קבלת פנים לאליה שי' שמחי ואלישבע תחי' כ"ץ

כ"ג אדר תש"פ – כפר חב"ד

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

בעל שם טוב – טוב (אור) זך (כלי)

מזל טוב מזל טוב, שיהיה בנין עדי עד, שתבנו יחד בית נאמן בישראל, בית מלא "אורה ושמחה וששון ויקר". לחתן קוראים אליה ולכלה קוראים אלישבע. אליה עולה 46 ו-אלישבע 413 – יחד 459. המספר הזה בשביל חסידים הוא מספר מאד מיוחד, כי הוא שוה בעל שם טוב. יש לכם התקשרות מיוחדת למורנו הבעל שם טוב, וממנו לכל הצדיקים עד ביאת גואל צדק במהרה בימינו. בפרט כעת, כאשר העולם כולו עובר משבר ונסיון (ודאי כחלק מחבלי משיח – שזה יהיה סוף וקץ לחבלים ושתכף ומיד ממש תהיה לידה קלה ושמחה) עלינו כולנו להתחזק בהתקשרות לכל צדיקי ישראל ובפרט למורנו הבעל שם טוב – 'בעל שם' כפשוטו דהיינו בעל מופת, רופא גוף ונפש של כלל ישראל, של כל פרט ופרט בישראל ושל כל באי עולם.

מה שמיוחד במספר הזה, בעל שם טוב, הוא שכל אחת מהמלים היא כפולת טוב – הכל טוב. בעל עולה 102, 6 פעמים טוב. טוב היא מלה של שלש אותיות, אז יש לה ששה צירופים שכולם יחד עולים בעל, עולים אמונה – הכל מתחיל מאמונה, יסוד היסודות. עולה גם בנים – מי שיש לו אמונה יזכה להרבה בנים (כמו שאברהם אבינו זכה להוליד בן-בנים מכח האמונה שלו – "והאמִן בהוי' ויחשבה לו צדקה"[ב]). המלה השניה, שם, עולה 20 פעמים טוב – בעל שם (כמו שאומרים בקיצור) כבר עולה טוב פעמים הוי', "טוב הוי' לכל ורחמיו על כל מעשיו"[ג], פסוק ששייך לזמן הזה, שאתו עוברים בשלום את המשבר והנסיון הנ"ל. המלה האחרונה, טוב, הוא עוד טוב – סך הכל זך פעמים טוב (רומז ל"שמן זית זך"[ד] – "טוב שם משמן טוב"[ה]), כך עולים השמות שלכם יחד. אצלכם מתקיים "מצא אשה מצא טוב"[ו], ולא רק טוב אחד אלא כז (כף זכות – כך כותב רבי אברהם אבולעפיא[ז]) פעמים טוב.

מה ההבדל בין טוב ל-זך? במספרים הם 17 ו-27, הפרש של 10, כלומר ש-27 = טובי[ח]. בקבלה[ט] כתוב ש"טוב" הוא אור – הטוב הראשון בתורה הוא "וירא אלהים את האור כי טוב"[י] – ו"זך" הוא תיקון-זכוך הכלים[יא], עד שנעשים כלים הראוים לקבל את "כל טובי" (כאשר ה"כל" נכנס ב"כלי"). בעבודה הפנימית, אור וטוב הם "[וירא אלהים את האור] כי טוב" ששוה בטול. יש שני מושגים שהולכים יחד בחסידות – בטול וזכוך[יב]. מי שמואר – ככל שיש יותר אור יש יותר התבטלות – הוא אין (נושא שהתחלנו ללמוד אתמול באגרת יא בתניא "להשכילך בינה"). אבל הגוף – אנחנו נשמה בתוך גוף, ה' שלח אותנו כאן למטה, לעולם הזה, לעולם הגשמי, בשביל לזכך את הגוף. כשהגוף זך האור יכול להאיר דרכו, כמו זכוכית. זך הוא כמו זכוכית. כתוב שיש סוג של זכוכית שיותר יקר גם מזהב ויהלומים – הגוף הכי מזוכך. אם כן, בעל שם טוב – השמות שלכם – הוא טוב-זך.

