ל - אברהם וארבעת הבנים

ב. אברהם וארבעת הבנים – תיקון האנושות

ארבעת בני אברהם – יצחק, יעקב, ישמעאל, עשו

כעת נפנה להסבר מאד יפה של ארבעת הבנים שכותב רבי נחמן מברסלב בלקוטי מוהר"ן[כד]. הוא אומר שהאבא כאן הוא אברהם, האב הראשון של עם היהודי, שהוא בעצם האבא של כל האנושות. כאשר ה' מוסיף ה לשמו, וקורא לו אברהם, הוא נקרא "אב המון גוים"[כה]. יש לו ארבעה בנים, מתאים לכך שחז"ל מלמדים שגם הבן הרשע – הוא בן. בתורה, עוד לפני בני יעקב, שהם בני ישראל, בשלשת הדורות של האבות יש ארבעה בנים. לאברהם, האבא, יש ארבעה בנים – יצחק, בנו משרה; ישמעאל, מהגר; וגם ליצחק יש תאומים, שגם הם בני אברהם, שהרי בני בנים הרי הם כבנים[כו] – יעקב ועשו. על "ויטע אשל בבאר שבע"[כז] דרשו חז"ל כי הוא מעודד שאלות-בקשות, "שאל מה תשאל"[כח], כאשר ארבעת הפתחים של אהל אברהם פותחים ("את פתח לו") ומעודדים את שאלות ארבעת הבנים[כט].

הקבלת ארבעת הבנים של אברהם לארבעת הבנים של הסדר היא מאד ברורה:

הכי פשוט שיעקב הוא הבן התם, כפי שהוא נקרא בתורה – "יעקב איש תם"[ל]. המשמעות של פשוט-תם הוא כנה. הוא עובד את ה' בתמימות, לא הולך ב"גדולות ונפלאות ממנו"[לא]. מה העיסוק שלו? הוא תלמיד חכם, לומד תורה באהל ("יעקב איש תם יֹשב אהלים"), אבל הוא תמים עם ה'. אם כן, הבן התם הוא יעקב.

הבן הרשע ודאי מקביל לעשו, כפי שמכנים אותו – עשו הרשע (והוא סוד עולם העשיה, כפשוט). שני אלה מאד ברורים.

הבן החכם, המדרגה הכי גבוהה, הוא יצחק. על יצחק כתוב "בן חכם ישמח אב"[לב]. השם יצחק משמעותו שמחה ושחוק – הוא משמח את אביו, כי הוא בן חכם. יצחק מקביל לעולם האצילות, שאין בו מודעות עצמית, ולכן הוא היחיד שהקב"ה מייחד עליו את שמו בחייו[לג].

אם כן, יצחק הוא הבן החכם, יעקב הבן התם ועשו הבן הרשע – מה עם הבן הרביעי? רבי נחמן מסביר שהוא ישמעאל. זהו הסבר מאד יפה. הבן שלא יודע לשאול – גם לא יודע לבקש מחילה. כשהוא עושה משהו רע – הוא לא בדיוק יודע מה עשה מוטעה. הוא רוצה שאבא שלו יאהב אותו ויסלח לו – אבל הוא לא יודע איך לבקש, שהרי הוא אפילו לא יודע מה הוא עשה מוטעה. בדור שלנו זו הבנה עמוקה ביחס לנשמות של בעלי תשובה – הם מתקרבים לה', אבל לא יודעים אפילו מה לבקש-לשאול, כי לא יודעים במה הם טעו. העובדה שהם לא יודעים מה היה לא טוב – היא גופא חלק מהתיקון שלהם. הם רוצים להתקרב לה', אבל לא יודעים לבטא זאת – עליך לפתוח להם. הם התרחקו מה' וזה מה שצריך לתקן, אבל צריך שמישהו ילמד אותו מה הוא עשה מוטעה ומה הוא חושב מוטעה – בעל תשובה צריך לתקן לא רק את המעשים אלא גם את דפוסי החשיבה וההתנהגות שלו.

זו דרך נוספת להסביר את ארבעת הבנים.

