"ארץ יראה ושקטה"

כ"ח חשון תש"פ – כפ"ח

התוועדות יום הולדת 75 בחיק המשפחה

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

א. בטחון-כהן-לילה

בטחון סביל ובטחון פעיל

פרק עו בתהלים, הפרק שלנו החדש, מתחיל את החצי השני של ספר תהלים. יש 150 פרקים בספר תהלים[ב] – היום סיימנו את החצי הראשון, עה, ומתחילים את החצי השני. עה בגימטריא בטחון ויש לומר שהחצי הראשון של תהלים הוא עדיין בגדר בטחון סביל (מצד ספירת ההוד, "טראכט גוט וועט זיין גוט"[ג]) אך החצי השני של תהלים – "מעלין בקדש"[ד] – הוא כבר בגדר בטחון פעיל (מצד ספירת הנצח, חיים נצחיים[ה], חיים של נצחון, "כי הוא הנֹתן לך כח לעשות חיל"[ו]).

כהן הדיוט וכהן גדול

עה הוא גם הגימטריא של כהן, ויש כהן הדיוט וכהן גדול (קודם הדיוט ואח"כ גדול, לפי הכלל הנ"ל ש"מעלין בקדש") – כהן הוא איש החסד (והבטחון) שרש מדת הנצח (בטחון פעיל, כהן גדול) וגם שייך לספירת ההוד (בטחון סביל, כהן הדיוט[ז]) ועליו נאמר "והבוטח בהוי' חסד יסובבנו"[ח] ("והבוטח בהוי' חסד"[ט] = 136, משולש 16; אהרן = 256 = 16 ברבוע = "יסובבנו"!).

והנה, עה הוא הגיל של אברהם אבינו בצאתו מחרן בדרכו לארץ ישראל על פי ציווי ה' "לך לך וגו' אל הארץ אשר אראך" – "ואברם בן חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן"[י] – וכמו שיתבאר. על אברהם אבינו נאמר "אתה כהן לעולם" – עד גיל עה היה בדרגת כהן הדיוט אך מגיל עה נתעלה לדרגת כהן גדול. אברהם אבינו הוא אב הטיפוס בתורה למדת החסד והבטחון בה', כמבואר באריכות במאמר שלנו "אמונה ובטחון".

"ויחלק עליהם לילה"

ישנה עוד מלה חשובה בתורה ששווה עה ושייכת אף היא לאברהם אבינו – לילה. במלחמת המלכים נאמר "ויחלק עליהם לילה"[יא] ופירש"י: "'לילה'. כלומר אחר שחשכה לא נמנע מלרדפם. ומדרש אגדה, שנחלק הלילה ובחציו הראשון נעשה לו נס וחציו השני נשמר ובא לו לחצות לילה של מצרים". כל חצי לילה הוא בחינת לילה, כלומר שיש לילה לפני חצות ויש לילה לאחר חצות (בחצות לילה הקב"ה נכנס לגן עדן להשתעשע עם נשמות הצדיקים[יב], היינו סוד נקודת האין שבין יש ליש, בין שני חצאי הלילה). לפי חז"ל מלחמת המלכים וברית בין הבתרים היו כאשר אברהם היה בן שבעים, עוד בחצי הראשון של הלילה, כנגד החצי הראשון של ספר תהלים. נמצא שהחצי השני של ספר תהלים, החל מפרק עו, קשור ליציאת מצרים ועד ל"כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות"[יג] (ובפרט לשנה הזאת – תהא שנת פלאות).

אך צריך להבין מה הקשר של אברהם אבינו ללילה דווקא, הרי אברכם הוא בחינת יום – "ויקרא אלהים לאור יום"[יד], ו"אברהם התחיל להאיר"[טו] את אור ה' בעולם, בחינת "חסד אל כל היום"[טז] ו"יומם יצוה הוי' חסדו"[יז]. ועוד ידוע שהפסוק השלישי בתורה – "ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור" – הוא כנגד הפרשה השלישית בתורה, "לך לך"[יח]. אלא שכוחו המיוחד של אברהם אבינו, היהודי הראשון בעולם (שעד אז היה העולם ממשש באפלה) – עולם לשון העלם[יט] והסתר אלקות – הוא להפוך את החשך לאור (ובכך לגלות את "יתרון האור מן החשך"[כ] דווקא) עד ש"לילה כיום יאיר"[כא], ובפרט כאשר הוא מתעמת ישירות עם החשך, כמו במלחמת המלכים.

והנה, "לך לך" הנאמר לאברהם אבינו רומז לפסוק בתהלים "לך יום אף לך לילה [אתה הכינות מאור ושמש]"[כב]. לךָ אברהם בחינת יום בעצם אך אף לך בחינת לילה, שהנך מהפך את הלילה ליום עד ש"לילה כיום יאיר" כנ"ל. ידוע שהמלה "אף" רומזת לסוד "אף עשיתיו"[כג] – עולם העשיה הוא עולם החשך והלילה ואילו עולם היצירה הוא עולם האור והיום (ומה שנאמר "יוצר אור ובורא חשך" – החשך מתיחס לעולם הבריאה שמעל לעולם היצירה – היינו חשך עליון שמעל לגילוי אור כנודע), בחינת "יומם יצוה הוי' חסדו" – "יומא דאזיל עם כולהו יומין"[כד] (היינו ו"ק דז"א דמקנן ביצירה). ה"מאור" של "אתה הכינות מאור ושמש" היינו הירח – "והיה אור הלבנה כאור החמה גו'", היינו המאור של הלילה, הכח של אברהם להפוך את החשך (של עולם העשיה, "אף עשיתיו") לאור כנ"ל[כה].

"ברך את אברהם בכל"

ראשי התבות של שלש המלים העיקריות במקרא שעולות עה (כאשר כל אחת מתחלקת לשתי בחינות) – בטחון כהן לילה[כו] – בכל, רומז לנאמר אצל אברהם אבינו "ואברהם זקן בא בימים והוי' ברך את אברהם בכל"[כז] (היינו שה' הטעים לו מעין העולם הבא בעולם הזה[כח], שיזכה "להתענג על הוי'" בעולם הזה[כט], כמבואר בענין "ירידה צורך עליה"[ל]).

ולהשלמת הרמז: בטחון כהן לילה (ג פעמים עה) = 225 = יה ברבוע[לא] (יה היינו "הנסתרֹת להוי' אלהינו"[לב], יחוד אבא ואמא, כח "המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית"[לג] כנודע. והוא סוד "שכינה ביניהם" – י של איש ו-ה של אשה – בין אברהם לשרה, הבטחון, לשון דבקות, "ודבק באשתו והיו לבשר אחד"[לד], "אחד היה אברהם"[לה], של הכהן, אברהם, בלילה, שרה, "בטח בה לב בעלה... ותקם בעוד לילה..."[לו], סוד לי-לה שהרי "כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקֹלה"[לז], שהיתה גדולה מאברהם בנביאות). והוא סוד בחירה (בחר יה) וכן "כי עתה הרחיב הוי' לנו ופרינו בארץ"[לח], וכמו שיתבאר לקמן.