הופעות 'איש האלהים' בתנ'ך

ב. הופעות "איש האלהים" בתנ"ך

עשרה נביאים נקראו "איש האלהים"

הערב אנחנו נקדיש את הדברים, היות שאנו זוכים להיות כאן, ליד דוד המלך, לדוד המלך ולתכונה מיוחדת שיש לו ולא כל כך מזכירים – שדוד המלך הוא אחד מעשרה נביאים בתנ"ך שנאמר עליהם "איש האלהים".

כשאומרים את הביטוי "איש האלהים" כולנו זוכרים את משה רבינו, שגם בסוף התורה – בריש פרשת ברכה – הוא מכונה "משה איש האלהים", וגם בספר תהלים אותו חבר דוד מלכא משיחא על ידי עשרה זקנים, שזקן אחד ומיוחד מהם הוא משה רבינו עצמו, שחוברו על ידיו יא פרקי תהלים, המתחילים "תפלה למשה איש האלהים". אז גם בתורת משה יש "משה איש האלהים" וגם בספר תהלים הפרקים שלו מתחילים "משה איש האלהים"[א] – אז כולנו יודעים שמשה רבינו הוא "איש האלהים".

אבל לא כולנו יודעים שעוד נביאים בתנ"ך נקראו "איש האלהים", והמדרש שיש עשרה שנקראו "איש האלהים" הוא עוד פחות ידוע. אם עשרה נביאי ישראל נקראו "איש האלהים" כמובן שהם אמורים להיות מקבילים ל"עשר ספירות בלי מה" – צריך להתבונן בכך. מבין עשרת הנביאים שנקראו "איש האלהים" לא בכולם זה מפורש. יש כמה וכמה פעמים בתנ"ך שכתוב שבא "איש האלהים" ונבא כך וכך, בלי שמוזכר השם שלו בפירוש, עד שאנחנו נזקקים לחז"ל שיגלו לנו מי הוא "איש האלהים" שבא להתנבא כאן לעם ישראל. כך בכמה וכמה מקומות לגבי "איש האלהים".

משה ודוד – חכמה ומלכות

קודם נאמר מי הם עשרת "איש האלהים". כאשר נבנה מהם פרצוף אי"ה פשיטא שדוד מלכא משיחא, דוד מלך ישראל חי וקים, יהיה מכוון כנגד המלכות – הוא "איש האלהים" המלכותי. מן הסתם משה רבינו, "איש האלהים" המקורי, הראשון שנקרא כך, יהיה החכמה – ראשית הגילוי, "אורייתא מחכמת נפקת", "זכרו תורת משה עבדי", "תורה צוה לנו משה", התורה היא חכמת ה', ה-י של שם הוי', הכולל את הקוצו של י הרומז לרצון ה' (תורה-חכמה ומצוות-רצון). ה-י שבשם היא ודאי כנגד "משה איש האלהים".

אלקנה ושמואל

אבל מי עוד נקרא כך? לפי סדר הדורות "איש האלהים" השני, אחרי משה רבינו – ובודאי משהו מאד משמעותי שהוא הבא בתור אחריו – הוא אביו של שמואל הנביא, שמואל הרמתי, אלקנה. הוא אותו "איש אלהים" שבא ונבא לבית עלי – נסביר זאת קצת יותר בהמשך – כאשר בני עלי לא הלכו בדרך ה', לא קדשו את ה', אלא ההיפך, חללו את ה'. הוא בא ונבא נגד בית עלי. יש לו קשר הדוק עם עלי – הרי עלי הוא מי שברך את אשתו חנה, שהיא עצמה אחת משבע נביאות שעמדו לעם ישראל. כאן יש זוג ששניהם נביאים וגם הבן נביא – משפחה של נביאים. כולם יוצאים מקרח, לכן קרח טעה כי ראה ברוח הקדש שלו ששמואל הרמתי יוצא ממנו, ואני אשתוק?!

שוב, גם אלקנה הוא נביא, גם חנה היא נביאה וגם שמואל ששקול כנגד משה ואהרן הוא נביא. ו"איש האלהים" השני, הסמוך למשה רבינו – ובכך כנראה הוא הממשיך את הבחינה הזו לכל השאר שבאים אחריו, הוא הממוצע בין משה לכל השאר – הוא אלקנה.

