מאמא קטנה לאמא גדולה

שיחת הכנה לבנות בת-מצוה (ח"א)

ליל שבת וארא תשפ"ג – כפ"ח

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

קיצור מהלך השיעור

בשיעור מתוק לבנות בשנת הבת-מצוה שלהן הרחיב הרב על כוחה של האשה-האמא היהודיה ועל תהליך ההתבגרות של הבת – שהופכת בבת-מצוה ל'אמא קטנה' ומתכוננת בכך לתפקידה כ'אמא גדולה' למשפחתה ואף לאומתה. השיעור נמסר ביום הולדתה של הרבנית חנה, אמו של הרבי מליובאוויטש, והוא חותם בהתייחסות לדמותה המיוחדת.

[אחרי הדל"נ]

לאדל שחוגגת לה בת מצוה השבוע: השם אדל (שיש כמה דרכים להגות אותו) הוא שם בתו של מורנו הבעל שם טוב. הוא הסביר שלקח את השם אדל מהפסוק ר"ת "אש דת למו" – התורה היא "אש", חמימות, ו"דת" היינו דיני התורה – זהו שרש נשמתה וענין שליחותה בעולם. היא היתה אשה גדולה, היתה לה רוח הקדש ויש הרבה דברים שרק היא ידעה מהבעל שם טוב. היא הבת הגדולה, ואחרי עוד הרבה שנים נולד לו עוד בן, רבי צבי. כשהבעל שם טוב נסע לארץ ישראל – הוא לא הגיע, בהשגחה פרטית, אבל הוא נסה להגיע – היא היתה אתו. כל ההרפתקאות, כל הסיפורים בדרך, זה אבא ובת. שוב, יש דברים שרק היא קבלה מהבעל שם טוב ומסרה אותם לנו. היא גם היתה אמא למופת – הנושא שלנו לקמן – שני בניה הם הרבי ר' ברוך וה"דגל מחנה אפרים" ובתה פייגא היא אמו של רבי נחמן מברסלב.

א. "אהיה אשר אהיה"

בת מצוה – "אהיה אשר אהיה"

זו שנת הבת-מצוה של הבנות כאן – חלק כבר עברו בת-מצוה וחלק יהיו בת-מצוה בהמשך השנה. כמה שוה בת-מצוה בגימטריא? 543. בהשגחה פרטית, יש לכך קשר לקריאת התורה של הימים האלה.

אנחנו בחומש שמות, חומש הגאולה של עם ישראל. קראנו בפרשת שמות על השליחות שה' שולח את משה להוציא את בני ישראל ממצרים. השיא של השליחות הוא כאשר ה' עונה לשאלה של משה "ואמרו לי מה שמו מה אֹמר אלהם"[ב]. כל שם של ה' הוא גילוי אחר שלו, כח אחר שלו, ומשה שואל מאיזה כח אלקי תבוא הגאולה.  ה' מגלה לו שם שמופיע בתורה רק כאן, שלש פעמים בפסוק אחד – "ויאמר אלהים אל משה אהיה אשר אהיה ויאמר כה תאמר לבני ישראל אהיה שלחני אליכם"[ג]. השם המיוחד "אהיה אשר אהיה" בגימטריא 543, בת-מצוה.

מה המשמעות של שם "אהיה"? רש"י מסביר (לפי חז"ל[ד]) "אהיה עמם בצרה זאת אשר אהיה עמם בשעבוד שאר מלכויות"[ה]. ה' אומר שהוא יהיה עם ישראל בצרה הזו, שעבוד מצרים, וגם בהמשך – מתי? לקראת ביאת המשיח. מה יש לפני ביאת המשיח? חבלי משיח. חבלי משיח הם כמו צירי לידה – מה יש לאשה לפני הלידה? חבלים, צירים. החבלים הם קשים, אבל היא יודעת שזה כדאי – הכל בשביל הלידה – וזה גם מאפשר לה לקבל את הקושי בשמחה. בכל אופן, משה אומר לה' "מה אני מזכיר להם צרה אחרת?! דיים בצרה זו" – בני ישראל בקוצר רוח ובעבודה קשה[ו], אין להם מוחין להכיל את הידיעה שיהיו עוד צרות, מספיק לדבר על ה"אהיה" הנוכחי. ה' מסכים איתו ולכן אומר "כה תאמר לבני ישראל אהיה [אחד בלבד] שלחני אליכם".

שם של אמא

אם כן, שם אהיה הוא שם של גאולה שהוא גם שם של לידה – הגאולה היא כמו לידה. מי היולדת? כמו שלידה שייכת לאמא גם הגאולה שייכת לאמא-לאשה, כמו שבמצרים נגאלנו "בזכות נשים צדקניות"[ז], שעסקו בעיקר בתפקיד שלהן כאמהות[ח], כך כתוב גם על הגאולה העתידה. האמא. אכן, בקבלה לכל שם של הקב"ה יש שייכות לאחת הספירות ושם אהיה שייך לאמא (ספירת הבינה)[ט]. שם הוי' ב"ה שייך לאבא (ספירת החכמה) ושם אהיה, שדי דומה לו, שייך לאמא.

