התחדשנו — האתר החדש של מכון גל עיני עלה לאוויר. תחל שנה וברכותיה! מוזמנים ללמוד, ולדווח לנו על כל תקלה בכפתור ההערה שבכל עמוד באתר. האתר הישן זמין בינתיים בכתובת old.galeinai.org.il
היה שותף תרום למכון לגל עיני

ארבע פעולות החשבון בסוד המרכבה

משמעותן הפנימית של פעולות החשבון

כ"ט שבט תשמ"דישיבת "שובה ישראל" ירושליםמאד לא מוגה

כ"ט שבט תשמ"ד – ישיבת "שובה ישראל" ירושלים

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

ארבע הפעולות ושיוכן

חיבור הוא הדיבוק של טבע המים, להדביק, אוסמוזיס בטבע, במדע[ב]. יש טבע במים של דיבוק. זה נקרא החיבור של אברהם. האש מפרידה, היא מחסרת. החיסור הוא פעולת יצחק, שהוא כלות הנפש. כפל, הכאה, הוא פעולת יעקב. לכן "יעקב מטתו שלמה"[ג], סוד המיטה והזיווג. גם כפשוטו, הכפל הוא שיש לו י"ב שבטים. כלומר, הוא הכפיל את עצמו, שלוש פעמים כל אשה, בדרך המיצוע. פעולת הכפל משתייכת ליעקב אבינו, שהוא התפארת או הדעת. חילוק, לחלק את השפע, היינו לתת לכל אחד את החוק הקצוב לו. חילוק הוא לשון חוק קצוב, והיא פעולת המלכות, שהמלך מחלק לכל אחד. זה נקרא ההנהגה.

אם כן, זה כלל גדול. ישנן ארבע פעולות ראשיות: חיבור, חיסור, הכאה או כפל – כפל והכאה הם דבר אחד – וחילוק. ארבעתם כנגד ארבע רגלי המרכבה: אברהם, יצחק, יעקב, דוד.

[יוסף הוא כנגד הרגל השלישית או הרביעית?] לפעמים יוסף עצמו משתייך ליעקב, כמו שכתוב "אלה תֹלדות יעקב יוסף"[ד]. יוסף הוא בחינת ברית[ה], שכביכול כח ההולדה עובר דרכו. בחסידות מפרשים[ו] פירוש עמוק ש"אלה תֹלדות יעקב – יוסף", כלומר, כל התולדות של יעקב באים על ידי יוסף. יוסף הוא יכולת ההולדה של יעקב, אפילו לפני שנולד – יוסף הרי נולד רק קרוב לסוף – אבל כל כח התולדה שיש ביעקב הוא יוסף. זה נקרא "תתן אמת ליעקב"[ז], זו ה"אמת" הנתנת "ליעקב". ה"אמת" היא הברית[ח], שהיא יוסף, והיא ניתנת ליעקב, שבכחה הוא מוליד. לפי הסבר זה יוסף משתייך ליעקב.

אבל יש יוסף שהוא גם הראש של המלכות, שהוא משפיע לה, שהוא מכלכל. לא כתוב שיוסף מחלק, כתוב שהוא מכלכל[ט]. חלוקה ממש היא דוד, במלכות, אבל יש כח של כלכלה, שהוא עדיין כללי. כלכלה לשון כלל, היא עוד לא מפורטת. כללות הכלכלה שייכת ליוסף בהיותו ראש לגבי דוד, אבל החילוק הפרטי לכל אחד ואחד, לתת לו את החוק הקצוב, הוא בחינת דוד. אלו ארבע רגלי המרכבה: אברהם, יצחק, יעקב ודוד.

ישום הפעולות בשמות האבות

יש רמז מאוד מאוד יפה בזה: אברהם הוא חיבור. מהו עיקר החיבור? המנין של אברהם, שהוא חיבור רמ"ח האיברים – אברהם עולה רמח, חיבור כל איברי הגוף. אז אם מתחילים עם החיבור של אברהם בעצמו, רמח, ואחר כך מחסרים ממנו יצחק, מה יוצא? אברהם פחות יצחק עולה 40. אחר כך מכפילים את התוצאה ביעקב – יעקב הוא בחינת כפל – ומקבלים 7280. אחר כך מחלקים את התוצאה על ידי דוד. מה מקבלים כשמחלקים? 520. הכל פשוט.

