בר מצוה צמח-דוד שי' הענדל

י"ז אדר ב תשע"טלא מוגה

מוצאי י"ז אד"ש ע"ט – קראון הייטס

בר מצוה צמח-דוד שי' הענדל

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א [א]

לחיים לחיים, מזל טוב, שצמח דוד יגדל להיות חסיד, ירא שמים ולמדן, כמו שהרבי רוצה.

"חידוש הישנות" ו"חידוש בעצם"

עכשיו שמענו פלפול מהבר מצוה בענין "טל תחיה"[ב] שהוא "טל תורה מחייהו"[ג]. יש שתי בחינות, שבלשון החסידות [ד] הן "חידוש הישנות" ו"חידוש בעצם". מה שכתוב שהקב"ה "מחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית"[ה] היינו "חידוש הישנות", אבל החידוש של ביאת המשיח, שאנחנו מחכים ומצפים ומתפללים אליו, הוא "חידוש בעצם".

הרבי מביא בשיחה שהבר-מצוה חזר [ו] שיש שתי בחינות טל – "חידוש הישנות" הוא רק מ"שיורי טלא דבדולחא"[ז], שקשור למזלות. ידוע מהבעל שם טוב [ח] שפירוש "אין מזל לישראל"[ט] היינו "אל תקרי 'אֵין' אלא 'אַיִן'" – ההתקשרות לאין האלקי היא מקור השפע, המזל, של עם ישראל. מה הפירוש בלשון הקבלה? מביא אדמו"ר הזקן בלקו"ת [י] שהיינו שני המזלות בדיקנא קדישא דאריך אנפין – המזל העליון הוא "נֹצר חסד" והמזל התחתון הוא "ונקה"[יא]. המזל העליון – המדה השמינית – מאיר כבר בברית המילה. אבל אדמו"ר הזקן מביא [יב] שגמר כניסת הנפש האלקית היא דווקא היום, עכשיו, בבר מצוה – בו מאיר המזל ה-יג, "בן שלש עשרה למצוות", וזה מזל "ונקה". יש זיווג בין שני המזלות האלה, והוא מקור השפע לנשמות עם ישראל – כשאותו שפע נמשך הוא נקרא "שיורי טלא דבדולחא". הוא מחדש את המציאות, אבל רק חידוש הישנות – כמו הזאת מי חטאת על טמא, שמטהרת אותו מהטומאה, אבל לא מחיה מתים ממש. אנחנו רוצים שהבר מצוה שלנו – וכולנו – נתחדש ממש, חידוש אמתי, על ידי משיח צדקנו שיבוא ויגאלנו תיכף ומיד ממש. לשם כך צריך לא להסתפק במקור ושרש נשמות עם ישראל, המזלות, אלא להמשיך מטלא דבדולחא עצמו.

טלא דבדולחא – התגברות החסדים

כדי להבין זאת, צריך להבין מה הוא טלא דבדולחא. רבי הלל מביא בשם רבי זלמן זעזמיר [יג] שהנושא הראשון שכל חסיד צריך לדעת הוא סוד ז תקוני גלגלתא, שיותר גבוה מ-יג תיקוני דיקנא, כי ב-ז תקוני גלגלתא דאריך יש התלבשות המדות דעתיק, הפנימיות והעצמיות. הוא כותב ש-ז תקוני גלגלתא הם שבעה חושים. מאוחר יותר אמר הרבי הרש"ב שהמוסר מתקן את כחות הנפש והחסידות את חושי הנפש. לחסיד נוגע בעיקר לתקן את החושים, והחוש החסידי העיקרי הוא התלבשות גבורה דעתיק במו"ס דאריך, "טלא דבדולחא", "טל תורה מחייהו".

מה הם ז תקוני גלגלתא? הסימן הוא ג"ט קע"ר פ"ח – ראשי התבות שכתובים בכתבי האריז"ל [יד] – גלגלתא, טלא (דבדולחא), קרומא (דאוירא), עמר נקא, רעוא דכל רעוין, פומא קדישא, חוטמא.