בין האמא לבין הילדים יש יחס עמוק ומיוחד – האמא בהריון עם הילד תשעה חדשים, היא הסובלת את צירי הלידה במסירות ובשמחה בשביל הילד והיא אחר כך מסורה לטיפול בו ולחינוך שלו. כמובן, גם האבא שותף בענין, עומד מאחורי האמא, אבל עם האמא יש קשר ישיר ומיוחד. לכן, חשוב לדעת שיש צדיקים שהתייחסו לה' בתור אמא. אנחנו רגילים לקרוא לקב"ה "אבינו", אבל מכיון שיש קשר מיוחד דווקא בין הילד לאמו יש ענין להתייחס לה' גם בתור אמא. הרבי ר' זושא – שיום ההילולא שלו יחול בשבוע הקרוב, ב-ב' שבט – היה אומר לה' לפני השינה 'א גוטע נאכט מאמע' ('לילה טוב אמא'). כשהולכים לישון צריך להרגיש שאנחנו בידים של ה' כמו בידים של אמא טובה ומסורה, שמחבקת אותנו מקרוב, דואגת לנו ואוהבת אותנו מאד[י]. הסוד של שם אהיה, שבבחינת אמא, מבטא את הקשר לה' בתור אמא שלנו.

אמא קטנה ואמא גדולה

מה השייכות של אמא לבת-מצוה? בבת-מצוה בת מקבלת כח של אחריות ומחויבות – הכח שמאפשר לה להתחייב במצוות. האחריות של הבת מתבטאת גם בתפקיד שלה בבית – בעזרה שלה לאמא שלה. לרוב הבנות, חוץ ממי שהיא הקטנה בבית, יש אחים קטנים. מגיל בת-מצוה הבת היא כמו אמא קטנה, לוקחת אחריות על האחים שלה. גם מי שאין לה אחים קטנים בבית עוזרת לאמא בבית, ובעצם יש לה אחריות על הבית כמו אמא קטנה. בעזרת ה' כל אחת כאן תתחתן בעתו ובזמנו, תהיה אמא לילדים, אבל כבר מבת-מצוה היא מתחילה להיות אמא קטנה בבית.

אכן, בפסוק לא כתוב רק "אהיה" אלא "אהיה אשר אהיה" – השם המיוחד לאמא חוזר כאן פעמיים. באמת בקבלה כתוב שיש שתי מדרגות של אמא, אמא תתאה ואמא עילאה. כך נסביר את הרמז שלנו – בת-מצוה בגימטריא "אהיה אשר אהיה": מהבת-מצוה הבת מתחילה עם ה"אהיה" הראשון, מלהיות אמא קטנה בבית, לקחת אחריות ולעזור. בזכות האחריות שלה, ההתנהגות כמו אמא קטנה, היא מתפתחת וגדלה עד שהיא מגיעה להיות אמא גדולה, אמא שיולדת ילדים ומביאה את הגאולה לעם ישראל.

הדמות העיקרית בחומש שמות של 'אמא קטנה' שהופכת להיות 'אמא גדולה' היא מרים הנביאה. כאשר נולד אחיה משה הקטן (ועוד קודם לכן[יא]) היא לוקחת עליו אחריות ודואגת לו במסירות[יב]. חז"ל אומרים[יג] שמרים היא פועה, 'אמא קטנה' המסייעת לאמה הגדולה, יוכבד-שפרה, במלאכת המילדוּת האמהית. בהמשך, בארבעים שנות המדבר, מתייחסת מרים כ'אמא גדולה' לכללות האומה הישראלית – היא המנהיגה את הנשים בשירת הים[יד] ובזכותה שותים כל עם ישראל מהבאר ההולכת אתם במדבר[טו]. ה'אמהיות' של מרים נכרת גם כשהיא מדברת במשה, אחיה הקטן, ומתייחסת אליו כאמא דואגת ומחנכת, ואף כשהיא נענשת על כך כל ישראל ממתינים לרפואתה וחזרתה למחנה כבנים לאמם[טז].

