1

בע"ה

הנחת תפלין ליוסף-שמשון הס

כד סיון ס"ח – כפר חב"ד

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[1]

התבוננתי בשם שלך בשעת התפלה, שהר"ת וס"ת של השם – יוסף שמשון – עושה את המלה נפשי. זה המסגרת שלך, הראש והסוף, אני ראשון ואני אחרון. יש בתוך התפלה פעם שאומרים את המלך נפשי, הפרק שבא אחרי "אשרי" זה "הללי נפשי את הוי'" ויש גם פסוק שמביא בתניא פמ"ד "נפשי איויתך בלילה" (פסוק חשוב, מדרגה של אהבת ה'). יש הרבה "נפשי" בתנ"ך, אבל אנחנו נחשוב על שני אלה וגם נקשר את זה עם שני השמות. תפלין בכלל, שאתה מתחיל להניח תפלין, מצד אחד זה נקרא "המשכת מוחין". אתה הולך להיות גדול, אז צריכים להמשיך את המוחין של היהודי הגדול, האיש. עד הבר-מצוה הוא ילד וכעת הופך להיות איש, זה בחינה של המשכת מוחין, שזה תפלין. יש בחסידות שנפש לפעמים זה מוחין, כמו "בכל לבבך ובכל נפשך" – "בכל לבבך" בלב ו"בכל נפשך" זה מוחין, ואז "בכל מאדך" זה למעלה מהמוחין. לפעמים נפש זה מוחין ולפעמים זה רצון, שזה יותר פשט בתנ"ך – "אם יש את נפשכם" זה "אם יש את רצונכם" – אז מה ההסבר? ש"נפשי" זה הרצון שמתלבש בתוך השכל, ואז נותן כח לשכל לשלוט בלב. יש מאמר בזהר "מח שליט על הלב" – זה הגבורה שלך, שמשון, שהוא שליט – אבל לא מספיק שכל, צריך שהרצון יתלבש בתוך המח ואז יש לו כח לשלוט על הלב. הלב הוא גם רצון – תאוות, רצונות, יצרים, דחפים – וצריך רצון יותר חזק שיתן את הכח לשלוט, לכוון את הרצונות של הלב דרך המוחין. זה נפש – מכלול של רצון בתוך מוחין, בתוך שכל, שזה מה שנמשך על ידי התפלין. שוב, יש פה שני פסוקים. גם היום, בהשגח"פ – צריך לחיות עם הזמן – זה כ"ד סיון. ידוע בתנ"ך שיום הכ"ד של כל חדש – זה מהרמזים שדברנו עליהם בשכם – זה כמו שבת מברכין, זה מברך את החדש הבא. החדש הבא זה החדש של בר-המצוה עצמו. היום בתוך סיון שמברך ונותן כח לתמוז זה כ"ד. לפי המנהג, שמחלקים את התהלים לפי ימי החדש – ואתה ודאי מאמץ את המנהג הזה, זה החלטה טובה – זה יום שאומרים הלל, הפרקים של כ"ד זה הלל. גם כן רואים מזה רמז, בהשגח"פ שכך זה נקבע, שבכל כ"ד בחדש אומרים הלל – כאילו אומרים הלל על החדש הבא, על ראש-חדש הבא (ויש אפילו מעלה, שבר"ח אומרים חצי הלל, ובכ"ד שמברכים אותו אומרים את כל ההלל). זה מתקשר לפסוק "הללי נפשי את הוי'". הפסוק הבא באותו פרק זה "אהללה הוי' בחיי אזמרה לאלהי בעודי". כתוב בשער היחוד והאמונה ש"הלל" זה ביום ("יהל אור"), הולך על הנשמה, "חיי", ו"עודי" זה הולך על הגוף, ואז אזמרה, עבודת לילה. יש עבודת יום, הלל, ויש עבודת לילה, "נפשי אויתיך בלילה". יש איך יוסף שמשון עובד את ה' ביום, שמאירים את החוץ, ויש איך עובדים בלילה. יום זה יחסית גדלות ללילה, שהוא חשך. יש בזהר על הפסוק "נפשי אויתיך בלילה" ששם "נפשי" זה