לפי זה, טלא דבדולחא היינו גבורה דעתיק שמתלבש במו"ס דאריך – מושגים שקצת יותר מוכרים – שבנפש היינו מקור כל ההשכלות, "כח המשכיל" בלשון החסידות. כשיש חידוש, "ברק המבריק על השכל"[טו], מאיפה הוא בא? מכח המשכיל. הברק המבריק הוא חידוש אמתי. מי שעד כה היה ילד, וכעת נעשה איש – בר מצוה – צריך להפתח אצלו כח המשכיל, להבריק הברקות של אמת, הברקות שהן חידוש אמתי, וזהו התיקון השני.

מבואר בהמשך ע"ב מהרבי הרש"ב שהכי עצמי מכל ז תקוני גלגלתא הוא טלא דבדולחא – לא התלבשות חסד דעתיק בגלגלתא אלא התלבשות גבורה דעתיק במוחא סתימאה דאריך. גבורה היא התגברות, שהרי "לית שמאלא בהאי עתיקא כולא ימינא"[טז] – אין שם שמאל שהוא דין, הגבורה היא התגברות החסדים – והיא מקור הברק המבריק על השכל. זו רק תוספת ווארט לפלפול ששמענו מהבר מצוה.

ברכת "צמח דוד"

הבר מצוה נקרא צמח דוד – שם של משיח. צמח בגימטריא מנחם, "מנחם שמו"[יז], ודוד היינו "דוד מלכא משיחא" שיבוא ויגאלנו. איפה אנחנו אומרים "צמח דוד"? בא מהתפלה – שלש פעמים ביום אנחנו אומרים "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח וקרנו תרום בישועתך כי לישועתך קוינו כל היום ברוך אתה הוי' מצמיח קרן ישועה". בכתבי האריז"ל כל ברכה היא כנגד ספירה, וברכה זו כנגד ספירת הנצח [יח]. יש קשר בין המלה צמח למלה נצח. זו הברכה שכנגד ספירת הנצח. מה המשמעות? "דוד מלך ישראל חי וקים"[יט], חיים נצחיים, כמו שקראנו בפרשת זכור "וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם"[כ]. עוד מעט אפשר לשיר "יחי אדוננו" – זה "את צמח עבדך מהרה תצמיח וגו'".

בכתבי האריז"ל וגם בשער הכולל ועוד מדייקים בתבות ובאותיות של כל ברכה – הכל מכוון בשמו"ע. כאן יש דברים מאד יפים, גם באותיות וגם בגימטריא של כל הברכה:

יש בברכה בדיוק 81 אותיות, 9 ברבוע – 9 היא אמת (במ"ק) – 81 בגימטריא "אנכי", המלה הראשונה ששמענו "מפי הגבורה". נחזור רגע לטלא דבדולחא – מקור התורה הוא "מפי הגבורה", מטלא דבדולחא. זהו מקור תחית המתים ממש, ולא רק טהרת טמא מת. זו התורה החדשה של מלך המשיח. שוב, הגימטריא של מספר האותיות בברכה היא "אנכי" – "אנכי מי שאנכי":

