פרצוף עשר קרנות

ב. פרצוף עשר קרנות

מדרש עשר קרנות

לא הזכרנו אתמול, ועל כך נדבר היום, את המדרש שמובא בכמה מקומות, גם במדרש איכה על הפסוק "גדע בחרי אף כל קרן ישראל" ובמדרש שמואל על הפסוק "רמה קרני בהוי'" בתחלת שירת חנה על לידת שמואל. שמואל עתיד למשוח למלך קודם את שאול בפך ואחר כך את דוד – עליו נאמר "וגם נצח ישראל לא ישקר וגו'", שם הרך הנימול – בקרן. לכן חנה אומרת "רמה קרני בהוי'" – עיקר ה"רמה", "וירם קרן לעמו", הוא מלכות בית דוד, המלכות הנצחית ("אצמיח קרן לדוד" – "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח וקרנו תרום בישועתך כי לישועתך קוינו כל היום. ברוך אתה הוי' מצמיח קרן ישועה". "קרן ישועה" הוא "קרן דוד"), "נצח ישראל", מלכות מלך המשיח, "קרן משיחו" היא הקרן של דוד המלך ("[קרן] משיחו" = קרן דוד = דוד פעמים הוי' ב"ה).

שוב, על הפסוקים האלה חז"ל דורשים שיש "עשר קרנות" ("עשר קרנות" = 1326 = משולש 51, אהבה פעמים אמונה = "ישא הוי' פניו אליך וישם לך שלום", השיא, הקרן, של ברכת כהנים). גם כשדברנו על יקר הזכרנו מאמר חז"ל מפורסם ש"עשרה נקראו 'יקר'" – יש עשרה דברים בתנ"ך שנקראו "יקר". על קרן כתוב "עשר קרנות הן". בסוף, אחרי שמונים עשר קרנות, יש אומרים שיש עוד אחת, שהיא המשיח. במדרש עשר קרנות יש כמה חופפים ל"עשרה נקראו יקר", אך עוד יותר עצמי מה"יקר" – גילוי העצם של היהודי הוא הקרן.

מיקום הקרן בערכי הקבלה

הקרן היא מעל הגלגלתא, יוצאת מהגלגלת (כמו שני הכרובים בקדש הקדשים שיוצאים מהכפרת שמעל ארון הקדש). מה בקבלה למעלה מהגלגלת? רדל"א, רישא דלא ידע ולא אתידע – שם האמונה ושם חביון עז העצמות, "קרנים מידו לו ושם חביון עזֹה" (= 1000, סוד אלף אורות שנתנו למשה רבינו במתן תורה).

בכל אופן, כאשר פותחים את ערכי הכינויים בספירה הקבלה יש למלה "קרן" כמה מיקומים. יש מי שאומר שקרן היא במלכות. יש מי שאומר שסתם קרן היא פאר, תפארת (לא הזכרנו אתמול את הקשר לשם של הילד). לכן, כפי שהזכרנו אתמול, את התפלין מזכירים בברכות השחר במלים "עוטר ישראל בתפארה". עיקר סימן הטהרה הוא שתי קרנים – אם יוצאת רק קרן אחת מהמצח הוא ספק טהור – ועל שתי קרנים כתוב שהן נצח והוד (על זה דברנו). אלו ערכי הכינויים.

יש הרבה ביטויים של קרן שלא הזכרנו. יש "קרן היובל" – יובל הוא שער הנון של הבינה וממנו יוצאת קרן שהיא פנימיות התפארת שמאירה מהבינה. קרן הוא שופר (שופר של מלך המשיח). קרן שופר = לו פעמים הוי' (אהבה פעמים חסד, יג פעמים שם עב, שם העצם, האיתן שבנשמה, כמבואר בדא"ח). על הקשר בין קרן לפרסה יש פסוק מפורש – "ותיטב להוי' משור פר מקרִן מפריס" ("מקרִן" = יה פעמים הוי' = "מפריס". יחד, "מקרִן מפריס" = טל, הוי' אחד, במשולש). הקרבן המקורי – קרבן גם לשון קר – שהקריב אדם הראשון הוא "מקרִן מפריס". במעשה בראשית כתוב "תוצא הארץ נפש חיה" והפר יצא לא כמו בכל לידה אלא בעמידה – קודם הקרן ואז הפרסה.