בדרך כלל היחס בין אור וכלי בקבלה הוא שהאור הוא האיש והכלי הוא האשה[יג]. בספירות העליונות, השרשים של בטול וזכוך הם חכמה ובינה[יד] (אבא ואמא – "חיוהי" ו"גרמוהי"[טו]). גם במספרים הולך יחד: בטול עולה 47 ו-זכוך עולה 53 – משלים ל‑100, י פעמים י (47 ו-53 הם שני מספרים ראשוניים רודפים, המספר הראשוני ה-16 והמספר הראשוני ה-17). זהו אחד הסודות של מאה ברכות בכל יום. כשמברכים על הכל – על האוכל, על הגשמיות, על כל מה שה' עושה – מחברים את האורות לכלים ומקבלים את השלמות של מאה[טז].

כל זה היה להסביר ש-בעל שם טוב הוא טוב פעמים זך, כשכל אחת משלש המלים בעל-שם-טוב היא כפולה של טוב.

איש ואשה – פשט-סוד

יש עוד משהו יפה: ידוע שבתורה יש ארבעה רבדים של לימוד התורה בכלל, פרדס – פשט-רמז-דרוש-סוד. השמות שלכם, בעל שם טוב, עולה פשט-סוד, שהם העיקר. כתוב "איש ואשה זכו – שכינה ביניהם"[יז], ה-י של איש וה-ה של אשה[יח]. אפשר לפרש שה-ה של האשה הוא ה עילאה או ה תתאה – יש שתי ההין בשם הוי'. ה-י היא חכמה, אבל "יסוד אבא ארוך ומסתיים ביסוד ז"א"[יט] ואז הוא מתייחד עם ה-ה של המלכות, ה תתאה. עיקר האשה הוא המלכות. ה-י הוא הסוד וה-ה תתאה היא הפשט (י-סוד ה-פשט עולה דעת, לשון "התקשרות והתחברות"[כ], היינו הכח בנפש לחבר וליחד את הסוד והפשט). עיקר המגמה, בעיקר בדור שלנו, הוא לחבר בין הסוד והפשט – וממילא יש גם את הרמז והדרוש.

צריך להחליט מי כאן הסוד ומי כאן הפשט. יש איש ואשה וצריך להחליט מי הוא מי. אנחנו מסבירים תמיד שהיחס גם יכול להשתנות, להתחלף – שפעם אתה הסוד ואשתך הפשט, שלכאורה יותר מתקבל על פי קבלה, אבל יכול להיות בדיוק ההיפך כי "אשת חיל עטרת בעלה"[כא], היא הסוד שלך (הרי "כל כבודה בת מלך פנימה"[כב] בחינת סוד שאינו מתגלה לעיני כל. וכן נאמר "מצא אשה מצא טוב"[כג] והרי "טוב" הוא "טוביה גניז בגוויה"[כד], בחינת סוד[כה]).

"שם הטוב" – חיבור השמים והארץ

נחזור למלה טוב: כתוב ש-טוב הוא השם הקדוש של הקב"ה אהוה, שנקרא "שם הטוב". כשאומרים בעל שם טוב הכוונה שהוא הבעל – כמו בעל הבית – על השם ששוה טוב, שם אהוה[כו], ראשי תבות "את השמים ואת הארץ"[כז]. השם הזה הוא הכח לחבר רוחניות וגשמיות, "את השמים ואת הארץ".

חיבור השמים והארץ יכול להיות חיבור ו-ה בשם הוי' ("והנגלֹת לנו ולבנינו"[כח]), או חיבור שכעת הסברנו – חיבור י ו-ה, ה תתאה – חיבור הסוד, הממד השמימי, והפשט, הארץ. כל הטוב שלכם – זך פעמים טוב – הוא לחבר את הפשט והסוד. שייך לאיך שתלמדו תורה יחד – תלמדו הרבה סוד והרבה פשט, והעיקר לייחד אותם. מתוך היחוד הזה יהיו הרבה פירות, הרבה "זרעא חייא וקיימא" מתוך יחוד הסוד והפשט. זהו עוד רמז מאד יפה של חשבון השמות שלכם.

התגלות "אחד האמת" בפנימיות החכמה

יש ביטוי שכתוב בתניא[כט], ביטוי של הרב המגיד ממעזריטש, התלמיד המובהק וממלא מקומו של מורנו הבעל שם טוב, ויתכן שקבל ממנו את הביטוי – הוא קורא לה' יתברך "אחד האמת". ה' הוא אחד – "שמע ישראל הוי' אלהינו הוי' אחד"[ל] – אבל יש מדרגות שונות של אחד, "אחד המנוי" וכו'[לא]. מה פירוש "אחד האמת"? הוא כותב שם – ש"הוא לבדו הוא ואין זולתו". "אחד האמת" – אור אין סוף, שהוא אחד האמת – מאיר ומתלבש רק בספירת החכמה, כי גם החכמה היא תודעה של "הוא לבדו הוא ואין זולתו".

