פרצוף מרדכי

התוועדות ליל פורים (ח"מ)

ליל פורים תשפ"ב – רמת אביב

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

קיצור מהלך השיעור

בתוך התוועדות ליל פורים ערך הרב התבוננות קצרה על סוד עשר הספירות בדמותו של מרדכי הצדיק. מההתבוננות עולה מה הן המדות העצמיות של מרדכי היהודי, מנהיג כל ישראל בדורו, ובאיזה מדות צריך 'להלביש' אותו מבחוץ כדי להביא אותו לידי ביטוי שלם ולהביא לכל היהודים "אורה ושמחה וששון ויקר".

הספירות בלבושי מרדכי

אחרי קריאת מגילה נוהגים לומר את הפיוט "שושנת יעקב", שאנחנו אוהבים גם לשיר. לשון הפיוט, "שושנת יעקב צהלה ושמחה בראותם יחד תכלת מרדכי" באה מהפסוק – שהוא אחד מארבעת הפסוקים שהצבור אומר יחד לפני הבעל-קורא – "ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות תכלת וחור ועטרת זהב גדולה ותכריך בוץ וארגמן והעיר שושן צהלה ושמחה". מיד אחר כך אומרים את הפסוק הבא, הפסוק הכי מוכר לכולנו מתוך המגלה, "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר", עליו מוסיפים בהבדלה "כן תהיה לנו". נסביר כעת את כל הפסוק כדרך המקובלים, שאוהבים לתת ערכים לפי הספירות לכל אחד מהמושגים:

"תכלת וחור" – אהבה ויראה

כמו שאמרנו, כתוב בחסידות[ב] שהתכלת היא היראה, יראה-עילאה, של הצדיק. אחד מסימני ביאת משיח הוא שהתכלת תחזור לכולנו[ג]. כאן בפסוק המדה הראשונה היא התכלת. מהו החור? חור, לשון חוור, הוא צבע לבן. חור ותכלת מופיעים גם בתחלת המגלה, בפסוק "חור כרפס ותכלת וגו'"[ד]. שם יש תופעה מיוחדת, האות המיוחדת הראשונה במגלה, ח רבתי של "חור". בכל אופן, בנפש "חור" היינו אהבה.

יראה הולכת יחד עם אהבה – שתי כנפים של העוף, בשביל לפרוח לעילא צריך אהבה ויראה[ה]. לפעמים, כמו בתחלת המגלה, "חור" קודם. אבל כאן בסיום המגלה, בתכל'ס, "ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות תכלת וחור", קודם התכלת – קודם יראה ואחר כך אהבה. זהו, כמו שכתוב בספר התניא[ו], הסדר הרגיל. יש סדר שיוצא מהכלל, אהבה לפני יראה, אבל הסדר הרגיל של כולם הוא קודם יראה – יראה תתאה דווקא – ואחריה מגיעים לאהבה, דרגה יותר גבוהה. יש מדרגה של נוקבא, "אשה יראת הוי' היא תתהלל"[ז], ואחריה בא הזכר, "זכר חסדו"[ח], "דרכו של איש לחזר אחרי אשה"[ט], החור אחרי התכלת.

"לבוש מלכות" – תפארת

עוד לפני "תכלת וחור" כתוב "לבוש מלכות". מהו ה"לבוש מלכות" סתם? תפארת, כמו שכתוב אצל אהרן הכהן הגדול שהלבושים הם "לכבוד ולתפארת"[י]. אחר כך תכלת – פנימיות היראה. אחר כך חור – מדת החסד. הכל לפי הסדר מלמטה למעלה, ככה צריך שצדיק יתלבש ויתגלה ויתפאר. "לבוש מלכות" הוא התפארות של קדושה, וההתפארות דקדושה של הצדיק היא לפי הסדר – התפארות בתכלת (היראה) שלו ואחריה התפארות בחור (האהבה) שלו.

"עטרת זהב גדולה" – כתר

אחר כך יש "עטרת זהב גדולה". כתוב שלעתיד לבוא "צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה"[יא] – עטרה היא הכתר, ולא סתם כתר אלא רישא דאין, התענוג של הכתר, תענוג שלמעלה מטעם ודעת. יש בכתר אמונה-תענוג-רצון, ו"עטרת זהב גדולה" היא התענוג של הצדיק אותו הוא גם מקרין לעם.