המהפכה הרביעית – תיקון הנצרות והאיסלם

הדבר המדהים בהסבר הזה של רבי נחמן הוא שהלימוד שכל נשמות ישראל נקראות בנים המחוברות לה' אחד, "בין כך ובין כך קרויים בנים", הולך כאן גם על ישמעאל ועשו, שנים מהבנים. ישמעאל ועשו אינם בנים יהודיים! איך הם נכנסים כאן לתמונה?! צריך לומר שהלימוד הזה הוא מאד משיחי – הסבר ששייך למה שאנחנו קוראים המהפכה הרביעית[לד], לימוד התורה לכל אומות העולם. כתוב בקבלה וחסידות[לה] ששבעים אומות העולם מתחלקות ל-35 תת-עמים של ישמעאל ו-35 תת-עמים של עשו – ישמעאל ועשו כוללים את כל שבעים האומות.

מה ההבדל הרוחני בין ישמעאל לעשו? ישמעאל הוא האיסלם ועשו הוא הנצרות. לפי הרמב"ם[לו], איסלם אינו עבודה זרה. הוא לא אמונה אמתית באלקי ישראל, כמובן, אבל אינו עבודה זרה – הוא עדיף לאינם-יהודים. הנצרות, לעומת זאת, היא עבודה זרה לפי הרמב"ם[לז].

זהו אחד ההסברים לעובדה המדהימה שעל אף שהרמב"ם פוסק שאסור לשוב למצרים[לח] – הוא עצמו גר במצרים. יש לכך הרבה הסברים, ואחד מהם הוא שכאשר הרמב"ם הגיע לארץ ישראל – היו מסעות הצלב. הארץ היתה אז תחת יד עשו, הנצרות, ולא תחת יד ישמעאל, האיסלם, ואילו מצרים היתה תחת האיסלם. הוא העדיף לא להיות תחת הנצרות, אפילו בארץ ישראל, ארץ הקדש, כי השלטון שלהם הוא 'מקיף' על הארץ, אלא להיות במצרים, תחת האיסלם. היו תקופות שתחת האיסלם היה יותר טוב גם בגשמיות, אבל פה השאלה היא מה עדיף ברוחנית – מה מוטעה יותר, מה גרוע יותר. אצל הרמב"ם ברור לגמרי שהנצרות יותר גרועה מישמעאל – מתאים לדברי רבי נחמן כאן, שישמעאל שייך לעולם יותר גבוה, עולם היצירה. יצירה היא לשון יצר, יש בה יצר טוב ויצר הרע ומאבק בין שני היצרים, אבל עולם העשיה גרוע יותר – זהו עולם של ריבוי ופירוד, שהוא כבר עבודה זרה. על עולם העשיה כתוב "אף עשיתיו"[לט], אף לשון חרון-אף[מ], על עבודה זרה שבעולם העשיה. בעולם היצירה יש שיתוף[מא] – אמונה בשיתוף של עוד כח בשליטה על העולם. ליהודים – שיתוף אסור. לגוים – יש דעות שהוא מותר[מב]. האיסלם אינו טוב, אבל יחסית הוא טוב יותר מהנצרות[מג].

שוב, רבי נחמן כאן מתקן את כל העולם – הוא אומר שארבעת הבנים כוללים את ישמעאל ועשו, הבן שאינו לשאול והבן הרשע. משהו מדהים לומר. כל שבעים האומות נכללות כאן בישראל (מזכיר את נבואת ישעיהו לימות המשיח: "ביום ההוא יהיה ישראל שלישיה למצרים ולאשור ברכה בקרב הארץ. אשר ברכו הוי' צבאות לאמר ברוך עמי מצרים ומעשה ידי אשור ונחלתי ישראל"[מד]).

שבעת האושפיזין עם ישמעאל ועשו

בסוכות יש שבעה אושפיזין[מה] – אברהם, יצחק, יעקב (שלשת האבות), משה, אהרן (שני הגואלים, שהוציאו אותנו ממצרים), יוסף הצדיק ודוד המלך. אלה שבעת הרועים – רועי הצאן של עם ישראל. מה קורה כאשר מצרפים לשבע הנשמות הללו את שתי הנשמות שכוללות את כל אומות העולם? הרי אברהם הוא האבא של כולם.