זו התבוננות מאד יפה לשניכם. התבוננות המעמיקה את הקשר שלכם לבעל שם טוב. ומה הבעל שם טוב בא לגלות לעולם עם החכמה הפנימית שלו? "אחד האמת", שוה אותו דבר (השמות שלכם). אתם הגילוי של "אחד האמת". בשביל לקבל זאת צריך להיות בבטול, בחכמה אלקית – זהו הסוד, וצריך להמשיך את הסוד לתוך הפשט, מחכמה למלכות – "הוי' בחכמה יסד ארץ"[לב], "אבא יסד ברתא"[לג] (לעתיד לבוא דרגת "בתי" תעלה על כולנה כמבואר בדא"ח[לד]). כתוב "והיו לבשר אחד"[לה] – אבל כנ"ל יש הרבה מדרגות של "אחד", ואתם "אחד האמת", הזוג-זווג האמתי.

["אחד האמת" קשור גם לפנימיות הספירות, ה"אחד" שקשור ליסוד שפנימיותו אמת?] אכן יש הרבה פירושים ל"אחד". כאן "אחד האמת" היינו עצמות אור אין סוף שמתגלה רק בחכמה, אבל יתכן גם האחד כפי שבא בכח ההאמתה של ספירת היסוד. "בשר אחד" הוא יחוד יסוד ומלכות. בתוך המלה "אחד" אח הוא החלק הזכרי ו-ד החלק הנקבי – באמרנו "אחד" מכוונים ליחוד זו"נ[לו], זעיר אנפין ונוקבא, יסוד ומלכות[לז].

בכל אופן, עד עכשיו אתם ראינו שבעל שם טוב, עולה זך פעמים טוב, סוד-פשט, ו"אחד האמת" (וגם אור-חיים-דפק).

"אות לטובה"

אחרון אחרון חביב: יש פסוק "עשה עמי אות לטובה"[לח] ובתפלות אומרים לשון רבים – "עשה עמנו אות לטובה". אתם שוים "אות לטובה" – שוב שרש טוב, בעל שם טוב. אות הוא אות ומופת, כמו היום – עם ישראל וכל העולם צריך "אות לטובה". זו החתונה שלכם, ברגע שתתחתנו יהיה "אות לטובה" לכל העולם. יש טוב ויש טובה – זכר ונקבה (שם אהוה ושם אהוי, עטרא דחסדים ועטרא דגבורות של הדעת[לט], "והאדם ידע וגו'"[מ], ובגימטריא "הוי' אחד"). טובה עולה כב – רמז ל-כב אותיות האלף-בית, כפי שמסביר רבי אברהם אבולעפיא[מא]. הוא מסביר שיש סוד של האלף-בית – תיכף נסביר מה הסוד, יש סוד ופשט – ש-כב האותיות מתחלקות לפי ט-ו-ב-ה. "אות לטובה" אומר שכל אות מאותיות האלף-בית כלולה בסוד המלה טובה. אז על ידי אותיות האלף-בית נמשך אות ומופת – "עשה עמנו אות לטובה"[מב].

סוד התגים

מהי החלוקה? לפי התגים. יש פה מישהו שהוא סופר? אין במשפחה סופר סת"ם? כדי ללמוד סופרות סת"ם, לפי הרמז הזה. יש בתורה ארבע מדרגות – טנת"א, טעמים-נקודות-תגים-אותיות. כשפותחים ספר תורה איני רואה נקודות וטעמים, צריך לזכור בעל פה, אבל האותיות והתגים הם יחד, התגים צומחים מהאותיות, כמו צומח (מעל גבי דומם). התגים והאותיות הן "והנגלֹת לנו ולבנינו" – גלויות בספר תורה. לא על כל אות יש תג.

יש ט אותיות בלי תגים, שסימנן מלאכת סופר. יש ו אותיות עם תג אחד, שסימנן בדק חיה. ויש ז אותיות עם שלשה תגים, שעטנז גץ, שמתחלק לפי הסוד ל-ב (גץ) ו-ה (שעטנז). כך האותיות מתחלקות ל-טובה.