"בוץ וארגמן" – יסוד ומלכות

אחר כך "תכריך [לשון חיבור] בוץ וארגמן". ארגמן הוא צבע המלכות עצמה[יב]. סתם צבע של מלכות בתורה הוא ארגמן, צבע שנוטה לאדום, אבל הוא מורכב. כתוב בקבלה[יג] שהמלה ארגמן היא מלה סודית, מורכבת מכל המלאכים שמשרתים את המלך – אוריאל, רפאל, גבריאל, מיכאל, נוריאל. כל מכלול מלאכי רום ש"משרתיו כולם"[יד], שרי המלך. זהו ההרכב היפה – אבל הנוטה לאדום, בסוד "דינא דמלכותא דינא"[טו] – של צבע ארגמן.

מהו "בוץ"? כאן כתוב "תכריך בוץ וארגמן" – צריך לחבר את הבוץ והארגמן יחד. כתוב[טז] שבוץ הוא מדת הצדיק. בוץ הוא בד דק ויקר במיוחד, בד עדין, פשתן שמקורו במצרים[יז] – בד מאד יקר – והעדינות הזו של הבוץ, היפי הפשוט של הבוץ, של הבד, הוא בקבלה תיקון הברית[יח]. עוד נדבר על הבוץ הזה. תיקון הברית הוא מדת היסוד. מדת היסוד מתחברת-מתאחדת עם המלכות. בקבלה "תכריך בוץ וארגמן" הוא יחוד יסוד ומלכות.

השמחה בזכות לבושי מרדכי

רק אחרי כל הפרטים האלו כתוב "והעיר שושן צהלה ושמחה. ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר". כדי שיהיה "והעיר שושן צהלה ושמחה" צריך שמרדכי יצא עם כל הביגוד הזה, כל הפאר הזה, כל הגדולה הזו של תפארת ויראה ואהבה ותענוג אלקי ויסוד – בנפש מדת היסוד-הבוץ היא מדת האמת, כפי שעוד נסביר – ומלכות. כמה שהארגמן מגוון, פנימיות מדת המלכות של הקדושה היא שפלות, כמו "דוד מלך ישראל חי וקים"[יט] שאומר "והייתי שפל בעיני"[כ].

אבל יש כאן שאלה: לכאורה צריך להלביש את מרדכי עם כל עשר הספירות, שיהיה לו הכל – כאן באמת יש לו הרבה, אבל לא הכל. מה הכי בולט שאין כאן? חב"ד. איפה השכל פה בסיפור?! אפשר לומר שאולי השכל הוא לא בגד, לא פאר, אולי הוא בטול. מה עוד חסר? עוד זוג של שתי ספירות שהולכות יחד, "תרין פלגי גופא"[כא], נצח והוד.

שוב, יש לו כתר ויש לו חסד וגבורה, אהבה ויראה, ויש לו תפארת, שהיא "לבוש מלכות" בכלל – כלל המושג "לבוש מלכות" בו הוא יוצא מלפני המלך – ויש לו יחוד יסוד ומלכות, "תכריך בוץ וארגמן", אבל איפה החכמה, הבינה והדעת שלו (שהן יחידה אחת)? ואיפה נצח והוד (שהן עוד יחידה)?

הספירות החסרות – מוחין ועצות מעשיות

מה הן נצח והוד? "כליות יועצות"[כב] – הכח לתת עצה, "עצה טובה קא משמע לן". כתוב בקבלה[כג] שהכליות הכי קרובות למוחין – דווקא שתי הכליות מצטרפות למוחין. התכל'ס של המוחין היא להגיע לשיקול דעת – מח הדעת. מחכמה ובינה צריך להגיע בסוף לשיקול דעת, שיקול נכון. במיוחד אם אתה מנהיג – אתה צריך לקבל החלטות. בשביל לקבל החלטות צריך חכמה-בינה-דעת וגם צריך שתי כליות יועצות.

יש ביטוי בחז"ל[כד] ביחס לתורה של אברהם אבינו: מי לימד את אברהם תורה? לא היה לו רב. כתוב שהכליות שלו נעשו שני רבנים שלימדו אותו תורה. זהו הביטוי – לא השכל שלו נעשה רב אלא הכליות שלו. כל התורה של אברהם אבינו, המאמין הראשון, היהודי הראשון, אבי האומה שלנו – באה מהכליות שלו.

