שלש עשרה אהבות (א)

אהבה היא הכח הכללי בנפש הגורם להולדה, גידול ופיתוח כל כישרון ותכונה והוצאתה אל הפועל. כתוצאה מכך נוצרת יכול התקשרות. אהבה מושתתת על אמונה בשרש המשותף של האוהבי. על מנת לחשוף את השרש על האדם לבטל את ישותו, לזהות את זולתו ולהפריד בין כוונותיו הטהורות למחשבות אנוכיות. בכללות מזוהות שחשה מיני אהבה: קנין - אהבות המבוססות על שייכות (אדם ורכושו); מסירה - אהבה המבוסססת על השפעה (כרב ולתמידו, איש לאשתו, אב לבנו); חיבור - אהבה המבוססת על חברות בין שנים שווים (בין תלמידים, דיבוק חברים, אהבת אחים).