י. "כנגד ארבעה בנים"

ארבעה בנים יוצאים ממצרים[צב]

בהגדה של פסח אמרנו בליל הסדר "כנגד ארבעה בנים דברה תורה", והנה, ארבעה בנים בגימטריא מצרים – יצאנו ממצרים עם ארבעה בנים. את התשובה לשאלות "מה נשתנה" פותחים ב"עבדים היינו לפרעה במצרים", התשובה שמופיע בתורה בפרטות כתשובה לבן החכם. והנה, אם מחלקים את המלה מצרים לחמש, מספר אותיותיה, ממוצע כל אות הוא עבד, בסוד "בית עבדים". אמנם, בשביל להתבונן ב"ארבעה בנים" יש לחלק את המלה לארבע, ואכן המלה מצרים עצמה מתחלקת לשנים וגם לארבע, ובכך אחת התופעות המופלאות בשמות בתורה – מצרים עולה פעמיים כנען[צג] (אחיו של מצרים) וכנען עולה פעמיים פוט (אח נוסף שלהם)[צד]. כלומר, אם מצרים כוללת ארבעה בנים, הרי שכל בן עולה בגימטריא פוט (מספר שאינו זוגי, ואינו מתחלק שוב לשנים), כל הבנים יודעים לפטפט (גם הבן שאינו יודע לשאול, יודע לפטפט בלי לשאול), אלא שיש להנצל מ"כל פטטיא בישין" ולזכות ל"פטטיא דאורייתא טבין". המספר צה, פוט, הוא מספר הכולל את השמות הרבים ביותר בתנ"ך (לדוגמה, בשמות נשים, יסכה ומלכה – אחות יסכה-שרה, וכן אחת מבנות צלפחד – עולות צה), ולכן ראוי להתבונן לפי רמז זה ולמצוא מה הוא שמו של כל אחד מ"ארבעה בנים"[צה]:

הבן החכם הוא דניאל, המהוה דוגמה של המשיח – "אם מן מתיא הוא דניאל איש חמודות". דניאל הוא חכם מחוכם, היודע לפתור את חלומו של נבוכדנצר, ואף לומר לו את החלום ואת פתרונו ללא שיספרו לו; הבן הרשע הוא המן, שמבני בניו לומדים תורה בבני ברק; הבן התם הוא זבולֻן (בלידתו כתוב זבֻלון ובברכת משה כתוב זבֻולן, ומבואר כי זהו ההבדל בין מצבו בקטנות למצבו בגדלות – בקטנות ה-ו מופיעה מאוחר יותר, ורומזת לספירת היסוד, ובגדלות היא מופיעה מוקדם יותר ורומזת לספירת התפארת[צו]). זבולון הוא הסוחר, דמותו של בעל העסק (הפועל בשותפות עם יושב האהל, יששכר), שתיקונו העיקרי הוא להיות תם – נושא ונותן באמונה.

עיקר החידוש כאן הוא ההתבוננות בבן שאינו יודע לשאול: שם נוסף בתנ"ך העולה צה הוא לוטן[צז], המופיע בפסוק "ואחות לוטן תמנע" (פסוק שהרמב"ם משוה את קדושתו לקדושת "שמע ישראל" – כדי להראות שהתורה כולה קדושה בשוה – כך שניתן לומר כי כשם שעל כל אחד לדעת ש"הוי' אלהינו הוי' אחד" כך על כל אחד לדעת ש"ואחות לוטן תמנע..."). תמנע היתה פלגשו של אליפז משום שכאשר יעקב דחה אותה מלהתחתן איתו הלכה להדבק בזרעו של אברהם אבינו דרך עשו והיא אחותו של לוטן.

דרשת "אחות לוטן תמנע" של החתם סופר

בדרשות הפסוק "ואחות לוטן תמנע" אפשר לראות באופן יפה כיצד כל אחד דורש לפי ענינו ודורו. החתם סופר למד בגרמניה, אצל רבותיו בעל ההפלאה ורבי נתן אדלר. רבי נתן אדלר הצליח 'להרגיז' בהנהגותיו אפילו את בעל ההפלאה, שנמנה על החסידים, ובעקבות כך בעל ההפלאה רצה לשלוח אותו, לטובתו, מהעיר ושלח אותו להיות רב בגלילות הונגריה-צ'כיה. החתם סופר, כתלמידו המובהק, הלך יחד איתו. כאשר הם הגיעו למקום הם פגשו יהודי תלמיד חכם בבית המדרש, ורבי נתן אדלר חקר לזהותו וגילה כי הוא בעל "מחצית השקל" המפרש את ה"מגן אברהם". הוא אמר שאם כך אין אפשרות שהוא יבוא להנהיג בקהילה בה הוא נמצא, ובאמת שהותו שם לא עלתה יפה וכעבור זמן הוא חזר לגרמניה עם החתם סופר.