גלות וגאולת הקרנות

בכל אופן, במדרש כתוב שכל זמן שיש לנו בית המקדש, שאנחנו יושבים בארצנו הקדושה והכל בסדר, אנחנו זוכים לעשר קרנות של קדושה. ברגע ש"מפני חטאינו גלינו מארצנו" והבית נחרב, דבר שמובא בספרי החסידות – כמו אצל רבי נחמן לגבי חן וכבוד ועוד – שזה נלקח מאתנו ונתן לאומות העולם. הדוגמה העיקרית במדרש היא עשר הקרנות. בכל זמן שאנחנו במצב טוב, "וירם קרן ישראל", יש לנו את כל עשר הקרנות, שתיכף נפרט. אך כאשר אנו חוטאים והבית שלנו נחרב כל עשר הקרנות נלקחות מאתנו ונמסרות לאומות העולם. זה פסוק מפורש בדניאל שמהחיה, המפלצת של דניאל, מלכות הרשעה, יוצאות עשר קרנות. הקרנות האלה הן בעצם הקרנות שלנו שנפלו בידי החיצונים. פלאי פלאים, שבעשר הקרנות שלנו הם נוגחים אותנו. קרן היא לשם נגיחה ובהן הם נוגחים אתנו.

הקרן היא העצם, קדושת הברית – נצח בנימין, קדושת הברית, הנצחיות שלנו. כמו שהרבי הרש"ב אומר, פגם הברית הוא שהשלמות, העצמיות, נעלמת. כאשר העצמיות שלנו, הקרן שלנו, נעלמת – היא עוברת לרשות הרבים, לטורי דפרודא, של אומות העולם. להן נתנו כל עשר הקרנות שלנו והן נוגחות אותנו עם כל עשר הקרנות. בסוף המדרש אומר – מקור לפסקה ההלכה של הרמב"ם ש"סוף ישראל לעשות תשובה ומיד הן נגאלין" – שכאשר עם ישראל יעשו תשובה הקרנות תצאנה מידי אומות העולם ותחזורנה לעם ישראל. אם כן, מהי הגאולה? להחזיר את הקרן, את העצמיות, מעשר הקרנות שלוקחים מאתנו, לעם ישראל.

קרן – כח השפעה עצמית

זה בדיוק מתאים לאבא של הברית היום. מי שהוא עצמי, מפרסם דברים עצמיים, כולם מפחדים – אלה שמפחדים... – מנקודת האמת, מנקודת העצמיות. היו פה קודם כמה כתבים ושאלו מה אומרת הברית כאן היום – שבאנו היום להשתתף ולשמוח בברית של מאיר ומוריה. הווארט היה שהנה האמת מתגלה. שאלו למה אבא שלו יושב בבית סהר? בשביל מה? אמרנו שהוא יושב בבית הסהר כי מי ששם אותו בבית הסהר פוחד מהאמת, פוחד מנקודת האמת. אם כן, מה צריך לעשות? צריך באהבת ישראל להפיץ את האמת, את הקרן.

כמו שנסביר בהמשך, המפרשים מסבירים שמה שליהודי יש קרן זה בעצם תיקון הברית של היהודי, כח ההשפעה שלו. מהי קרן? כמו הקרנים של משה רבינו – בקרן הוא מקרין אור, ולא סתם אור אלא "אור עצמי". האור הכי עצמי הוא "קרנים מידו לו" – ה' נותן לכל היהודים קרנים כדי להקרין אור עצמי לרוב עם, לאחינו בית ישראל – "כל ישראל חברים" – ושיגיע עוד יותר רחוק, לכל אומות העולם, "והלכו גוים לאורך".