מי בא אחריו? שמואל עצמו, הבן שלו. מי אחרי שמואל? דוד. שמואל משח את דוד למלך על ישראל, "רמה קרני בהוי'" – "'קרני' ולא 'פכי'", גם שאול התנבא אך לא נקרא "איש האלהים". כששמואל משח את דוד "ותצלח עליו רוח הוי'", הוא נבא, והוא נקרא "איש האלהים".

שלש הופעות "דויד איש האלהים"

היות שהעיקר כאן הוא דוד המלך, אז נדבר עליו יותר בפרטיות. איפה דוד נקרא "איש האלהים"? לא בספר מלכים, אלא דווקא בספר בסוף התנ"ך שכולו בא לשבח את דוד המלך – ספר דברי הימים. שם אנו יודעים שכתוב שמו מלא י, כחלק משבחו – דויד. שם כתוב, לא פעם ולא פעמיים אלא "בתלת זימני הוי חזקה", הביטוי "דויד איש האלהים"[ב].

באיזה הקשר זה כתוב? לגבי תקנת המשוררים וגם השוערים בבית המקדש שעתיד להבנות על ידי שלמה בנו. מי שכבר תכנן את הכל, בנבואה, כיד ה' הטובה עליו, הוא דוד המלך. קודם כתוב לגבי המשוררים עצמם – השרים בפה – שהוא סדר אותם, גם איזה פרקים יאמרו (הוא "נעים זמרות ישראל"), "במצות דויד איש האלהים". אחר כך הוא גם סדר ותכנן את המנגנים בכלים, ושם כתוב "בכלי שיר דויד איש האלהים". ואחרון אחרון הוא סדר את השוערים, הרי בין הלויים יש גם משוררים וגם שוערים – אלה שפותחים כל בקר את שערי המקדש וסוגרים בלילה – ושם כתוב "כי כן מצות דויד איש האלהים".

יש שלש פעמים, כנראה יש סדר – שירה בפה, שירה בכלי והשוערים – כנגד חב"ד חג"ת נה"י (ובפרט – נקודת היסוד, נקודת ההתקשרות, שבדעת דגניז בפומא, נקודת היסוד שבלב-תפארת ונקודת היסוד שבברית) וכן כנגד שלשת העולמות התחתונים בי"ע שאליהם מתפשטת המלכות דאצילות, "דויד איש האלהים". בכל רמה ורמה דוד הוא "איש האלהים".

כשכותבים כמו בדברי הימים, דויד מלא, אז כמה אותיות יש בביטוי "דויד איש האלהים"? יג אותיות, כנראה מכוון כנגד יג מדות הרחמים וכו'. היות ש-יג הוא גם מספר השראה אפשר לצייר את הביטוי בצורת השראה ואז להתבונן מה מתגלה בצורה הזו[ג].

דוד – "איש האלהים" בנבואותיו-תפלותיו ובסידור המקדש

דוד לא נקרא "איש האלהים" בהקשר של המלחמות שלו. אמרנו שמה שמייחד את דוד המלך הוא מסירות הנפש שלו על עם ישראל, "ארדוף אויבי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם", אך כמה שמסירות הנפש הזו היא דבר גדול מאד, שמגדיר את המלכות (כמו שהסברנו), בכל אופן בזה הוא לא מכונה "איש האלהים", אלא דווקא בנבואה שלו[ד], בתפלות שלו, בתהלים שלו, בשירה שלו, בסדר שלו.

כנראה שדוד המלך הוא מאד מסודר. כתוב בחסידות שפנימי – יהודי פנימי, חסיד פנימי – סימנו שהוא מסודר. כנראה שדוד, עם כל המלחמות וכל התהפוכות שלו בחיים, בפנימיות יש לו חוש בסדר – לכן הוא סדר מראש כל מה שהולך להיות בבית המקדש. על שם החוש הזה של הסדר, לסדר את כלי הקדש, את ההנהגה של הקדש, הוא נקרא "איש האלהים". זה דבר מאד משמעותי, במיוחד כאשר באים כאן לקבר דוד להתפלל, לומר את התהלים שלו ובכך לעורר רחמים רבים על עם ישראל. דווקא בזה, בתפלות שלו, הוא "איש האלהים" – "נעים זמרות ישראל" וגם "איש האלהים".

