התחדשנו — האתר החדש של מכון גל עיני עלה לאוויר. תחל שנה וברכותיה! מוזמנים ללמוד, ולדווח לנו על כל תקלה בכפתור ההערה שבכל עמוד באתר. האתר הישן זמין בינתיים בכתובת old.galeinai.org.il
היה שותף תרום למכון לגל עיני
סוד ה ליראיו - שער ח (יחיד הוא ויודע הכל) · 1 מתוך 1

פרק א

מדרגות 'יחיד' 'הוא'

י"ד טבת תשמ"וירושלים

פרק ה - הכל – הכלה העליונה

הַכֹּל: הַמַּלְכוּת הִיא שֹׁרֶשׁ "הַכֹּל" (אוֹתִיּוֹת "כַּלָּה" – מַלְכוּת, כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, הַ"כַּלָּה" שֶׁל שִׁיר הַשִּׁירִים), "כֹּחַ הַפּוֹעֵל בַּנִּפְעַל", וְכָל דָּבָר נִבְרָא וְנוֹצָר וְנַעֲשָׂה חָקוּק וְקָשׁוּר בְּשָׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן שֶׁבְּמַלְכוּת שָׁמַיִם – ה תַּתָּאָה שֶׁבַּשֵּׁם. הַמַּלְכוּת, דַּוְקָא, יוֹרֶדֶת לְהַוּוֹת אֶת הָעוֹלָמוֹת הַתַּחְתּוֹנִים בִּי"עַ, לְהַחְיוֹתָם וּלְקַיְּמָם תָּמִיד, בְּסוֹד "מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עוֹלָמִים". הַכֹּל עוֹלֶה סְכוּם כָּל הַמִּסְפָּרִים מֵ-א עַד י – "סוֹפָא דְּכָל דַּרְגִין"; וְ"נָעוּץ סוֹפָן בִּתְחִלָּתָן" בְּ-י שֶׁל יָחִיד – שֹׁרֶשׁ עֶשֶׂר סְפִירוֹת כַּנַּ"ל.


במילה 'ויודע' היתה מרומזת הפעולה של ה' ואילו המילה האחרונה – 'הכל' – כבר מתייחסת אל הדבר אותו ה' יודע. זו המציאות ממש, ולא ידיעת ה' אותה.

הַכֹּל: הַמַּלְכוּת הִיא שֹׁרֶשׁ "הַכֹּל" (אוֹתִיּוֹת "כַּלָּה" – מַלְכוּת, כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, הַ"כַּלָּה" שֶׁל שִׁיר הַשִּׁירִים), "כֹּחַ הַפּוֹעֵל בַּנִּפְעַל",

לא שהמלכות עצמה היא העולמות התחתונים. אסור לקצץ בנטיעות. אם כן, למה המילה 'הכל', המציאות, זו המלכות? המלכות מכונה 'הכל' על שם היותה "כח הפועל בנפעל"[קמה], על שם היותה אור ה"ממלא כל עלמין" שמהווה ומחיה ומקיים את כל המציאות. כתוב בספר התניא[קמו], שחלק הנגלה שבתורה הוא מסוד "עץ הדעת טוב ורע"[קמז], ושואל על כך האדמו"ר הזקן כיצד? הרי התורה היא "עץ חיים"[קמח], איך אפשר לומר עליה כך? התשובה היא, שכך היא נקראת רק על שם ירידתה להתלבש ולדון בכל הדינים של טוב ורע. היא לגמרי מתיחדת עם הטוב והרע ולכן היא נקראת על שמו עץ הדעת טוב ורע, למרות שמצד עצמה היא ודאי עץ החיים. מכאן רואים את העיקרון, על פיו כאשר העליון יורד ומתלבש בתוך התחתון הוא נקרא על שמו, ולכן כאשר המלכות יורדת מעולם האצילות להוות ולהחיות את העולמות התחתונים היא נקראת על שמם – 'הכל'. זה נקרא "כח הפועל בנפעל".

