צדיק, ישר, תמים, חסיד

"באחת משיחותיו ביאר אאמו"ר ותוכן דבריו: יש צדיק ישר תמים חסיד. צדיק ע"ש קיום מצוות עשה - ממשיך גילוים דסדר ההשתלשלות. ישר ע"ש קיום לא-תעשה - גילוים למעלה מסדר ההשתלשלות. תמים - ערנסטקייט - גילויים ד"טעם עצו ופריו שוים", התחברות סוכ"ע וממכ"ע. למעלה מכולם חסיד, ויש בזה ג' מדרגות: א) שעניני העולם אינם מטרידים ומבלבלים אותו. כל אחד ואחד יכול להגיע לזה וכל אחד ואחד מחוייב להגיע לזה. ב) שכל עניניו הם אלקות. ואף שלא רחוקה היא ממך גו', מ"מ אין זה שייך לכל אחד ואחד . ג) מ"ש בתקוני זהר: "איזהו חסיד המתחסד עם קונו עם קן דיליה"" ופי' בספרן של בינונים שזהו ליחדא קודשא בריך הוא בתחתונים ולא לרוות נפשו הצמאה בלבד" (לוח היום יום יד כסלו).