב לכפר על מה שהחזיקו בידי שאול לרעה, ערוך לנר].

כל ג הפסוקים = 17052 = 58 פעמים 294. יש כאן 58 תבות, נמצא שממוצע כל תבה = 294 = אהיה פעמים דוד = אין מלך בלא עם. עם ר"ת "עוד מלחמה". 58 תבות מתחלקות 15 18 25 במשולש 616 = דוד פעמים 44 = דוד יהודה = דם, ראה בן יהוידע על מה שאבישי ראה טפת דם במים. במספר סדורי אבישי = 44 ודוד = 14. נמצא שמספר התבות בפרשיה = 58 = דוד אבישי במ"ס ו-616 הנ"ל = דוד פעמים אבישי במ"ס! דוד אבישי כל תבה בהכאת אותיות במ"ס = 4296 = 12 פעמים 358 = זה פעמים משיח במ"ה. אבישי במילוי (923), במילוי המילוי (2522), ובמספר קדמי (1209) – כל אחד מהם הוא כפולה של 13 – עולה 4654 = 13 פעמים 358 = זו (אחד, אהבה) פעמים משיח!

אבישי הוא ישבי עם הכולל – א, ועל כן מתגבר עליו. דוד אבישי = שאול, לתקן את חטא נוב. ישבי = 23 פעמים דוד. אבישי בן צרויה = 686 = ובחרת בחיים = ב פעמים ז בחזקת ג = 49 פעמים דוד. יחד = 73, בניהו, פעמים דוד.

והנה, יש 25 אבישי בתנ"ך, סוד כה דחנו-כה וכו', 19 (יואב) אבישי ו-6 אבשי (4 אבשי, 2 ואבשי = 1890 = 135 פעמים דוד = 6 פעמים 315 = 7 פעמים אדם, ר"ת אדם דוד משיח כנודע). בכל ספר ד"ה כתיב אבשי חסר (5 פעמים). עם הניקוד, אבשי = משה (345), אבישי = יוסף הצדיק (365, מצות ל"ת), הממוצע = 355 = ערפה, אותה הרג ראשונה. י"ל שהוא נתן את ה-י שבו לדויד, שבכל ספר דברי הימים כתיב דויד מלא, ודוק (וראה רש"י דה"א יט, יא). ושם הוא כתוב לפני יואב אחיו הגדול סמוך לדויד השביעי ביחוס דויד, וראה רש"י שם שהוא לשבח דויד שיש לו אחינים גבורים. אבשי בן צרויה (כן כתוב בד"ה במלחמת אדום שהכה 18000) = 676 = 26 ברבוע.

אבישי מופיע לראשונה בסיפור של לקיחת החנית וצפחת המים משאול (ואין ראה ואין יודע ואין מקיץ, קח תרגום סב), ראה מפרשים שם שיצרו היה להרוג את שאול בכל אופן, עיי"ש. אבישי צרויה בהכאה פרטית = 3600 = 60 ברבוע.

בסוף נהרג אבישי במגפה לכפר על בני ישראל: ויאמר למלאך המשחית בעם, רב – אבישי בן צרויה ששקול כרובה של סנהדרין. אבישי רב = 525 = 7 פעמים כהן, ממוצע כל אות. אבישי בן צרויה רב = 888 = קץ שם לחשך וכו'. אבישי בן צרויה = ויעתר, סוף ספר שמואל שם (התבה ה-7 מסוף הספר = 2 פעמים 7 בחזקת 3, ע באמצע רי ו-תו, ע בתוך יתרו), על ידי לקיחת אבישי ויעתר הוי' לארץ. הא' אצל יצחק – ויעתר יצחק... ויעתר לו הוי', אבישי באחים כנגד יצחק באבות.

בספר הגלגולים, מתתיהו מאותו שרש של אבישי (קין, בחינה הב') וכן אליהו הנביא ואלישע הנביא וכן ענני בן אליהועיני, משיח. וכן רבי עקיבא ואביי (אבישי – אביי ש = יצר של צרויה) והרשב"א והבית יוסף (והוא שרש מהרח"ו).

ברמ"ע יואב אבישי עשהאל הם בני קרח אסיר אלקנה אביאסף ונהרגו שלשתם לתיקונם שהיו בעצה עם קרח אביהם. רב שמואל בן נחמני גלגול אבישי שבקש על כפנא במקום מותנא דיהיב מזוני לחיי.

דוד המלך ועוד נר ישראל = 900 = 30, יהודה, ברבוע, סוד הלב היהודי. אחימלך = דוד המלך. בן אחיטוב, אחי פעמים טוב = אבישי. אבישי בן צרויה ר"ת צבא למפרע וס"ת הין = אד'. ר"ת אין מלך בלא עם = 113, 8 בהשראה (אוס"ת אין מלך בלא עם = 181 = 10 בהשראה). נר ישראל = 7 פעמים 113, ממוצע כל אות. יש 226 אותיות בפרשה (כמו בב' דברות הראשונים שמפי הגבורה שמענום) = 2 פעמים 113 (כל הכוללים יחד – 1 של הפרשה, 3 של הפסוקים, 58 של התבות, 226 של האותיות = 288, בירור רפח ניצוצין; המספר הבא בסדרה הוא 567 = שניאור, ע"כ 855 = אדם פעמים חוה. עד 7 מקומות = 4004 = יעקב פעמים 22, יעקב הנו הדור ה-22 מאדם הראשון, ודוק. בסיס הסדרה הרבועית היוצאת מ: 3 58 226 = 113, חצי 226 כנ"ל! עד 5 מקומות = 1695 = 15 פעמים 113!).

ולא תכבה את נר ישראל = 1656 = 8 פעמים אור (של חנוכה, שבו מדליקים 8 במשולש, 36, נרות. לדוד היו ג ג ל גבורים, גל עיני באחוריים, ודוק).

לא תצא עוד אתנו למלחמה ולא תכבה את נר ישראל = 2868 = עשר ספירות בלימה (יש כאן 10 תבות): כתר חכמה בינה חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד מלכות. בדילוג אותיות = 1521 = 39, הוי' אחד, ברבוע.