לא כמו שסוברים העולם

ספר השיחות תש"ה (4)

י"ט תשרי ע"ה – קראון הייטס

שלשה ענינים ב"עולם" (ספר השיחות)

בענין תנועת התשובה יש כמה שיחות בשנת תש"ה. יש שם משהו מאד יפה שכותב על המושג "עולם"[א]:

במשמעות המלה עולם ישנם שלשה ענינים: עולם מלשון העלם [שעולם הוא העלם אלקות]; הנחות העולם וסברות העולם.

שלילת סברת העולם

הוא מסביר את כל שלשת הענינים, וכשמגיע לסברות העולם הוא אומר שסגנון 'סברת העולם' נאמר בחסידות על כמה ענינים: "לא כסברת העולם שנשמה היא שכל", "לא כסברת העולם אשר התשובה באה על חטא ועון" (לא מביא את מאמר חז"ל המפורסם "כל ימיו בתשובה" – תנועה תמידית של תשובה), "לא כסברת העולם אשר חסידות היא ענין מדות חסידיות, זה [מדות חסידיות] רק גופו של חסיד, אבל חסיד הוא דבר אחר לגמרי".

הוא מביא שלש דוגמאות לשלילת 'סברת העולם': דבר ראשון, שולל את הסברא שהנשמה היא שכל – זו כמעט סברת הרמב"ם, והחסידות שוללת זאת. הדבר השני הוא מה שכתוב אצלנו, שהעולם סובר שתשובה היא על חטא ועון. הדבר השלישי, עיקר החידוש אצלו, שהעולם סובר שלהיות חסיד היינו להיות עם מדות טובות של חסיד, להיות טוב ומעודן.

למה שוללים את זה? לא כי לא צריך – צריך, אבל הוא אומר ששוללים כי זה רק הגוף של החסיד. בלי גוף אין חסיד, בלי חסידישע-מדות אין חסיד – היום מדברים על חסידישע-הנהגות עם כל מי שמתקרב לחב"ד, שרוצים שבחור ישיבה יהיה עם חסידישקייט, אבל כל החסידישקייט, חסידישע-הנהגות ועוד יותר חסידישע-מדות הן הגוף – אבל חסיד הוא משהו לגמרי אחר, הנשמה שלו, הפנימיות שלו.

בהמשך[ב] הוא מסביר שפנימיות החסיד היא עבודת הלב אצל אדמו"ר הזקן ועבודת המח אצל אדמו"ר האמצעי. הפנימיות היא מהות והחיצוניות היא מציאות. חסיד במציאות זה באמת חסידישע מדות והנהגות, אבל זו רק המציאות שלו.

לכן הוא אומר שכתוב בכמה מקומות בחסידות "לא כסברת העולם" שחסידות היא מדות חסידיות ו"לא כסברת העולם" שתשובה היא על חטא ועון ו"לא כסברת העולם" שהנשמה היא שכל.

עולם לשון העלם

נסביר בקיצור מה שהוא אומר: כשאני אומר 'דער עולם' או שאני מתכוון להעלם האלקות – לחויה ש"מציאותו מעצמותו". אף על פי שאני מרגיש את היש שלי כזה כי מי שמהוה אותי הוא עצמותו יתברך, שהוא באמת מציאותו מעצמותו, אך החויה שאני יש היא שקר גמור, דמיון גמור. זה עולם מלשון העלם.

הנחות העולם – חיים של בלוף

אחר כך יש עוד דבר כשאני אומר את המלה עולם – הנחות העולם. מה הן הנחות העולם?

הנחות העולם היינו מה שנוהים אחרי נימוס העולם שיסודו שקר ומרוצף בכזב, בשוא, בערמומיות ובכל מיני צבעים של שקר. זהו אחד בפה וחד בלב...

הנחות העולם היינו הנהגות ונימוסים של העולם (לא חסידישע הנהגות), שהן שקר. הוא אומר שהנימוסים האלה עושים בסוף שהאדם יהיה אחד בפה ואחד בלב. יתכן שהוא שונא מישהו, אך בגלל הנימוסים מתנהג יפה – הכל שקר, הכל בלוף. הנחות העולם הן להכנס למציאות של בלוף, וככה מקובל. זה הווארט שלו.

יש את עצם העולם מלשון העלם – הרגשת היש כדבר נפרד בפני עצמו. יש את הנחות העולם – שהנימוסים המקובלים הם לשקר לכולם. עולם לשון העלם היינו בעיקר מה שאני משקר לעצמי – הרגשת הישות שלי. אחר כך יש מה שאני משקר לכולם.

סברות העולם – נכון חלקית

בסוף יש משהו יותר עדין, סברות העולם. סברות העולם צריכות בירור – הן לא לגמרי שקר. כמו הדבר האחרון, לא כמו שהעולם סובר שחסידות היא חסידישע מדות – זה לא לגמרי שקר, אלא טעות של בלבול בין המציאות של הדבר למהות שלו. זה באמת המציאות, הגוף, אך המהות היא משהו אחר לגמרי.

זו שיחה שמאד כדאי ללמוד בפנים – ליל שבת קדש חול המועד סוכות תש"ה[ג].