אכן, המפגש וההכרות עם החתם סופר הביאו לכך שכעבור כמה שנים הזמינו אותו בני הקהילה – שראו את מעלתו כת"ח ואת החוש שלו בהנהגה – לבוא לכהן פאר בראשם, והחתם סופר עבר לשם והעמיד שם את היהדות על תלה במלחמתו במשכילים. החתם סופר דורש כי "תמנע" היינו יהודים המונעים את הרבים מלקיים מצוות כדבעי, ויש לקלל אותם – "לוטן" מלשון קללה.

המדען שאינו יודע לשאול

כל ההקדמה הזו נועדה כדי להגיע לפירושו של בעל הפנים יפות – בעל ההפלאה, רבו של החתם סופר – על "ואחות לוטן תמנע"[צח]. הוא מפרש כי לוטן היא סוד חכמות אומות העולם שנפלו מאחורי החכמה דקדושה, כרמוז בכך שהאותיות שאחרי אותיות חכמה הן לוטן[צט] – ט אחרי ח, ל אחרי כ, ן אחרי מ ו-ו אחרי ה (וכך המלה "אחות" רומזת לחכמה, "אמר לחכמה אחתי את"[ק]).

לאור זאת נפרש כי הבן שאינו יודע לשאול הוא לוטן, ונסביר כי בן זה הוא מדען. חושבים שהבן שאינו יודע לשאול הוא טפש (התם נקרא טפש, אף שתמימותו היא מעלתו הרצויה של הסוחר, וחושבים שהבן שאינו יודע לשאול הוא עוד טפש יותר ממנו), אך אליבא דאמת הוא מדען חכם[קא], זוכה פרס נובל, החכם עוד יותר מהבן הרשע (שמסבירים כי הוא יושב בסמוך לבן החכם משום שיש להם שפה משותפת והבן החכם יוכל לקרבו). הבן הרשע הוא פילוסוף (השואל "'מה העבודה הזאת לכם', 'לכם' ולא לו"), אך את החוג לפילוסופיה מאיישים רק אלו שאינם חכמים מספיק כדי לעסוק במדע... המדען הוא הבן "שאינו יודע לשאול" בשלחן הסדר דווקא בגלל חכמתו, המבוססת על ניסוי וטעיה[קב], שגורמת לו לפקפק בטעם לשאול שאלה כל שהיא את עורך הסדר החכם בתורה. המדען מגיע לסדר מחמת נימוס, כי הזמינו אותו, אבל אין לו שום ענין פנימי במה שקורה שם ושום אמון בכך שיש טעם לשאול שאלות את התורה.

תורה בתנועה, תקון תמנע

ונעמיק עוד לפי המשך הסברו של בעל הפנים יפות[קג] ל"ואחות לוטן תמנע"[קד], המסביר כי אותיות תמנע מתחלפות באותיות הסמוכות להן – ת ב-א, מ ב-ל, נ ב-מ ו-ע ב-ס – ויוצרות את המלה סמאל. תמנע באה להדבק ביעקב אבינו, אך מכיון שנשבע שלא יקח על בנותיו של לבן הוא לא נשא אותה, ואז היא נדחתה להיות פלגשו של אליפז. בפנימיות, "יעקב איש תם" תקן את האותיות הראשונות בתמנע, המתחלפות בשם אל, ורק את אותיות נע המתחלפות בס"מ הוא דחה להיות פלגש (לשון פלג-אשה, מחצית השם) לאליפז. דחית תמנע הזיקה לעם ישראל והביאה ללידת עמלק, ותפקיד דורנו, דור המשיח, להשלים את בירורה וקירובה ולברר את חכמות אומות העולם הרמוזות בשמו של לוטן ולכלול אותן בקדושה. ה-נע אותו לא השכיל לתקן "יעקב איש תם" – התלמיד חכם היושב באהלה של תורה – הוא סוד התנועה, ולעניננו היינו תנועת המדע. המדע מאיים על התורה עד היום בגלל כח התנועה שלו, בגלל העובדה שהוא מתקדם בעוד ועוד גילויים חדשים, בעוד שמסתכלים על התורה ורואים שהיא לא נעה. זו הסיבה לכך שהבן שאינו יודע לשאול, המדען לוטן, אינו מעונין לשאול שאלות את התורה שנראית לו מאובנת וקופאת על שמריה לעומת תחום עיסוקו. עד שהתורה לא תנוע ותתקדם יותר מהר מהמדע לא ניתן יהיה לתקן אותו, אך תפקידו של "משיח אלהי יעקב" הוא לתקן את מגמת התנועה (שיעקב לא תקן) ולגרום לכך שלוטן – ואפילו המן – כבר לא יהיו מלשון קללה.