שמעיה, עדו, אליהו, אלישע, אמוץ

אחר כך היה נביא בשם שמעיה, וכתוב בפירוש "שמעיה איש האלהים". בהמשך נסביר מה נבואתו ומה ענינו. אחריו היה עדו שנקרא "איש האלהים". אחר כך היה אליהו הנביא שנקרא "איש האלהים". אחריו תלמידו המובהק, אלישע הנביא, גם נקרא "איש האלהים". מיכה (מיכיהו בן ימלה), שחי בזמן אליהו, נקרא "איש האלהים".

אחרון חביב, מבין הנביאים האחרונים בתנ"ך – שלשת הנביאים הגדולים, ישעיהו ירמיהו ויחזקאל – יש את ישעיהו בן אמוץ. יש כאן דוגמה שגם האבא נביא וגם הבן נביא. זה מזכיר, ב"לעֻמת זה", את פרשת השבוע – גם בלעם הוא נביא בלעו"ז וגם אביו בעור היה נביא. בקדושה יש גם את הדוגמה של אלקנה ושמואל וגם את הדוגמה של אמוץ וישעיהו. האחרון מבין העשרה שנקראו "איש האלהים" הוא דווקא אמוץ, בנבואה שהוא אמר לאמציה מלך יהודה – הם היו אחים. בכל אופן, אלה עשרת הנביאים שנקראו "איש האלהים".

"איש האלהים" ה-יא בתנ"ך – בין המסורה למדרש

יש גם מסורת המקרא, בה למרבית הפלא כתוב שיש יא "איש האלהים". אז למה חז"ל במדרש אומרים שיש רק עשרה? בספר ירמיהו הנביא, בסוף בית ראשון – לפני החורבן – פעם אחת הוא מתאר את בואו לבית המקדש, ושם הוא כותב (כאילו בדרך אגב) שהוא בא אל לשכת בני "חנן בן יגדליהו איש האלהים". אם כן, כאן יש עוד "איש האלהים", שמפורש עם השם שלו – "חנן בן יגדליהו איש האלהים".

היות שמפורש לגמרי, למה חז"ל מתעלמים ממנו? לא ראיתי שאף אחד אומר בפירוש, אבל לכאורה הסיבה מאד פשוטה – שאף על פי שהוא מכונה "איש האלהים", ות"י "נביא דהוי'" (וכן פרשו המפרשים), אבל לא כתובה במקרא שום נבואה שהוא אמר, וכנראה חז"ל מתייחסים כאן לנביאים שנבואתם ידועה וכתובה בתנ"ך (כלשון המפורשת בנוסח מדרש זה ב"בתי מדרשות": "לכך נקראו הנביאים 'איש האלהים' ומשה רבנו אב לנביאים והוא אחד מעשרה שנקראו 'איש האלהים'"). כך אפשר להסביר על פי פשט, ש"נביאים" בא להוציא את חנן, שאף שמפורש בתנ"ך שהוא היה "איש האלהים" אין ממנו נבואה מפורשת בתנ"ך, נבואה שהוצרכה לדורות, וכידוע שכל נבואה שכתובה בתנ"ך הוצרכה לדורות.

אם הפירוש הזה נכון, אפשר ללמוד שאפשר להיות "איש האלהים" גם בלי להיות נביא לדורות (מספיק להיות נביא לשעה, היינו לחיי שעה – נביא לדורות היינו נביא לחיי עולם, דהיינו נביא שנבואתו היא תורה, הוראת דרך ה' לעולם[ה]). היות ש"עמך כֻלם צדיקים", כל אחד ראוי להיות "איש האלהים" – בפרט כפי שמסביר השל"ה, כדלקמן. מה שכן אפשר ללמוד מחנן בן יגדליהו הוא שצריך להיות קשור למקדש ולשבת שם, כבקשת דוד "אחת שאלתי מאת הוי' אותה אבקש שבתי בבית הוי' כל ימי חיי לחזות בנעם הוי' ולבקר בהיכלו" – הרי יש לשכה מיוחדת בבית המקדש שנקראת על שמו – ואז אפשר להיות כמו "חנן בן יגדליהו איש האלהים".