1

בע"ה

ברית רועי-יהושע שי' רוט

פורים קטן ס"ג – רבבה

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א^[א]

שמענו מהאבא שהר הנימול נקרא על שם משה רבינו עליו השלום (רעיא מהימנא, רוענו הנאמן) ויהושע (הסבא, וכמובן יהושע בן נון). השם רועי-יהושע מחבר את הרב והתלמיד, משה ויהושע. יהושע, התלמיד הנאמן, הוא שהגשים את רצונו הגדול של משה להכנס לארץ ישראל.

משה הוא שקרא את שם תלמידו האהוב יהושע – "ויקרא משה להושע בן נון יהושע", הוא המשיך לו את ה-י. י זו קשורה גם לברית מילה – חז"ל אומרים שה-י שנוספה ליהושע היא ה-י שנלקחה משרי בפרשה בה נצטוה אברהם על ברית המילה. בעבודת ה' הפנימית י זו היא החכמה האלקית, ועוד יותר – ה"איתן" שבנשמה (אות י של שם הוי' שבכל נשמה), הכח והתוקף של היהודי לעמוד באופן של "ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה" (שייך לענינו של יום – פורים קטן). מי הוא יהודי? א ייד (על שם היוד) – מי שכופר בעבודה זרה ועומד איתן וחזק בתוקף ביהדותו. מה הקשר בין התוקף לחכמה? חכמה אותיות כח-מה, וביאר הרבי הריי"צ דהיינו תקיפות הבטול. משה רבינו אומר "ונחנו מה" – זהו הבטול בדרגה העליונה ביותר השייך למשה רבינו. לכאורה תקיפות הבטול היינו תרתי דסתרי, אך באמת כשאדם בטל לה' אזי מתוך הבטול הןא מקבל תוקף לעמוד על כל הקדוש לעם ישראל. זו ה-י שמשה מעניק ליהושע.

רועי-יהושע שלנו נולד ביום ההולדת של משה רבינו (ז' אדר) והברית היא בפורים קטן – הברית של משה רבינו היא בפורים (ואף שמשה נולד מהול, ביום הברית נוהגים לעשות הטפת דם ברית).

נתבונן באחת מכוונות פורים באריז"ל: חז"ל אומרים "אסתר מן התורה מנין? 'ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא'". הכח של אסתר הוא לגלות את "אכן אתה אל מסתתר" שבתוך הטבע. יש משל מהרב המגיד ממעזריטש נ"ע, שמסור גם על ידי רבי ברוך ממעזיבוז, שכל עולמנו הוא בעצם משחק מחבואים – ה' מתחבא מאתנו ("אכן אתה אל מסתתר") בכוונה וברצון שנחפש ונמצא אותו. נוהגים בפורים להתחפש, רמז לכך שגם ה' מתחפש ורוצה שנמצא אותו בהסתרו. מובטח שאם לא נתייאש באמצע המשחק – נמצא את ה'. "יגעתי ומצאתי תאמין" – צריך להתגעגע ולהתייגע כדבעי כדי למצוא (ולבסוף המציאה אינה לפי ערך היגיעה כלל וכלל). האריז"ל אומר שהספירה העיקרית המסתתרת בעולם, מבין עשר הספירות, היא ספירת המלכות – מלכות ה', ענין ששייך לאסתר המלכה. השם הקדוש של ספירת המלכות הוא שם א-דני, שבמילוי (המעיד על כך שהמלכות בנויה ונמצאת באופן של גילוי לעין כל) – אלף דלת נון יוד – עולה רֹעי יהושע, 671 (תרעא, בסוד "דא תרעא לאעלאה"), בגימטריא "[ואנכי הסתר] אסתיר [פני ביום ההוא]. זו כוונה של פורים – שה-י של שם א-דני היא המתלבשת בתוך אסתר.

האר"י אומר שיש קשר בין רות לאסתר (בסוד הפסוק "ובהגיע תֹר אסתר"), מעבר לשיתוף האותיות תר שבשתיהן. בעוד שם א-דני במילוי עולה אסתיר – סוד אסתר, כנ"ל – הרי רק חלק המילוי של שם א-דני, אלף דלת נון יוד, עולה רות, שעולה גם "הוי' רֹעי לא אחסר" (רות רומז גם לשם המשפחה – רוט...).

כל מי שמתנחל בארץ הקדש יש בו ניצוץ של יהושע בן נון, שהכניס אותנו לארץ והנחיל לנו אותה. יהושע מקבל את כח ההתנחלות ממשה רבינו ע"ה (שנוהגים לכתוב את שמו מרע"ה, לשון רועי).