אם כן, יש משהו בתגים-כתרים האלה שעושים מכל האותיות טוב – עושים לך טוב, התגים... בקיצור נמרץ, מה הענין? בעולם התהו – תהו הוא רווקות, לפני שהאדם מתחתן, הוא בבחינת "לא תהו בראה" וצריך להקים בית, "לשבת יצרה"[מג], להתחבר איש ואשה יחד – היתה שבירה. מה נשבר שם? שבעה מלכין קדמאין – מחסד עד מלכות – נפלו לעולמות התחתונים בי"ע. האחוריים של חכמה ובינה – שכל חיצוני, כמו היום לימודי חול, יכול להיות אמת אבל בלי תודעה אלקית – התבטלו[מד].

כתוב שבשביל להוציא ולתקן ניצוצות שבע הספירות שנפלו לגמרי, שבעת המלכים, צריך שלשה תגים, בשביל אחורי החכמה והבינה מספיק תג אחד, ומה שלא נשבר כלל לא צריך שום תג. כמה תגים יחד יש בכל האותיות? זך. אמרנו שהמלה זך היא תיקון וזכוך הכלי. זך התגים האלה הם בשביל לזכך את הכלי. זכוך גם לשון זכות, כמו שאומרים לגבי איש ואשה – "זכו שכינה ביניהם". כתוב בחסידות ש"זכו" היינו הזדככו – צריך להזדכך. הזיכוך הוא זך תגים של בדק חיה ושל שעטנז גץ – לתקן את המלכים שמתו, להעלות את כל הניצוצות מהם שנקרא תחית המתים, להחיות אותם, וגם לתקן את החיצוניות, אחורי השכל שנפל, כפי שאנחנו מדברים על חיבור התורה והמדע, "חולין על טהרת הקדש", שאפשר ללמוד מדע עם תודעה אלקית, לא בלי תודעה אלקית. תיקון הכל הוא טובה – התגים.

טובה – סוד האשה

טובה היא גם סוד האשה, כמו שכתוב בגמרא: "אמר רבי תנחום א"ר חנילאי[מה] כל אדם שאין לו אשה שרוי בלא שמחה בלא ברכה בלא טובה... בלא טובה דכתיב לא טוב היות האדם לבדו. במערבא אמרי בלא תורה בלא חומה... רבא בר עולא אמר בלא שלום"[מו]. האשה הטובה מזכה את בעלה בששה דברים: שמחה (שייך לשם המשפחה – שמחי), ברכה, טובה, תורה, חומה, שלום (כנגד בינה, חסד, גבורה, תפארת, נצח-הוד, יסוד, ודוק היטב). בפרט, הטובה היא בחינת רבקה אמנו (אשת יצחק אבינו, מדת הגבורה), שכתוב אצלה "טובת מראה"[מז] (וכידוע בשמונה לשונות היפי בתורה ש"טוב" הוא כנגד הגבורה[מח]), "טוביה גניז בגוויה" כנ"ל. ידוע ש"אשת חיל עטרת בעלה", סוד התגים (עטרות האותיות), עולה בגימטריא ה פעמים רבקה, רבקה פנים ואחור (ר רב רבק רבקה רבקה בקה קה ה).

עד כאן הדרוש של המספר שלכם 459, מספר טוב, הכי טוב.

[שמחי גם קשור, אותיות משיח?] כתוב שהבעל שם טוב הוא התנוצצות של מלך המשיח (היו צדיקים, כמו רבי נחום מצ'רנוביל, שאמרו[מט] שהוא מלך המשיח עצמו, כלומר שהוא יחזור כמלך המשיח) – הכל זה משיח אותיות יִשמח[נ] בעצמו ויְשמח אחרים.

[הרב יודע שהזיווג הזה בזכות שהרב שלח את אליה להודו?] כנראה שאני יודע. רק מלראות את הכלה רואים שהיא "אשה יראת הוי' היא תתהלל", "ענבי הגפן בענבי הגפן" (ביחד עם אליה אלישבע עולה יראת שמים, 1001, וכמאמר רבי יהושע בן לוי הנ"ל "כל היודע באשתו שהיא יראת שמים כו'"), זיווג מיוחד – שיהיה בשעה טובה ומוצלחת, בשמחה ובטוב לבב מרוב כל, שלהורים יהיה הרבה נחת מהזוג הצעיר ומכולם. [בע"ה עוד נבוא יחד.] אני מחכה, שוב שהכל יהיה בשמחה ובטוב לבב. משיח – שמחי – נאו!