שכינה ביניהם - פרקים ו-ז

בשיעור לאברכי ישיבת ״שובה ישראל״ מסר הרב סדרה בת שמונה שיעורים בנושאי שלום בית וזוגיות על פי תורת החסידות מתוך מאמר שהעלה על הכתב. מאמר זה פותח והורחב בהמשך על ידי הרב ויצא לאור בספר ״שכינה ביניהם״. בשיעור זה נלמדו הפרק השישי והשביעי של חיבור נפלא זה. הפרק השישי מדבר על קידוש האשה באופן תמידי, וכן קידוש הבית - שהרי ביתו זו אשתו - על ידי הידור בכל המצוות התלויות בבית היהודי, ובפרט למלא את הבית בספרי קודש ולטהר אותו מספרי חול שנכתבו במחשבת פירוד ח"ו. בנוסף מבוארת מעלת הכנסת אורחים - הגדולה מהקבלת פני שכינה -ביניהם, אך תלויה כמובן בשיקול דעתה של האשה בנוגע למצב בריאותה בגוף או בנפש. בפרק השביעי מוסברת מעלת הזיווג הטהור והקדוש, על ידי הכנסת השבת גם בימות החול בסוד הכנעה הבדלה המתקה. בנוסף, מבאר הרב ומדגיש שבענין הזיווג יש לאחוז במסירות נפש בסוד 'מי השלח ההולכים לאט' ולהאריך הרבה באהבה חיבוק ונישוק לפני דביקות הזיווג. בספר הנדפס החיבור מסתיים בהסבר שבשעת הזיווג צריך להמשיך נשמות קדושות, וגם כאשר הזיווג לא ראוי להוליד בגשמיות יש להוריד נשמות של גרים ובעלי תשובה - היינו הרהורי תשובה - גם לך בעצמך, אך בחיבור המקורי היתה תוספת המסבירה על פגם הברית וההכנה לזיווג, שלא נדפסה בספר הסופי, אך נדפסה עשרות שנים אחר כך בתשורה לחתונה. תוספת זו נלמדת גם כן בשיעור ובה הרחבה על פגם הברית. במובן מסוים זהו סיומו של החיבור, והפרק שלאחריו הוא פרק סיכום לכל הפרקים שנלמדו.