וְכָל דָּבָר נִבְרָא וְנוֹצָר וְנַעֲשָׂה [כתוב שכל מין שבעולם – חי צומח או דומם] חָקוּק וְקָשׁוּר בְּשָׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן שֶׁבְּמַלְכוּת שָׁמַיִם [במלכות דאצילות. יש גם שרש יותר למעלה, אבל קודם כל הוא מושרש שם] – ה תַּתָּאָה שֶׁבַּשֵּׁם. הַמַּלְכוּת, דַּוְקָא, יוֹרֶדֶת לְהַוּוֹת אֶת הָעוֹלָמוֹת הַתַּחְתּוֹנִים בִּי"עַ, לְהַחְיוֹתָם וּלְקַיְּמָם תָּמִיד, בְּסוֹד "מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עוֹלָמִים". הַכֹּל עוֹלֶה סְכוּם כָּל הַמִּסְפָּרִים מֵ-א עַד י – "סוֹפָא דְּכָל דַּרְגִין";

זה המשולש של י, והרמז המשלים לכך הוא ששכינה היא סכום הרבועים מ-א עד י. כתוב בספר הזהר[קמט] שיש קשר בין כלה לשכינה. שכינה עולה ז פעמים כלה, והיא כמו שבע הברכות שמברכים אותה.

במנין ימות השנה קיימות שש אפשרויות: השנה הכי קצרה היא בעלת שנג ימים, ואילו הכי ארוכה היא בעלת שפה ימים, בשנה מעוברת. שפה עולה שכינה, והיא האפשרות היחידה מבין שש האפשרויות שמתחלקת ל-ז. כלומר, היא היחידה שראש השנה שלה יחול באותו יום בשבוע שיחול בו ראש השנה הבא, שכן רק בה יש מספר שלם של שבועות. כמה שבועות? יש כלה שבתות בשכינה ימים. כאמור, כלה היא המשולש של י ואילו שכינה היא הפירמידה שלה. מהי הסיבה לכך? כתוב באותו המקום בספר הזהר, שהסיבה היא בגלל שהשכינה היא מלכות, והמלכות כוללת את הכל, את כל י הספירות שבאות לפניה, ומקבלת מהן. על פי פשט, נקראת המלכות 'הכל' על שם המציאות כולה אותה היא מחיה, כמו שהסברנו, אבל בפנימיות היא נקראת כך על שם שהיא כוללת את כל מה שלמעלה ממנה, וזה מתגלה ברמז המספרי.

אכן, שני הפירושים הללו תלויים זה בזה: כיוון שהיא כוללת וחותמת את הכל, את כל עולם האצילות בבחינת "סופא דכל דרגין"[קנ], היא זו שמסוגלת לרדת ולהוות את המציאות התחתונה, עד כדי שהיא נקראת בסופו של דבר על שמה. על פי הפרוש הראשון היא נקראת הכל ואילו על פי הפרוש השני היא נקראת כלה [היסוד נקרא 'כולל' – כל עולה י פעמים ה – והסיבה היא בגלל שהוא כולל בתוכו את כל החסדים שמתפשטים אליו. לעומת זאת, המלכות נקראת 'חותם בתוך חותם', או 'כולל ב''[קנא]. הכולל הראשון, היסוד, נקרא 'כולל פרטי' ואילו המלכות נקראת 'כולל כללי'].

וְ"נָעוּץ סוֹפָן בִּתְחִלָּתָן" בְּ-י שֶׁל יָחִיד – שֹׁרֶשׁ עֶשֶׂר סְפִירוֹת כַּנַּ"ל.

הרמז שלנו מתחיל עם האות י של המילה 'יחיד' ומסתיים במשולש של י במילה 'הכל'. כתוב בחסידות[קנב], שגם במדרגת 'יחיד' יש עשר ספירות גנוזות.


© כל הזכויות שמורות למכון גל עיני. הטקסט מיועד ללימוד ולשימוש אישי בלבד.