ט"ז אלול תש"ע, בת עין

ברכה לסיום מחזור א׳ בבית הספר לתורת הנפש

נוהגים לברך בזמן הזה "כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה", שתהיה שנה טובה ומתוקה לכולם, לכל עם ישראל בכלל ובפרט, בכל מכל כל בגשמיות וברוחניות. עכשיו עלה בדעתי שהתעודה [חלקו תעודות למסיימות] הרי היא כתובה וחתומה – אז שתהיה כתיבה וחתימה טובה.

לא להיות רגוע

אדם חושב שהוא מסודר. ב"ה היום כולם יודעים שבעזרת ה' נכתב ונחתם לשנה טובה ומתוקה, אבל אולי יש לחשוש שזה עלול קצת להוריד את המוטיבציה ללכת לבית כנסת, לבכות קצת (אם צריך וכו'). לכן צריך לדעת שגם כשאדם בטוח שיכתב ויחתם לשנה טובה – עדיין לא צריך להיות רגוע. ה' לא כותב וחותם כדי שאהיה רגוע. בני חיי ומזוני רויחי, הכל טוב, זה בשביל להרגיע? לא, המסר הוא שה' נותן לנו עוד צ'אנס. לא שאנחנו צדיקים, לא שבאמת מגיעה לנו כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה, אלא שה' הוא אבינו אב הרחמן, אוהב אותנו, הולך לקראתנו, וכותב וחותם אותנו לשנה טובה ומתוקה כדי שאולי בשנה זו נעשה מה שצריך לעשות. זה מה שצריך לחשוב – שה' נותן לנו את הצ'אנס לשפר את מעשינו.

"תקעו בחדש שופר" – אומרים חז"ל "חדשו מעשיכם, שפרו מעשיכם". צריך לשפר את עצמנו, וגם את היחס שלנו לכולם. הסיעתא דשמיא הכי גדולה היא לזכות לתת עצה טובה למישהו (בדרך מליצה: עצה ר"ת עוד צ'אנס היום – "וידעת היום", תדע לך, ותשיב אל לבבך, שהיום הזה יש לך עוד צ'אנס לתקן את מעשיך ולהכיר ש"הוי' הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד", וכידוע הפירוש החסידי של "אין עוד", שאין עוד מה לדעת, רק זה ש"הוי' הוא האלהים וגו'" – זו העצה הכי טובה לתת למישהו על כל מצב של "דאגה בלב איש ישחנה").

שתהיה כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה, ועם המתיקות – שה' נותן – נשפר את עצמנו ואת העולם כולו, בעזרת ה' יתברך.