אם עושים חשבון, אברהם יצחק יעקב משה אהרן יוסף דוד ישמעאל עשו עולים מספר מאד חשוב ויסודי – 2236, פעמיים "שמע ישראל הוי' אלהינו הוי' אחד"[מו] (שאומרים ערב ובקר בכל יום תמיד – ערב רומז להתכללות ישמעאל ועשו בישראל ובקר לישראל עצמו), פסוק האמונה שלנו באחדות המוחלטת של ה', ששוה הוי' פעמים אלהים. שם הוי' שייך לעם ישראל ושם אלקים שייך לכל האומות ולכל הבריאה. כאשר מאחדים את שניהם יחד, שני הממדים באלקות, הוי' פעמים אלהים, מקבלים את שבעת הרועים יחד עם ישמעאל ועשו. זהו מבט משיחי, לפיו כל העמים יבואו ויצטרפו להכרה באחדות ה'. רש"י מסביר על "שמע ישראל" שכאשר אומרים "הוי' אלהינו הוי' אחד" יש לכוון שבהוה ה' הוא רק אלקינו, שייך רק לעם ישראל, אבל בעתיד יהיה "הוי' אחד", "ביום ההוא יהיה הוי' אחד ושמו אחד"[מז]. ההסבר הזה מתאים לגימטריא שכעת ראינו.

אם כן, כעת יצא לנו שאברהם אבינו הוא אדם קדמון. האם יש סימן מיוחד לכך שאברהם הוא אדם קדמון, האבא של הסדר? השם אברהם מתחיל באותיות אב – הוא האב הראשון. יש אחריו עוד שני אבות, אבל בשמם אין אותיות אב – הוא האב הכללי, יש לו אב בשם. האותיות הבאות הן רהם – הם בגימטריא אדם ו-ר בגימטריא קדמון[מח]. זהו סימן מאד יפה שאברהם אבינו הוא האבא של כל סדר השתלשלות אחרי הצמצום הראשון – הוא עצמו אדם קדמון. כאדם קדמון הוא "אב המון גוים". המהפכה הרביעית היא להחזיר את כל העולם לאחדות, גם את ישמעאל ועשו, הבן שאינו יודע לשאול (רגשית ושכלית, הבן שלא יודע מה הוא לא עושה בסדר וגם לא חש צורך לבקש סליחה) והבן הרשע. בסוף עשו גם נכלל עם התאום שלו – יצאו מאותו רחם, של רבקה אמנו. בתורה יעקב אוחז בעקב עשו[מט] כדי להחזיר אותו. זו העבודה של המשיח[נ].

'בקיצור' – תובנות ונקודות 'עבודה':

• ההכנות לפסח – נקיון הבית מחמץ והלב מישות – הן הכנה לאכילת המצב מתוך קבלת-עול רווית תענוג.
• בליל הסדר מתהוה מחדש כל סדר ההשתלשלות.
• כל בן שואל את שאלותיו, השכליות והרגשיות, לפי אופיו ומקומו הרוחני – ועל האבא לענות בהתאם.
• כשהבן אינו יודע לשאול יש לפתוח אותו עד שיצליח לשאול את שאלותיו – ואז לענות להן.
• "בין כך ובין קרויים בנים" – גם החכם-הצדיק וגם הרשע הם מארבעת הבנים בליל הסדר.
• כל אחד מהבנים קשור ל"אחד" האמתי – "הוי' אחד".
• האבא בליל הסדר הוא כנגד אדם-קדמון – כל הבנים-העולמות יוצאים ממנו והוא נמצא ממש בתוך כל אחד מהם.
• הבן שאינו יודע לשאול הוא אב-טיפוס של בעלי תשובה בדורנו – הם לא יודעים (ואולי גם לא צריכים) לבקש מחילה משום שכלל לא יודעים במה טעו.
• בעל-תשובה צריך לתקן גם את מעשיו וגם את השקפותיו.
• הרמב"ם פוסק שהאיסלם אינו עבודה זרה והנצרות כן – לכן הוא העדיף לגור במצרים תחת שלטון מוסלמי מאשר בארץ ישראל תחת שלטון נוצרי.
• ישמעאל ועשו, צאצאי אברהם, הן הנשמות הכלליות של כל אומות העולם – בתיקונן מקרב אברהם את כל "המון גוים" לעבודת ה'.
• עבודת משיח היא עבודת אברהם אבינו – סוד אדם-קדמון – להביא את כל האנושות תחת כנפי השכינה.