פרצוף עשר הקרנות

כדרכנו, נסדר את עשר הקרנות לפי הספירות. המדרש אומר שיש עשר קרנות ומונה אותן ואז אומר שיש עוד אחת – מלך המשיח. מסתבר שעשר הקרנות הן מחכמה עד מלכות והקרן הנוספת היא הכתר, מלך המשיח, מה שלמעלה מהכל.

חכמה: תורה

לפי הספירות, החכמה היא תורה. לאל אחד יש פסוק ממנו חז"ל דורשים את הקרן – כשנרחיב בכתב נביא אותם להביא את כל המדרש ועל כל אחד בהמשך את הפסוק שלו. הדבר הראשון לפי הסדר שלנו – סדר הספירות, לא הסדר במדרש – הוא תורה, "אורייאת מחכמה נפקת". הקרן היא העצם של הדבר, העצמי של הלומד.

נבואה: בינה

הדבר השני שנקרא קרן הוא נבואה. הרבה פעמים תורה ונבואה הם חכמה ובינה (תנ"ך, אוריין תליתאי, כנגד חב"ד כנודע, והם תורה נבואה רוח הקדש שביחד עם תורה נביאים כתובים עולה 2500, 50 – חמשים שערי בינה וכו' – ברבוע). יש חמשה חומשי תורה ויש נביאים – חכמה ובינה. אם כן, יש לנו קרן של חכמה וקרן של נבואה.

דעת: משה רבינו

אחר כך משה הוא קרן. משה הוא הדעת של כללות נשמות ישראל, כמבואר בתניא (ומה ש"הוא גואל ראשון והוא גואל אחרון" היינו הקשר בין הדעת לכתר, בין משה גואל ראשון למשיח גואל אחרון). הוא "רעיא מהימנא" הרועה ומפרנס את האמונה הירושה לנו מאבותינו הקדושים שתאיר בבחינת דעת – "אתה הראת לדעת וגו'" "וידעת היום וגו'".

חסד: אברהם אבינו

אחר כך אברהם הוא קרן – חסד. לפי סדר המדרש הוא הראשון, הקרן המקורי של עם ישראל – היהודי הראשון. הפסוק שהוא קרן הוא "מי העיר [האיר] ממזרח" – הוא הקרין אמונה, עצם, לתוך העולם. הוא הראשון במדרש, אבל בסדר הספירות שאנו מסדרים כעת הוא חסד כמובן – "חסד לאברהם".

גבורה: יצחק אבינו

הקרן השניה שמקרינה עצמיות, מקרינה את הקרן שלה לתוך העולם, היא יצחק. למרבית הפלא, הייתי חושב שאחרי אברהם ויצחק צריך לבוא יעקב אבינו, ובפרט שהוא ה"בחיר שבאבות", המובחר שבאבות, אך לפי המדרש אין לו קרן – הוא לא מופיע. תיכף נסביר למה. הקרן הראשונה והעיקרית בעם ישראל, שמקרינה קרן לעם ישראל, היא אברהם, ואחר כך יצחק.

יסוד: יוסף הצדיק

מי הקרן הבאה? יוסף הוא קרן – קפצנו ליסוד מגבורה.

תפארת: עם ישראל

מה לגבי תפארת נצח והוד? יעקב (מדת התפארת) אינו קרן כנ"ל, אבל עם ישראל שיוצא ממנו – כולנו, עם ישראל – הוא קרן, כפי שנלמד מהפסוק עליו מיוסד המדרש באיכה, "גדע בחרי אף כל קרן ישראל" (לא רק "קרן ישראל" אלא "כל קרן ישראל" – משם לומדים שיש הרבה קרנות, עשר קרנות, לעם ישראל, "תפארת ישראל" (לתפארת יש הרבה פארות). בחורבן הבית ה' גדע את הקרנות ומסר אותן לאומות העולם. ישראל הוא קרן, עם ישראל.

