בע"ה

כינוס ילדים כ"ז תשרי

כ"ז תשרי סח – רמת אביב

סיכום שיעור הרב יצחק גינזבורג שליט"א[1]

ערב טוב, נתחיל עם כמה סיפורים במיוחד לילדי צבאות ה'. תמיד מספרים סיפורים של צדיק שההילולא שלו בשבוע זה, והצדיק הכי חשוב ומפורסם בשבוע זה הוא רבי לוי יצחק מברדיטשוב, שההילולא שלו היתה ביום ראשון. הוא מפורסם בעולם כמליץ טוב על עם ישראל, הכי גדול בין צדיקי החסידות וצדיקי הדורות בכלל. מסופר על שני צדיקים גדולים מתלמידי המגיד, דור שלישי לבעל שם טוב, שכאשר הם נולדו הבעל שם טוב עצמו מסיבה ואמר שברגע זה נשמה גדולה יורדת מהשמים והיא עתידה לעשות טוב לעם ישראל. הפעם הראשונה זה בלידת רבי לוי יצחק מברדיטשוב, שכנס את כל התלמידים ועשה סעודה, ואמר שברגע זה נולד מי שעתיד להיות מליץ יושר ואוהב כל ישראל. כמה שנים לאחר מכן, כשנולד אדמו"ר הזקן – ביום הולדתו של הבעל שם טוב עצמו, כי שניהם נולדו בח"י אלול, בהפרש של 47 שנים – וכרגיל ביום הולדת הבעל שם טוב תמיד היה מכנס את התלמידים והיו עושים פאברענגען, סעודה, והוא היה דורש את פרק התהלים, כפי המנהג שקבל ממורו ורבו אחיה השילוני. ביום הולדת ה-מז הוא דרש את פרק מז בין התלמידים, ושם יש פסוק "יבחר לנו את נחלתנו את גאון יעקב אשר אהב סלה" – שה' יבחר לנו את הנחלה שלנו, וגם יבחר לנו ויביא לנו את "גאון יעקב" שה' אוהב אותו לעולם ועד. תוך כדי הדרשה אמר שכעת, ברגע זה, נולד ה"גאון יעקב אשר אהב סלה", וזה היה אדמו"ר הזקן. כנראה שככה צריך להיות הסדר – שקודם נולד האוהב ישראל הגדול, ואז הבעל שם טוב ושמח ועושה שמחה מיוחדת, ואחר כך נולד ה"גאון יעקב אשר אהב סלה" (שה' אוהב אותו כי גם הוא אוהב ישראל, אלא שמשפיע אהבתו לישראל דרך התורה, באמצעות פנימיות התורה, "נשמתא דאורייתא" – ה' לא אוהב אותו רק כי מחדש בתורה, אלא כי בעצמו אוהב ישראל, אלא שהוא מסוגל להאיר ולהקרין אהבתו ביהודים באמצעות התורה, תורת החסידות). בכל אופן, שני אלו שהבעל שם טוב חגג את יום ההולדת שלהם, אפשר לתת סימן שזה כמו תפילין של יד ותפילין של ראש – קודם צריכים להניח תפילין של יד, "וקשרתם לאות על ידכה", שזה מונח על הלב ומעורר את האהבה שבלב, ואחר כך מניחים את התפילין של ראש, שזה המוחין. יש יותר קדושה בתפילין של ראש, יותר מדרגה גבוהה, אבל היסוד חייב להיות תפילין של יד. בתש"י כל הפרשיות בבית אחד, בעבודת ה' זה דרך של התבוננות כללית, ובתש"ר כל פרשיה בבית אחד, זה דרך חב"ד של התבוננות פרטית (דרך החסידות הכללית, מגדולי גדולי הצדיקים, זה דרך של התבוננות כללית שפועלת ישר על הלב, ובפרט זה מוציא את האהבה המסותרת לה' ועוד יותר בפרט את האהבה המסותרת לכל יהודי אחר – זה מגלה את ה'חוש' שיש לכל יהודי לאהוב ללא גבול כל יהודי אחר). יש שאומרים שהיחס בין הבעל שם טוב לאדמו"ר הזקן – בסדר זה – הוא גם בין תש"י לתש"ר, אבל כאן אנו דורשים זאת על רבי לוי"צ מברדיטשוב ואדמו"ר הזקן.

הם גם היו מחותנים ביניהם – נכדיהם התחתנו – ויש סיפור מאד יפה מ"החתונה הגדולה" של נכדיהם. היה שם ציבור גדול מאד, סופר צפוף, ושני הצדיקים המחותנים הלכו ביחד, והגיעו לאיזה מקום שהיתה דלת צרה וגם היה קשה להכנס בגלל הצפיפות. אז רבי לוי יצחק אמר שנעבור יחד דרך הקיר – היתה גם שאלה את מי לכבד ולהקדים – ואדמו"ר הזקן סרב, ואמר שבאמת אנו יכולים לעבור דרך הקיר, אבל ה' רוצה שנשמור על סדר העולם והטבע, לא לשבור את הכללים של הבטע של העולם הזה. זה מתאים לאדמו"ר הזקן, כי חב"ד זה הכל לקחת את האור הבלי גבול ולהחדיר אותו בתוך הגבול. בכל אופן, יכול להיות שאם פעם היה כזה סיפור – לפני כמעט מאתים שנה – של בעל ההילולא של השבוע, האוהב ישראל (כנראה שהצעה זו באה מתוך אהבת ישראל, כי הכל אצלו זה אהבת ישראל ומליץ טוב על עם ישראל ו"משיח נאו", אז ודאי שאם שני הצדיקים היו תופסים את ההזדמנות ועוברים דרך הקיר יחד אז משיח מגיע, אז הכל מתגלה, כל מחסומי ההעלם וההסתר של העולם הזה, ורואים שאפשר לעבור דרך הקיר ואין שום מחסום, אבל אדמו"ר הזקן הבין אז שעוד לא הגיע הזמן, אבל) היום נאחל לעצמנו ולקב"ה ולכל הצדיקים שרוצים שמשיח, שנצליח שכעת אדמו"ר הזקן כן יסכים לרבי לוי יצחק, שנעבור יחד את הקיר, ושום דבר שנדמה כמחסום ומפריע אין מחיצות. ידוע שיש פתגם של הרבי מהר"ש שהעולם אומר שאם אי אפשר לעבור מלמטה צריך לעבור מלמעלה ואני אומר לכתחילה אריבער, אבל זו עדיין מציאות שיש בה קיר שצריך לעבור – רק שיותר גבורה ועוז ושמחה וכיף זה לקפוץ מלמעלה – אבל לעבור את הקיר הכוונה שהמחיצה לא קיימת במציאות והיא רק אחיזת עינים. שכל המחיצות וכל הקירות זה הכל אחיזת עינים. הצדיק שיש לו עינים פקוחות רואה זאת ויודע זאת ויכול לעבור את הקיר. אם כן, יש שלוש בחינות – להתכופף, לקפוץ מלמעלה, ופשוט לעבור דרך הקיר, שאין קיר, וזה מה שרוצים – זה המוסר השכל של רבי לוי יצחק. מה זה אהבת ישראל? היא כל כך גדולה, שהיאמגלה איך שכל ההעלם של העולם הזה, כל מה שנדמה כמחסום וקושי, זה דמיון שוא ואפשר פשוט לעבור את זה בלי לשים לב, זה לא קיים. זה בזכות אהבת ישראל, המדרגה הזאת.

שהקב"ה יזכה אותנו שנזכה להיות קשורים לצדיקים האמיתיים, ונזכה עם שני התפילין ביחד – כפי שדימינו אותם (זה שתי מצוות, אבל מקיימים אותן ביחד) – שנסכים כבר לתפילין של יד (שיותר מבוגר) ונעבור את הקיר, עם תפילין על הראש (זאת סגולה).