הלכות ראש השנה

ט׳ אלול ע"ד – כולל "תורת חיים", כפר חב"ד

יש הרבה חידושים על השו"ע – אם יהיה זמן. פתחתי בסימן תקצ – למדו אותו בעיון? [כמעט.] זה העיקר, מה שכאן מקפידים מאד בחב"ד, על האורך של התקיעות. יש פה כמה דיוקים:

תקיעה-העברה – סוד אברהם העברי

כתוב שהתקיעה כנגד אברהם אבינו, השברים יצחק והתרועה יעקב – זה עיקר הכוונה. יש פה רמז יפה: באות א הוא אומר שהתקיעה נקראת העברה:

והעברת שופר תרועה משמע שצריך להעביר קול פשוט ואח"כ תהיה התרועה דלשון והעברת משמע העברת קול פשוט ואחר התרועה נאמר תעבירו שופר וגו' משמע שאחר התרועה צריך ג"כ להעביר קול פשוט.

כלומר, שבלשון תורה התקיעה נקראת 'העברה'. זה משהו יפה מאד. מה זה קשור לאברהם אבינו? התקיעה היא אברהם אבינו – "אברהם העברי", שכתוב עליו "ויעבֹר אברם בארץ", הוא עובר.

[בסוד הוי' ליראיו כתוב שהתקיעה האחרונה היא דוד המלך.] נכון, זה מה שלמדנו על הקשר בין אברהם ומלכות בשבע ברכות האחרון.

[בהלכות יובל הרמב"ם לומד שצריך להעביר את השופר בארץ ביובל, ולא רק לתקוע.] שוב, זה שייך לאברהם אבינו, העברי, להעביר את השופר. הוא באמת הולך, עובר ומפרסם אלקות בעולם. מעיקרי כוונת התקיעה היא המחשבה על האבות, כמו שכתוב בסוד הוי' קצת באריכות. אבל הווארט של העברה – לעבור בארץ ולפרסם אלקות בתחלה ובסוף – זו כוונה חשובה.

יסוד תקיעת שופר – המספר שלש

הגיע עלון "גל עיני" – הוא טעון גניזה, כי יש בו דברי קדושה, ואחד מדברי הקדושה שיש בו הוא המאמר של משה גנוט, שמסביר שכל מה שקשור לשופר קשור לשלישיות, כמו שכתוב פה [היה דיון קצר על הגהות שלא תמיד נכנסות.] גם המילים כאן הם כפולה של שלש – גם כמה דברים שלא מזכיר, כמו ראש השנה (861 = 3 פעמים 287, "רופא כל בשר ומפליא לעשות") ויום הכפרים (411 = 3 פעמים 137, קבלה וכו') ויובל (48 = 3 פעמים 16). מאיפה הווארט של השלש? זו ההתחלה כאן:

כמה תקיעות חייב אדם לשמוע בראש השנה תשע [שלש פעמים שלש] תר"ת תר"ת תר"ת [ורק בשל הספק לגבי מהות התרועה זה יותר. למה צריך לשמוע תשע תקיעות? כאן כבר מתחילה "הלכה בטעמה" – זה משהו שרואים בולט כמעט בכל דבר שלומדים בשו"ע אדמו"ר הזקן, שמיד מביא את הטעם:] לפי ששלש פעמים תרועה נאמר בתורה שנים בראש השנה ואחד ביום הכיפורים של יובל.

יש פה רמז מאד יפה ופשוט: כתוב "יחינו מיֹמים ביום השלישי יקִמנו ונחיה לפניו". כתוב שאף שמהתורה ראש השנה הוא יום אחד, כאשר יתבטלו כל הימים הטובים של גלויות ישארו שני ימים של ראש השנה – ישאר קבוע "ימים". אז "יחינו מימים" היינו שני ימי ראש השנה ו"ביום השלישי" היינו יום הכפורים. רמוז בצורה מאד פשוטה – תרועה כתובה פעמיים בר"ה ופעם אחת ביו"כ. מבנה פשוט של שני ימי ראש השנה ויום הכפורים – כל יום כפורים הוא בחינת יובל, יש בו הארת יובל. גם ראש השנה הוא כפולת שלש, גם המלה יובל, הכל משולש כנ"ל.

יבבת אם סיסרא בתקיעות

עוד דבר קצר כאן באות ב:

תרועה זו האמורה בתורה מתרגמינן יבבא וכתיב בעד החלון נשקפה ותייבב אם סיסרא משמע שהיבבא היא כקול שאדם משמיע כשהוא בוכה ומיילל.

את כל הדין של תרועה לומדים מאם סיסרא, גם כפולה של שלש (372 = 3 פעמים 124, עדן, חצי אברהם כו'). מה לוקחים מהלכה כזו הביתה? אם לא היתה הלכה בטעמה – לא היינו קוראים כאן אודות אם סיסרא, לא צריך אותה. בלי הטעם לא צריכים פסוקים להוכיח שום דבר. הטעם הוא להביא ראיה מהפסוק ולפרש את הפסוק – ההלכה יוצאת מהפסוק. פתאום מופיעה כאן אם סיסרא. כנראה שכל פעם שתוקעים בשופר, בתרועה של יום הזכרון, צריכים לזכור אותה.

[אולי כל פעם שתוקעים היא מתחילה לבכות.] היא מתחילה לבכות כי בשופר מנצחים והורגים (על ידי ה"יעל פשוט" שבנו, בשיא היעילות) את סיסרא בנה.

תקיעת ברק בשופר

איזה אם מזכירים בראש השנה? יש כמה אמהות. הפטרת יום שני של ראש השנה מסיימת "הבן יקיר לי אפרים", הפסוק שחותם את ספר הזכרונות – רחל היא אם אפרים (בני בנים הרי הם כבנים). אם סיסרא היא ה"לעומת זה" של אם אפרים – אותו מספר. סיסרא היה שר הצבא של מלך כנען. מה היה שמו מלך כנען? יבין, לשון בינה, יסוד אמא הוא השופר.

כשתוקעים בשופר, מי עיקר התוקע בשופר? מה צריך לחשוב? [ברק.] ברק ודבורה. אשה יכולה לתקוע בשופר? [לעצמה. יש דעה שגם לעצמה לא יכולה.] מי שחציו עבד וחציו בן חורין יכול לתקוע לעצמו? [לא.] למה? [יש לו רק חצי תקיעה... כמו הדין שאם תקע תחלתה בלא סופה לא עלתה לו התקיעה.] אדמו"ר הזקן פוסק שאשה יכולה להוציא את עצמה ידי חובה. בכל אופן, מי שכאן תוקע הוא ברק מכח דבורה (ועוד, ברק תוקע ודבורה אומרת-שרה פסוקי שופרות). הם נלחמים בסיסרא, ואז "ותיבב אם סיסרא"[א] ואז "ותשקט הארץ ארבעים שנה"[ב], ושם, "ואהביו כצאת השמש בגברתו"[ג].

תקיעה "בעד החלון"

"בעד החלון" – אולי צריך לתקוע דרך החלון. יש גם הלכות על תקיעה דרך החלון. מי שעומד אחרי בית הכנסת יוצא? [כן.] אלא אם כן? [אם זה קול הברה.] מתי? [יש מחלוקת אם בבית מעל הקרקע יש הברה.] נכון, מתי יכול להיות? הוא כותב שכמו כאן – כשזה מקום מצומצם.

יש עוד הרבה דברים – לעיקר לא הגענו.

שופר היובל הוא בשביל לקרוא דרור בארץ – כעת קוראים דרור...