נו"ה: כהונה ולויה

יש זוג שהולך יחד – זוג מובהק רומז ל"תרין פלגי גופא", נצח והוד. אם לא היו לי אברהם ויצחק הייתי שם זוג זה בחו"ג, אבל היות שיש לי הם בענפי חו"ג, נו"ה – כהונה ולויה. כהונה היא קרן ולויה היא גם קרן, ובפרצוף שאנו בונים כעת הכהונה והלויה יורדות להיות בנצח והוד, ענפי החסד והגבורה. אברהם הוא שרש הכהונה, כתוב עליו "אתה כהן לעולם", ויצחק שרש הלויה (כפי שתמיד דורשים על צירוף השמות הנפוץ לוי-יצחק, אבא של הרבי).

יוסף כבר אמרנו – הוא קרן ביסוד.

מלכות: בית המקדש

מי הקרן העשירי, במלכות? זו קרן שאם היא לא קיימת הכל עובר לסט"א, כל הקרנות – בית המקדש. בית המקדש יכול להיות בינה ויכול להיות מלכות, בית עליון ובית תחתון. כאן הוא בחינת מלכות. כשהוא נחרב כל הקרנות יורדות ונמסרות לאומות העולם, עד שנעשה תשובה – תשוב ה תתאה. כשאנו עושים תשובה מאהבה ורצון זה מה שמחזיר את כל הקרנות לקדושה.

סיכום

אם כן, יש לנו משיח בכתר, תורה, נבואה ומשה בחב"ד, אברהם ויצחק ועם ישראל בחג"ת, כהונה, לויה ויוסף בנה"י ומקדש במלכות:

	כתר משיח
חכמה תורה		בינה נבואה
	דעת משה
חסד אברהם		גבורה יצחק
	תפארת ישראל
נצח כהונה		הוד לויה
	יסוד יוסף
	מלכות בית המקדש

יעקב היה עסוק בצער גידול בניו ולא הקרין החוצה

כמה נקודות הסבר: שאלנו למה ליעקב אין קרן. המפרשים מסבירים שהיה לו צער גידול בנים, יותר מלשאר האבות, ואף שהיה "בחיר שבאבות" אבל הוא לא האריך ימים יותר מאבותיו, וכפי שאמר לפרעה "מעט ורעים היו ימי שני חיי ולא השיגו את ימי שני חיי אבֹתי בימי מגוריהם". היות שהיה בצער ובצמצום בחיק משפחתו הוא לא האיר את האור העצמי שלו לעולם כולו. פלאי פלאים, הוא בחיר האבות אבל לא עסק במבצעים של הרבי – לעשות בית חב"ד בתאילנד או במקום אחר – כי היה יותר מדי עסוק, יותר מדי עם צער גידול בנים שלו. ככה מוסבר, הוא לא הקרין את העצם שלו החוצה. כל זה כדי שנבין מהי קרן. האבא, מאיר נקרא כך על שם שהוא מאיר, מאיר אור עצמי, קרן אור, וברית המילה היא כדי לעשות קרן גם לבן שלו, "והקרן קימת" ("קרן קימת" = 900 = 30 ברבוע, ל פעמים ל, סוד הלב היהודי. "קרן קימת" מתחיל מ-ק = 100 = 10 ברבוע ונגמר ב-ת = 400 = 20 ברבוע, ובאמצע אותיות קרנים = 400 = 20 ברבוע. יש כאן שלמות של "בן עשר למשנה" ופעמיים "בן עשרים לרדוף" שיחד עולה "בן שלשים לכח" – כח רב ועצום להקרין אור עצמי לעולם וכך להביא את הגאולה).

