י"ח - בת פרעה
בע"ה
בת פרעה ("שני" של פרשת שמות)
יח טבת ס"ג – כפר חב"ד
בת פרעה מופיעה בתורה רק בשמות ב, ה-י ("ותרד בת פרעה לרחץ על היאר..." – "...ותאמר כי מן המים משיתהו"). בשלשת הפסוקים הראשונים (ה-ז) 49 מלים = הילד (המלה החותמת קטע זה). בשלשת הפסוקים הנוספים (ח-י) עוד 45 מלים. סה"כ 94 מלים = "מילדי" (המלה הראשונה שאומרת בת פרעה בפרשה) = ב פעמים בטול (47), ב"פ הוי' א-היה וכו'.
בת פרעה מדברת ארבע פעמים בפסוקים אלו: בפעם הראשונה – "[ותפתח ותראהו את הילד והנה נער בכה ותחמל עליו ותאמר] מילדי העברים זה". בפעם השניה – "[ותאמר לה בת פרעה] לכי". בפעם השלישית – "[ותאמר לה בת פרעה] היליכי את הילד הזה והינקהו לי ואני אתן את שכרך...". בפעם הרביעית – "[ותקרא שמו משה ותאמר] כי מן המים משיתהו".
ארבע אמירות אלו מכוונות כנגד ד אותיות שם הוי' ב"ה, מלמטה למעלה: זיהוי העם מכוונת כנגד המלכות ("כנסת ישראל" הבוכה, המתבטאת באופי של "נער בוכה", וכדרשת חז"ל "שראתה שכינה עמו") – ה תתאה שבשם. "לכי" נאמר למרים, הנקראת כאן "אחותו" (בת-מלכות, אח/אחות-ז"א, אמא-בינה)– המציעה ללכת ולהתעלות ל"אשה מינקת מן העבריות", שהיא אמה, בסוד אמא עילאה, אליה יש לעלות דרך מדות הלב. הליכה היא תכונת הנצח וההוד בפרט וכל מדות הלב של הקדושה בכלל – ו שבשם (והרמז: "לכי" עולה 60, י פעמים ו). "היליכי את הילד הזה והינקיהו לי ואני אתן את שכרך" נאמר לאם הילד, סוד אמא עילאה, ה עילאה שבשם. "ואני אתן את שכרך" רומז לשכר השמור לעולם הבא, סוד אמא עילאה. "כי מן המים משיתהו" רומז למוחא סתימאה, גילוי החכמה, י שבשם (כששמו של משה רבינו מרמז לשרשו בחכמה עילאה – אחרי זיהוי השכינה עם משה, כחלק מכלל ישראל, מתגלה שמשה כפרט שייך לחכמה עילאה). ראשי התיבות של ארבע האמרות (לא כסדרן) – מילדי לכי כי היליכי – הן מלכה.
בת פרעה (שהיא בת מלך) = אסתר מלכה ע"ה. בין ההיכלות של הנשים הצדקניות בגן עדן ההיכל של בת פרעה הוא מהגבוהים ביותר. השם "בת פרעה" חוזר בפסוקים 5 פעמים – 4 פעמים "בת פרעה" ופעם אחת "לבת פרעה" – העולה 3815 = 5 פעמים תשסג (= יום השבת וכו').
בכל ארבע האמרות יש בינה אותיות. בצירוף אותיות בת פרעה יש חכמה אותיות. הגימטריא של כל ה-חכמה אותיות היא 4459 = 13 פעמים 7 בחזקת 3 = 7 פעמים יראת הוי' ("אשה יראת הוי' היא תתהלל"; יראת הוי' = הוי' תורה, אורייתא וקוב"ה כולא חד).
73 (חכמה) הוא מספר "מגן דוד". באימרה הראשונה, "מילדי העברים זה", יש 13 אותיות, שגם הוא מספר "מגן דוד". באימרה השלישית, "היליכי את הילד הזה והינקהו לי ואני אתן את שכרך", יש 37 אותיות, שאף הוא מספר "מגן דוד" (שלשת "מגיני דוד" הראשונים – בסדרת מספרי "מגן דוד" – הם 13, 37, 73). הערך המספרי של האימרה הראשונה, "מילדי העברים זה", הוא 433, שאף הוא מספר "מגן דוד".
מ
י ל ד י
ה ע ב
ר י ם ז
ה
ה
י ל
י כ י א ת ה י
ל ד ה ז ה ו
ה י נ ק ה
ו ל י ו א נ
י א ת ן א ת ש
כ ר
ך
ב
ת פ
ר ע ה
מ י ל ד י ה ע ב ר י
ם ז ה ל כ י ה י ל
י כ י א ת ה י ל
ד ה ז ה ו ה י
נ ק ה ו ל י ו א
נ י א ת ן א ת ש כ
ר ך כ י מ ן ה מ י ם
מ ש י
ת ה
ו
דוק ותשכח.
בפסוקים אלו מופיעה אימרה אחת של מרים: "האלך וקראתי לך אשה מינקת מן העברית ותינק לך את הילד". חלוקת הפסוק ל-7 מילים (עד האתנחתא), שהערך הממוצע שלהן הוא משיח. המלה הראשונה אחרי זה – "ותינק" – עולה משיח בן יוסף. כל החצי השני – "ותינק לך את הילד" – עולה 1066 = אם פעמים הוי'. בכל האימרה יש אם אותיות (כשהכל מכוון לאם הילד).
© כל הזכויות שמורות למכון גל עיני. הטקסט מיועד ללימוד ולשימוש אישי בלבד.