ב. יום האם החב"די

יום הולדת הרבנית חנה

אנחנו נמצאים בכ"ח טבת. מה מיוחד ביום הזה? למה המורה שלכן בחרה את השבת הזו למפגש שלכן? היום יום ההולדת של הרבנית חנה, אמא של הרבי (וגם המורה שלכן נקראת חנה...). הרבנית חנה היא דוגמה נפלאה למסירות שיש לאמא בבית – המסירות שלה לבעלה, בגלות הכי קשה, והמסירות שלה לגדל את הרבי. גם אחרי מאה ועשרים ממשיכים לחגוג ימי הולדת[יז], כמו שממשיכים לומר את פרק התהלים לפי השנים כמנהג הבעל שם טוב[יח] גם אחרי ההסתלקות[יט]. לכן, היום הרבנית, שנולדה בשנת תר"מ (כמו מחותנה, הרבי הריי"צ), חוגגת יום הולדת קמג (ומתחילה לומר תהלים קמד) – עם בעלה, עם הבן שלה, עם כל הצדיקים והצדקניות, וגם אנחנו יכולים להשתתף בהתוועדות-יום-הולדת הזו.

ביום ההולדת המזל גובר[כ]. מה פירוש? שהמזל של הנשמה, השרש של הנשמה, משפיע השפעה שמגיעה גם למטה. כתוב ש"בינה יתרה נתנה באשה"[כא] – מאיפה יש לאשה יותר בינה מאשר לאיש? הבינה באה מהמזל. ביום הזה אפשר להתחבר לדמות של הרבנית חנה ולקבל מהבינה היתרה שלה.

בדרך כלל אנחנו מסבירים[כב] שיש "יום האם" – איזה יום? היום ה-41 (אם) בשנה הוא י"א חשון, יום ההילולא של רחל אמנו. רחל היא הדוגמה לאמא המסורה של כל עם ישראל – היא נקברה בדרך בית לחם כדי להתפלל על בניה[כג], "רחל מבכה על בניה מאנה להנחם"[כד] ובזכות המסירות שלה "ושבו בנים לגבולם"[כה]. לכן, הכי מתאים שיום ה-אם בשנה, יום ההילולא של רחל אמנו, יהיה יום האם הכללי בעם ישראל. זהו יום האם הכללי, אבל מה יום האם אצל חסידי חב"ד? בדור שלנו זהו יום ההולדת של אמא של הרבי. אנחנו לא יודעים את יום ההולדת של רחל אמנו, לכן חוגגים ביום הפטירה, אבל את יום ההולדת של אמא של הרבי אנחנו יודעים והוא מתאים להיות בשבילנו יום האם החב"דית.

שלש מצוות האשה בבת-מצוה

היארצייט של הרבנית חנה הוא ו' תשרי – על מה הרבי תמיד דבר ביום הזה? על שלש המצוות המיוחדות לאשה, הרמוזות בשם חנה – חלה, נדה, הדלקת הנר[כו]. בבת-מצוה אתן מתחייבות בכל המצוות, אבל כמובן יש קשר מיוחד למצוות המיוחדות של הנשים:

ה-ח היא הפרשת חלה. הרבי הרחיב את המושג חלה לכל התחום של כשרות המאכלים. חלק מהתפקידים של האשה-האמא בבית הוא הדאגה – החיובית – שכל מה שיש בבית יהיה כשר למהדרין מן המהדרין. זו גם הדאגה שהאכילה תהיה כמו שצריך, אכילה לשם שמים, ולא אכילה של תאוה.

ה-ה היא הדלקת-הנר, שכל אחת כן בטח כבר הדליקה לפני שהיא באה לכאן. הדלקת הנר כוללת את כל הנושא של שבת – שמירת הלכות שבת, האוירה של שבת בבית שמתחילה מההכנות לשבת, עם דגש על כבוד שבת וענג שבת. כמו שהסברנו כאשר למדנו באריכות מאמר של הרבי הריי"צ שאנחנו ממליצים לבנות ללמוד לקראת בת מצוה[כז], כמו שתפילין הם המצוה המיוחדת של בן בבר-מצוה כך שבת היא מצוה מיוחדת של הבת בבת-מצוה.

ה-נ היא הלכות נדה – השמירה על טהרת המשפחה. ההלכות האלה שייכות כאשר כל בת בע"ה תתחתן ותתכונן להיות אמא, אבל מהי טהרת המשפחה אצל בת-מצוה? אמרנו שעוד לפני שבת נהיית אמא גדולה היא אמא קטנה בבית – משתתפת באחריות ובמסירות של האמא לבית. אצל בת-מצוה טהרת המשפחה היא השותפות שלה בבית, העזרה שלה לאמא במטבח, בשאר החדרים בבית, עם הילדים – הידיעה כמה חשוב שאמא תנוח והעזרה לכך שהיא תוכל לנוח (נ היא גם נחה...). הרגישות לאמא וההשתפות אתה בקשיים ובמסירות לבית היא המצוה השלישית שלכן.

שתהיה שנת בת-מצוה שמחה, עם לקיחת אחריות שמתאימה לכן ומסירות להביא כך את הגאולה!