קירוב כנען

מוצאי י"א חשון תשפ"א – רשימת הרב

נועם אלימלך וירא

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

הנועם אלימלך מסביר[ב] שבביטוי "וירא אליו הוי' באלֹני ממרא"[ג] טמונה קושיה – "האיך אפשר שיתראה ה' יתברך אליו באלוני ממרא, שהיה מן הכנענים?!" (ו"הגם שענר אשכול וממרא היו בעלי ברית אברהם, אף על פי כן היו כנענים"). התירוץ הוא חציו השני של הפסוק, "והוא יֹשב פתח האהל" – אמנם נראה שהצדיק יושב למטה, "אבל עיקר ישיבתו הוא למעלה בעולמות העליונים דהם נקראים 'אוהל מועד' מחמת שהם תמיד בחדוה ושמחה כמו יום טוב. והצדיק המשתוקק תמיד עם מחשבתו ומתגבר לעלות עם מחשבתו לעולם העליון נקרא יושב פתח האוהל". הצדיק, הפותח תמיד את עבודתו ב"עבדו את הוי' בשמחה"[ד] עולה במחשבה לעולם העליון, "פתח האהל" (בגימטריא תענוג – תענוג אלקי עליון בעבודת ה' – העולה חדוה ברבוע, "שהם תמיד בחדוה ושמחה")[ה]. אם כן, אברהם אבינו נמצא בו-זמנית למעלה, ב"פתח האהל" בעולם העליון, ולמטה, במקום הכנענים – כיסוד עבודת מורנו הבעל שם טוב (אברהם אבינו של החסידות[ו]), להיות "אין וועלט – אויס וועלט" ('בתוך העולם – מחוץ לעולם') בו-זמנית. כיצד יתכן הדבר? הפסוק חותם בהסבר "כחֹם היום" – כמו "השמש שהיא למעלה בשמים ואורה מזריח למטה" כך הצדיק "הוא למטה ואור תורתו וקדושתו מזריח למעלה" (ולאחר הסתלקותו גם הצדיק, כמו השמש, נמצא למעלה ואורו הטוב זורח למטה[ז]).

הנועם אלימלך מתרץ כיצד יתכן שה' התגלה לאברהם בחלקו של כנען, אך מהו ההסבר הפנימי לכך שאברהם כורת ברית עם כנענים; שעבדו נאמן ביתו, אליעזר, הוא כנען עצמו[ח]; וש-כנען שנים מתוך 400 שנות "כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם"[ט] (המחושבות מלידת יצחק) היו בארץ כנען? כנען הוא לשון הכנעה – מצד עצמם נכנעים הכנענים ליצרם הרע, אך יש בהם הכנה מסוימת לעבודת ה' בהכנעה. אברהם נוקט במדת כנען-הסוחר[י], המפזר כדי להרויח, והוא מוכן (בהכנעתו שלו) 'להשקיע' בכנענים, לעסוק עמם ואף לכרות עמם ברית, כדי ללקט את ניצוצות ההכנעה ולהכניס גם את הכנענים תחת כנפי השכינה (ומכאן יש ללמוד לגבי כריתת הסכמי-שלום על רקע מסחר עם ה'כנענים' של ימינו, אם עושים זאת לשם שמים, כדי לקרבם לאמונת האמת). דווקא מתוך פעולת הצדיק מטה-מטה, עם יושבי ארץ כנען – מתוך שמחה ודביקות עליונה – מאיר אורו בתוקף מעלה-מעלה.