אברהם ויצחק: הקרנה מוחצנת והקרנה מופנמת

אפשר לשאול: מילא אברהם, ש"ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם הוי' אל עולם", אני מבין שכל ענינו להקרין אור לעולם – הוא בית חב"ד המקורי, עוד אין שם הרבה ילדים וכו', רק מפיץ אלקות לעולם שבחוץ. אבל מה עם יצחק? אני מכיר אותו כטיפוס מופנם. יש שני סוגי טיפוסים – מוחצן ומופנם, אברהם הוא מקור כל המוחצנים ויצחק מקור כל המופנמים. איך זה שיש ליצחק קרן, המשכה וגילוי אור עצמי לתוך העולם הגדול?

המפרשים מסבירים משהו מאד חשוב, שיצחק – שמדתו פחד – התלבש בתוך הפחד שלו, ומתוך שהתלבש בתוך פחד ה' שלו ככה בדרך ממילא הוא הקרין פחד לכל העולם כולו. הוא עשה אוירה של "פחד הוי'" – קשור לחג פורים, "אשר נהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשוניאיהם" "ורבים מעמי הארץ מתיהדים כי נפל פחד היהודים עליהם". אנחנו מסבירים שהפחד הזה כל כך עצמי, מדתו העצמית של יצחק, שהוא מנחיל אותו לכולם. הוא לא צריך לעשות מבצעים בחוץ – הוא יושב בבית ורועד זה המבצעים שלו. הבעש"ט עשה את שני הדברים – גם פעל בחוץ, וגם היה בפחד שאי אפשר לתאר, פחד שלא היה מבריאת העולם כפי שצדיקים אמרו על מורנו הבעש"ט. מה הוא פעל? בכוס מים בצד השני של החדר המים רעדו – הרעדה שלו פעלה על כל הסובב. ככה המפרשים מסבירים את הקרן של יצחק. לאברהם יש קרן מפורש וליצחק יש קרן כשהוא מתלבש בפחד וכך מקרין לכל העולם כולו. בקרן של יצחק (קרן שמאל של אילו של יצחק) ה' תקע בשעת מתן תורה ומלך המשיח עתיד לתקוע בה (בקרן ימין של אילו של יצחק) לע"ל.

קרן יוסף – מילת המצרים

ליעקב אין קרן, אבל לבנו יוסף – השולט בארץ מצרים, בכל התרבות הזרה של אותם ימים – יש קרן. בדרך כלל מציינים לגריעותא שיוסף מל את המצרים, אבל כאן כתוב למעליותא – שהקרן של יוסף באה לידי ביטוי בכך שמל את המצרים, ייהד אותם אפילו בכפיה. זה נקרא שהוא האיר את הנקודה העצמית שלו, הקרן שלו – הוא ברית מילה, והוא נתן זאת לכולם. מילת המצרים היא הקרן שלו, מה שהקרין לתוך העולם, הכח העצמי שלו.

קרן משה – קירוב בתיה וראובן

מה לגבי משה רבינו? כתוב במדרש משהו מדהים, שמה שנתן לנו תורה לא מספיק לכך שיש לו קרן. ההוכחה שמשה רבינו הוא בחינת קרן היא שבתחלת דרכו הוא קרב את הרחוק וגם בסוף דרכו, בסוף ימיו, הוא קרב את הרחוק. את מי הוא קרב בתחלת דרכו? כנראה שהתינוק נצח בנימין כבר כעת, כשיושבים פה, מתחיל להקרין את האור שלו ולקרב פה מישהו. אגב, כאן רואים את הקשר בין קרן ל-קרב. אמרנו ש-קרבן הוא קרב-קרן יחד. חגיגה גם קרבן, חג. כל יהודי שמקרב יהודים כאילו הקריב קרבן, נוסע להודו לקרב, ואז ראוי לעשות חגיגה – "אסרו חג בעבֹתים עד קרנות המזבח".