האפשרות לחסר היא רק כאשר המספר השני פחות מהראשון, זה הכי פשוט, זה חידוש קטן, כי חמישים אחוז שזה יתאפשר, שאפשר יהיה לחסר את יצחק מאברהם, יש סיכוי של חמישים אחוז שיכול להיות. אבל האפשרות לחלק את הכל על ידי דוד היא בסיכוי הרבה יותר קטן, של אחד לארבע עשרה. בכל זאת, כאן יוצא בדיוק – גם אפשר לחסר וגם לחלק. כאן הסיכוי שהפעולה שעשינו תפעל היא של אחד ל-כח. יש סיכוי של חצי שאפשר לחסר את יצחק, ועוד סיכוי של אחד לארבע עשרה שאפשר לחלק על ידי דוד. לכן הסיכוי על פי חשבון שכל הפעולה הזאת אפשרית הוא רק של אחד לעשרים ושמונה. בכל זאת כאן זה יוצא. [מה הכוונה חמישים אחוז?] רק אם המספר השני פחוּת מהמספר הראשון יצא לך מספר. לפי זה, יש חצי סיכוי שאפשר יהיה לחסר וסיכוי של אחד בארבעה עשר שאפשר יהיה לחלק. ממילא הסיכוי הכללי הוא אחד ב-28, שזה סיכוי קטן.

בכל זאת כאן זה יוצא, והתוצאה יוצאת בדיוק המספר 520. זה נקרא סוד המרכבות. 520 הוא י פעמים שם בן, או כ פעמים שם הוי'. גם המילוי של יצחק, כאשר כותבים 'צדי', בלי ק. ועוד הרבה דברים. אבל העיקר הוא י פעמים שם בן, עשרה בנים, "בנים אתם"[י], כמו מנין של בנים. כל הפעולה הזאת על שמות האבות, של רגלי המרכבה, יוצאת בסוף עשרה בנים.

משמעות האפס – "לפני אחד"

[יש לזה משמעות אם מקבלים מספר שלילי?] על פי פשט, זה לא מספר. [מה המשמעות של אפס?] אפס הוא נוטריקון אין תפיסה. "לית מחשבה תפיסא ביה כלל"[יא]. זהו פשט המלה אפס, שאין בו תפיסה. זוהי בחינת האור, עליו נאמר "לית מחשבה תפיסא ביה כלל". זאת אומרת, באַיִן ישנה תפיסת המציאות, לא המהות. ידיעת המציאות קיימת, אבל לא המהות. היא אַיִן, אבל אפס הכוונה שאפילו ידיעת המציאות איננה. על אפס כתוב בספר יצירה "לפני אחד מה אתה סופר?"[יב], זה הביטוי, בסימן שאלה.

זהו אחד מהיסודות של "לפני אחד". מה באמת הכוונה "לפני אחד"? דיברנו על כך פעם, שייך למה שדיברנו קודם. מהן האותיות שלפני א-ח-ד? לפעמים מחשיבים לפני א, בעיגול, את האות ת שלפניה, אבל יש בקבלה, במיוחד בכתבי האריז"ל[יג], שלא עושים כך, שלאות א אין שום אות לפניה – או שהיא נשארת, או שלא מחשיבים אותה כלל. לפי זה, האותיות ש"לפני" ח-ד הן האותיות ז-ג, שהן לשון זיווג. כלומר, מה ה"אפס" ש"לפני אחד" הוא זיווג, נושא הפכים. יש "אחד המנוי"[יד], אבל הוא עדיין לא נושא הפכים, אבל יש משהו מחודש יותר בשנים, כמו שאמרנו, לגבי אחד. כלומר, שנים הם בתיקון, הם כמו "זכר ונקבה בראם"[טו]. זה רמז ש"לפני אחד" יש אותיות זֻג. "לפני אחד מה אתה סופר?" מה עולה בגימטריא אדם, ואדם הוא "זכר ונקבה בראם... ויקרא את שמם אדם".

© כל הזכויות שמורות למכון גל עיני. הטקסט מיועד ללימוד ולשימוש אישי בלבד.