א ת צ מ ח ד ו ד ע

ב ד ך מ ה ר ה ת צ

מ י ח ו ק ר נ ו ת

ר ו ם ב י ש ו ע ת

ך כ י ל י ש ו ע ת

ך ק ו י נ ו כ ל ה

י ו ם ב ר ו ך א ת

ה י ה ו ה מ צ מ י

ח ק ר ן י ש ו ע ה

עוד יותר מענינת הגימטריא של כל הברכה, שאפשר לכוון שלש פעמים ביום – 6001, מספר מאד מענין. אם היה בדיוק 6000 היה מספר עגול, אבל יש פה עוד אחד. מה הדבר הראשון שבא לראש? מזכיר לי את מאמר חז"ל לגבי קיום כל העולם כולו – "שית אלפי שנין הוי עלמא וחד חרוב"[כא]. העולם שלנו הוא 6000 שנים, כמו שבמאמר הבר מצוה מובא על "כי ששת ימים עשה הוי'"[כב]. ששת הימים רמוזים בכך שבפסוק הראשון של התורה – "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ" – יש שש אותיות אלף, כל אחת רומזת לאלף שנה. הפשט ש"וחד חרוב" הוא כמו שבת – עוד אלף שנים – אבל אפשר לומר ש"וחד חרוב" היינו שנה אחת שכוללת הכל, לא צריך עוד אלף... "שית אלפי שנין הוי עלמא וחד [שנה אחת] חרוב" – 6001, הגימטריא של כל ברכת "את צמח דוד עבדך".

כשלומדים "עיניך ברכות בחשבון" צריכים לבדוק כל מספר אם הוא מתחלק, מה המרכיבים הראשוניים שלו – לכל מספר יש מרכיבים ראשוניים שלא מתחלקים יותר. 6001 מתחלק רק בשני מרכיבים שהם ראשוניים – 17 פעמים 353. זה אמור לומר לנו משהו לגבי צמיחת קרן ישועה של מלך המשיח. חז"ל תקנו ברכה של אנכי אותיות – שאפשר לכתוב בצורת רבוע של תשע על תשע – והגימטריא של כולה היא 17 פעמים 353. 17 אנחנו מכירים – טוב. המרכיב הראשון הוא טוב. מהו 353? שמחה. אנחנו בחדש אדר. קודם כל, מה יום הבר מצוה? צמח דוד נולד ביום ה-טוב של חדש אדר, שהוא חדש השמחה – "משנכנס אדר מרבין בשמחה"[כג]. מה יוצא? שברכת "את צמח דוד" – הברכה שלו – היא בגימטריא טוב (התאריך שלו) פעמים שמחה (החדש שלו).

מה הקשר של טוב ושמחה? האם יש משהו שקשור לכך במגלת אסתר? כן. אומרים "מאבל ליום טוב לעשות אותם ימי משתה ושמחה"[כד]. אבל הפסוק העיקרי של הקשר בין טוב לשמחה הוא במגלת קהלת, שם כתוב "כי לאדם [הבר מצוה] שטוב לפניו [טוב לפני ה', ה' אוהב אותו, עושה מעשים טובים] נתן [ה' נותן לו שכל, חב"ד, עושה ממנו חב"דניק אמתי] חכמה ודעת ושמחה"[כה]. יש כאן "חכמה ודעת", איפה הבינה? כאן יש מקור – כתוב בספרי הקבלה [כו] – לכך שאמא-בינה היא שמחה, "אם הבנים שמחה"[כז], פסוק של חב"ד.

בכך נסיים, נברך את הבר-מצוה, שתמיד יהיה "טוב לפני האלהים"[כח] – טוב לפני ה', שיעשה מעשים טובים רבים, מעשים שמזרזים את ביאת משיח צדקנו, ובזכות אותם מעשים טובים, שהוא "טוב לפניו", ה' יתן לו "חכמה ודעת ושמחה". אדם טוב, עם המון שמחה – בכל המצוות להיות בשמחה. הרבי אמר – הכי חשוב, אחד החידושים של הרבי, כמו ההבדל בין חידוש הישנות לחידוש בעצם – יש שמחה שלא בטהרתה ויש "שמחה בטהרתה"[כט]. משיח אותיות ישמח (בעצמו) וישמח (אחרים) – יש לו "אורה ושמחה" לעצמו, אור המאיר לעצמו, ולאחרים, אור המאיר לזולתו – ולשם כך צריך שמחה בטהרתה. שיהיה משיח נאו ומזל טוב מזל טוב, "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח".