מצוות של אהבה

אור ל-י' ניסן תשפ"ד – כפ"ח

מבנה ספר אהבה ברמב"ם

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

ספר אהבה – מצוות עשה

ספר אהבה ברמב"ם מתייחד בכך שהוא כולל מצות עשה בלבד, ללא אף מצות לא-תעשה! הדבר תואם את המבואר בחסידות[ב] שאהבה – ענינו הכללי של ספר אהבה – היא הכח המניע את קיום כל מצוות עשה.

הספר מתחלק לשש הלכות הכוללות יא (וה, בסוד "'זכרי' עם וה – רמח [מצוות עשה המוּנעות מאהבה]"[ג]) מצוות עשה: מצות עשה (אחת) "לקרות קרית שמע" בהלכות קרית שמע; שתי מצוות עשה – "לעבוד את ה' בתפלה בכל יום" ו"לברך כהנים את ישראל בכל יום" – בהלכות תפלה וברכת כהנים; חמש מצוות עשה – "להיות תפלין על הראש", "לקשרם על היד", "לקבוע מזוזה בפתחי השערים", "לכתוב כל איש ספר תורה לעצמו", "לכתוב המלך ספר שני לעצמו, כדי שיהיה לו שני ספרי תורה" – בהלכות תפילין ומזוזה וספר תורה; מצות עשה (אחת) "לעשות ציצית על כנפי הכסות" בהלכות ציצית; מצות עשה (אחת) "לברך את שם הקדוש ברוך הוא אחר אכילה" בהלכות ברכות; מצות עשה (אחת) "למול את הזכרים ביום השמיני" בהלכות מילה.

פרצוף המצוות

ויש להקביל את יא המצוות, לפי סדרן, לספירות העליונות:

קרית שמע – יחוד "הוי' אחד"[ד] – בספירת החכמה, בה שורה "אחד האמת"[ה].

המצוה לעבוד את ה' בתפלה בספירת הבינה, מקום העבודה שבלב[ו] ("בינה לבא"[ז]), בסוד "ועבד הלוי הוא"[ח].

ברכת כהנים בכתר, שהרי מקור הברכה של הכהנים הוא בחסד דעתיק המתלבש בגלגלתא דאריך[ט] (הכתר כאן בא אחרי החכמה והבינה, כך שלפי חכמת הצירוף זהו הסדר הישר של יהו).

חמש מצוות הסת"ם – מצוות הכתיבה של אותיות קדש, "כתבם על לוח לבך"[י], כאשר כל אוֹת היא לשון "אַוַת נפש" – מכוונות לפי הסדר כנגד ה הקצוות של מדות הלב, מחסד עד הוד: תפילין של ראש ותפילין של יד הן בסוד האהבה והיראה[יא] – תפילין של יד, המונחות ראשונות, הן כנגד היראה שהיא "ראשית העבודה ועיקרה ושרשה"[יב], ותפילין של ראש הן פסגת העבודה, "לית פולחנא כפולחנא דרחימותא"[יג]. המזוזה בשערי הבית היא בסוד "כתפארת אדם לשבת בית"[יד]. שני ספרי התורה הם כנגד הנצח וההוד – הספר של כל יהודי בנצח (וספר זה הוא יכול לרשת מאבותיו, כחלק מנצחיות הדורות) והספר של המלך בהוד, בסוד "הוד מלכות"[טו].

מצות ציצית ביסוד, שהרי יש בה הכח של תיקון הברית – "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זֹנים אחריהם"[טז] – וכמסופר בחז"ל[יז] שהציצית מצילה בפועל מזנות.

מצות "ואכלת ושבעת וברכת"[יח] היא מצות המלכות – המזון נמשך למלכות ושייך לה (בסוד פת, האשה שנקראת "הלחם אשר הוא אוכל"[יט], ובה שיעורי כזית וכביצה) וכן הברכה היא "על הארץ הטובה", סוד המלכות.

אחרי שמגיעים למלכות יש עליה שוב ליסוד (בסוד "מטי ולא מטי"[כ], כמו בברכות שמו"ע[כא], וד"ל) – למצות ברית מילה שהיא תיקון היסוד, כפשוט. כלומר, מצות ציצית היא הצדיק-היסוד של אור ישר ומצות מילה היא הצדיק-היסוד של אור חוזר[כב], החוזר לקדמותו ממש[כג] – עד ל-יג מדות הרחמים שבכתר, סוד יג הבריתות שנכרתו על המילה[כד] (כסיום ספר אהבה ברמב"ם), ולמעלה-מעלה עד לרדל"א וחביון עֹז העצמות שברדל"א, וד"ל.

ולסיכום:

	כתר ברכת כהנים
חכמה קרית שמע		בינה עבודת ה' בתפלה
חסד תפילין של ראש		גבורה תפילין של יד
	תפארת מזוזה
נצח כתיבת ספר תורה		הוד כתיבת ספר תורה של המלך
	יסוד דאור ישר ציצית
	מלכות ברכת המזון
	יסוד דאור חוזר ברית מילה

מבנה שש ההלכות

לחלוקת ההלכות מתאימה הקבלה פנימית אחרת – גם היא על פי הסדר – מבינה עד יסוד:

הלכות קרית שמע בבינה, סוד השמיעה.

הלכות תפלה וברכת כהנים ב"ברא בוכרא" דאמא, הכולל את ספירת הדעת, מח האחור שהוא מקור חוט השדרה כנגדו מכוונות ברכות שמו"ע[כה] (וכמבואר בדא"ח[כו] שהתפלה היא חוט השדרה של כל המצוות-האברים), ואת ספירת החסד, כח האהבה של ברכת כהנים.

הלכות סת"ם בגבורה, סוד "אנא נפשי כתבית יהבית"[כז], סוד הצמצום-הריכוז שהוא פנימיות הגבורה, המתבטא במיוחד בתורה שבכתב (המדודה בדיוק באותיותיה, בחסר ויתר ובצורת האותיות וכו') שנתנה לנו "מפי הגבורה"[כח].

הלכות ציצית, שהיא מצות הבגד, העשוי "לכבוד ולתפארת"[כט] ותכליתו כיסוי הגוף ("תפארת גופא"[ל]), בתפארת.

הלכות ברכות הן בסוד הברכים – שתכליתן המשכה-הברכה מלמעלה למטה (ככריעת הברכים)[לא] – נצח והוד (ברכת המזון דאורייתא בנצח וברכות דרבנן בהוד, סוד "איהו בנצח" ו"איהי בהוד"[לב]).

הלכות מילה ביסוד, כפשוט.