מאד משמעותי כאן שבתיאור של לבושי מרדכי, עם כל הספירות שהסברנו, חסרות הספירות חכמה-בינה-דעת-נצח-הוד – שכל ונתינת עצה. מהי עצה? עצה מעשית. נצח והוד הם כוחות של מעשה – תכל'ס, מה עושים עכשיו. השכל אומר מה טוב – מה טוב לעשות, למה צריך לשאוף. אבל העצה מה עושים עכשיו כדי ליישם זאת, כדי להגיע לטוב הרצוי – כל איש עסקים צריך לדעת טוב טוב מה עושים ברגע הזה – שייכת לכליות. כל זה חסר כאן – למה?

מרדכי עצמו ולבושיו

קודם כל, בשביל להבין, נעשה את חשבון הכוחות החסרים האלה: כמה עולה בגימטריא חכמה-בינה-דעת-נצח-הוד? לחיים לחיים, עד שתעשו את החשבון. זהו שם של 'משקה' ידוע כאן בארץ, שאין כאן על השלחן – 777. חסר למרדכי 777. חוץ מהרמז הזה, שמעורר חיוך על הפנים, מה הוא עוד 777? איך המספר הזה שייך למרדכי? חז"ל מגלים[כה] לנו דבר שלא היינו יודעים בעצמנו, שלמרדכי יש עוד שם.

[איש יהודי-איש ימיני.] נכון, גם הכינויים האלה עולים 777, אבל על הכינויים הללו אנחנו כן יודעים. הם מופיעים בפסוק שפותח את הדמות של מרדכי במגלה – "איש יהודי היה בשושן הבירה ושמו מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש איש ימיני"[כו]. אם כבר מסבירים את הפסוק הזה – למה הוא נקרא "איש יהודי"? הוא לא מיהודה, הוא משבט בנימין, "איש ימיני". למה נקרא יהודי? "מיהו יהודי? זה הכופר בעבודה זרה"[כז]. זהו מקור הביטוי "מיהו יהודי" בחז"ל. "ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה"[כח], "לא קם וזע"[כט], לא מתפעל מהמן.

עוד דבר בפסוק: למה מייחסים אותו ג דורות, "בן יאיר בן שמעי בן קיש"? לתת לו את החב"ד, מה שחסר לו כמו שאמרנו. סוגיא שלמה בחסידות[ל] ש"יאיר" לשון אור, חכמה, "שמעי" לשון שמיעה, בינה, ו"קיש" שהיה מקיש על דלתי רחמים[לא], דעת. אם כן, שלשת הדורות האלה הם בעצם החב"ד שלו – "ומרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש איש ימיני".

זהו דבר אחד ששוה אצלו 777 – "איש יהודי... איש ימיני". אבל אמרנו שחז"ל גילו לנו שיש לו עוד שם, שלא כתוב במגלה בכלל, אלא במקום אחר בתנ"ך[לב] – פתחיה. אנחנו אולי מכירים מישהו שקוראים לו פתחיה, ולא יודעים שזהו שם של מרדכי הצדיק, מרדכי היהודי. מתי קוראים לו פתחיה? כשהוא חוזר לציון, אחרי כל הסיפור של פורים. מרדכי הוא אחד החוזרים לציון בתחלת בית שני, והיה לו תפקיד בבית המקדש השני שנבנה, וקוראים לו שם "מרדכי בלשן"[לג], היה בקי בכל הלשונות[לד].

מרדכי-פתחיה עולה 777 – זה הוא עצמו. מה אמרנו עכשיו? שמלבישים אותו בכל מה שחסר לו. ההיפך ממה שאמרנו קודם. קודם אמרנו שהיו לו כל הספירות כתר-חסד-גבורה-תפארת-יסוד-מלכות, וחסרות לו חכמה-בינה-דעת-נצח-הוד. כעת אומרים שהוא עצמו חכמה-בינה-דעת-נצח-הוד, שעולים מרדכי-פתחיה. כלומר, המדות העצמיות של מרדכי הצדיק, מנהיג עם ישראל, הן המוחין שלו, חכמה-בינה-דעת, שתפקידם לגלות בבהירות את הטוב האמתי – בלי 'להתבלבל' מנטיות רגשיות (מהעל-מודע או מהמודע) או מהמפגש עם המציאות החיצונית (ביסוד או במלכות) – והכח שלו לתת עצות מעשיות, להנהיג את המציאות בעצות של הנצח וההוד. מעבר למדות העצמיות שלו, חסרות לו המדות בהן מלבישים אותו – כעת, עם לבושי המלכות, יש לו שלמות עשר ספירות.