בית המקדש כולו נקרא קרן, אבל עיקר הקרן שלו הוא קרנות המזבח. "אסור חג בעבֹתים" היינו לקשור את הקרבן למטה, כמו בקרבן פסח, ואז אתה מביא אותו עד למזבח. לפי עוד מפרשים זה הולך על זריקת הדם, שאחרי שמקריבים אותו זורקים את הדם על קרנות המזבח. איך שלא יהיה, חגיגה הוא חג – על כל קירוב יהודי צריך לעשות חג. איך מקרבים יהודי? "בעבֹתים". בחבל עבותות אהבה. תופסים אותו עם חבל, כמו קאובוי של פעם – מסובבים את החבל עם הלולאה באויר ותופסים יהודי, מושכים אותו בחבלי עבותות אהבה, ואז מקרבים אותו עד קרנות המזבח (שתיכף נסביר). הפסוק מתחיל בצירוף "אל הוי'" – פעם יחידה שיש צירוף זה, בגימטריא נאו, ומסיים "אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח". מזבח עולה "אל הוי'" ו"המזבח" עולה א-ל א-ל. הפסוק הבא הוא ניגון של אדמו"ר הזקן וגם של הצ"צ, "אלי אתה ואודך אלהי ארוממך". הפסוק "אסרו חג בעבֹתים עד קרנות המזבח" – תיכף נסביר את הסוד של קרנות המזבח, קרן זוית.

בכל אופן, את מי משה רבינו קרב שהוא קרן? כשהיה ילד, בלא מודע, קרב את בת המלך. יש בגן עדן היכל של בתיה, היא רבי של נשים צדקניות בהיכל בגן עדן, ומשה הוא שקרב אותה בתחלת ימיו – זה סימן שהוא קרן, שאפילו בלא יודעין הוא משפיע ומקרין אור עצמי. קרן היא השפעה עצמית – הוא משפיע בעצם על מישהי, מקרב אותה לאידישקייט. את מי הוא קרב בסוף? "אני ראשון ואני אחרון", קרב בתחלה ובסוף – בהתחלה קרב את בתיה בת פרעה ובסוף את ראובן, "יחי ראובן ואל ימות". ככה אומר המדרש. אם כן, משה רבינו התחיל בלקרב את בת פרעה. אנחנו תמיד אומרים ש"תחלת דרכו של גואל ישראל" היא "ויך את המצרי", אבל תחלת דרכו של קרן ישראל – יותר מוקדם – היא הקירוב, מתחיל מהברית. משה רבינו נולד מהול, התמלא הבית אורה – "יהי אור" כשרק יצא מהרחם. הנשמה שהוא קרב היא נשמה גדולה מאד. רק לראות שהולך יחד – בתיה וראובן, שחז"ל אומרים שקרב אותם בתחלה ובסוף – בתיה ראובן (הקרן של משה רבינו, ש"הוא גואל ראשון והוא גואל אחרון") עולה 676, הוי' ברבוע.

קרן המקדש – השפעה לכל העמים

אם כן, הסברנו שמשה הוא קרן בשל ההשפעה העצמית שלו, אברהם הוא קרן בגלל ההשפעה העצמית שלו, וכך יצחק ויוסף והכהונה והלויה ועם ישראל בכלל וגם בית המקדש. בית המקדש הוא לא רק בשבילנו, היהודים, אלא "כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים" – בית התפלה הוא עיקר קידוש ה', מקרין את האור לכל אומות העולם, לקרב את כולם עד שיקוים היעוד "כי אז אהפך אל עמים שפה ברורה לקרוא כלם בשם הוי' לעבדו שכם אחד". כל הקרן, גם התורה וגם הנבואה – התורה היא קרן לא כי היא תורת ישראל בלבד, אלא תורה לכל אומות העולם, וכך הנבואה היא לכולם. כל השפעה עצמית לא נגמרת רק בעם ישראל. קרן עצמית מיועדת לכולם. העולה על כולנה היא הקרן ה-יא, מלך המשיח.

הכל קשור לנצח בנימין, שהוא יקר ויקר הולך יחד עם קרן (באכב"י קרן = יקר = נצח בנימין).