ה', זה חידוש. ב"הללי נפשי את הוי'" ברור שנפשי זה אני, כך זה ביום, אבל דווקא בלילה ה"נפשי" הופך להיות ה'. דווקא בחשך יש איזה מעלה שה"נפשי" זה לא אני אלא הקב"ה, אתה, ואני מתאוה בכל לילה שהקב"ה ישאר איתי וישמור עלי, יהיה איתי ויחזיר לי את הנשמה, כך מסביר בזהר. זה דרגה גבוהה מאד של אהבת ה', תאוה לה', שהוא נפשי האמיתי ויחזיר לי את נפשי. רואים שיש משהו גדול בלילה, שיש יותר מסירות נפש. הפסוק "הללי נפשי את הוי'", שזה להוסיף אור כל הזמן – "הולך ומוסיף לאור" – זה הולך על יוסף, השם הראשון. כל דבר בקדושה יש התכללות – קוראים לך יוסף שמשון אז השמשון מתכלל ומוסיף משהו ביוסף והיוסף מכתלל ומוסיף משהו בשמשון. נסביר את זה: נאמר שהיוסף – שזה להוסיף ולהאיר – זה ה"הללי נפשי את הוי'", ומה שמשון מוסיף? שמשון זה גבורה, זה כח, נותן כח לעבודת יוסף להוסיף ולהאיר, גם נותן לו כח לעמוד בנסיון, זה גבורה, לשלוט על מה שצריך לשלוט. והעיקר, נותן לו מה שנקרא "גבורות גשמים" – נותן לו כח להשפיע ולהאיר את העולם, וזה "הללי נפשי את הוי'", שהנפש תאיר את ה' במציאות, שזה עבודת יום, "אנן פועלי דיממא אנן". כתוב ששמשון זה השם היהודי היחיד שנקרא על שם קונו, אין עוד שם על שם ה' – מה זה קונו? "שמש ומגן הוי' אלהים". שמשון זה כמו הווארט של המגיד שהסתכל על אדמו"ר הזקן שישן על הספסל והתפעל איך אלקים כל כך גדול נכנס בגוף כל כך קטן. ה-ון זה מקטין, מצמצם, שמש קטנה. גם כתוב ששמשון זה נוטריקון של שתי המילים, "שמש ומגן", המגן באמת הוא כלי שמגביל וכולל את השמש. בכל אופן, שמשון מגביר את היכולת של יוסף להאיר ולהוסיף עוד יהודי ועוד יהודי. כותב "יוסף הוי' לי בן אחר", שהוא מוסיף ומקרב יהודים לקב"ה. בצד השני, שמשון בעצמו זה עבודה של תאוה לקב"ה, גבורה, וצריך להוסיף בזה – שיוסף יוסיף בעבודת שמשון. זה ה"נפשי אויתיך בלילה", שתהיה תאוה והשתוקקות לקב"ה, עד כדי כך שמתגלה שהנפש היא הקב"ה. בדורות הקודמים לא כל כך ידעו שהנפש השנית היא "חלק אלוק ממעל ממש" – זה מתגלה בזכות הגלות. ככל שיש יותר "נפשי אויתיך בלילה" מתגלה יותר שהנפש היא חלק מה'. איך זה מתגלה על פי פשט? אם לא היה לי חלק מה' בתוכנו לא יכולנו להתקיים. כל יום שעובר ומתגלה יותר שאנו עם הנצח והגלות לא פוגעת בעצם שלנו, בנפש שלנו, אז מתגלה שה"נפשי" זה בעצם הקב"ה, ואני מתאוה שזה יכנס בי ויאיר בי יותר ויותר. זה בקיצור הווארט. אז שה' יברך אותך שתהיה לך באמת הרבה "נפשי" – נפשי זה מטען, צריך להטעין כמו מכשיר. התפילין כל בוקר זה להטעין את המכשיר שלך, את הנשמה שלך, עם הרבה כח ואור, שיהיה לך "מוסיף והולך ואור", זה יוסף, ושמשון זה על שם הקב"ה, גם ביום וגם בלילה, יש שתי עבודות, לכן יש פעמיים ק"ש, יש את שני הפסוקים האלה.

סיכום ראשוני – 1 לא מוגה