כב טבת – הבאים ישרש יעקב

הפטרת פרשת שמות: "הבאים ישרש יעקב גו'",  תחלת הפרשה: "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה".

הבאים-הבאים = "חן חן [לה]". בהכאה פרטית = 1730, י"פ "אנכי הוי' אלהיך" - הגילוי של "תעבדון את האלהים על ההר הזה", תכלית יציאת מצרים.

עיקר החידוש של פרשת שמות הוא לידת-הופעת משה רבינו - "הוא גואל ראשון הוא גואל אחרון".

משה שקול כנגד כל ישראל, כלומר שהוא סוד שקול הדעת של כל ישראל (דעת משה = דעת המכריע = אחדות פשוטה כו' כנודע).

משה ר"ת משה שקול הדעת = כח פעמים מה, חכמה עילאה, "מן המים משיתהו", וד"ל.

"משה זכה לבינה" (= דעת), להבין את סבת הגלות (שהיא גלות הדעת) ואת סוד הגאולה (גאולה = מה. הגאולה היא "סוד הוי' ליראיו", וד"ל).

משה = יה פעמים חיה (ח-יה. ח היא הנקודה האמצעית של יה; חיה היא הנקודה האמצעית של אדם-מה דמשה, "ונחנו מה").

יש בהפטרה 23, חיה פסוקים.

סיום ההפטרה, "ואת אלהי ישראל יעריצו" = משה משה משה משה (משה פו"א), ממוצע כל תבה (= 60, חיה-יחידה, פעמים 23, חיה = חיה ברבוע, תענוג, ועוד חיה פעמים יחידה = "זה הדבר אשר צוה הוי'", נבואת משה רבינו).

והנה, בשעת לידתו נקרא בשם "טוב" - "ותרא אתו כי טוב הוא" (ע"ד "וירא אלהים את האור כי טוב" ו"אמרו צדיק [= טוב פעמים הוא] כי טוב").

משה-טוב בהכאת אותיות = 2170 =  לא פעמים כן (סוד "ויהי כן" דמעשה בראשית, ויהי=לא - ראשית התהוות היש הוא ה"אין של היש", קדימת החשך לאור, וד"ל) - "לא כן עבדי משה". וי"ל שמשה הוא בחינת לא (הרי משה ר"ת משה שמאי הלל והוא נוטה לדעת שמאי כנודע) וטוב הוא בחינת כן (בפעם הראשונה במקום "ויהי כן" כתוב "ויהי אור", ודוק). משה-לא טוב-כן = 463 = תבונה - "מים עמקים עצה בלב איש ואיש תבונה ידלנה", "כי מן המים משיתהו", וד"ל.

והנה, הפסוק ה"טוב" בהפטרה הוא "את מי יורה דעה ואת מי יבין שמועה גמולי מחלב עתיקי משדים", ודרז"ל על משה רבינו שנמנע מלינוק מהמצריות ובזכות זה נתיחד הדבור עמו להיות מורה דעה ומבין שמועה.

יורה דעה = 300, סוד ה-ש שבלב משה (ש בתוך מה של משה כנ"ל). מי יורה דעה = עמרם, אבי משה. מי יורה דעה, מי יבין שמועה - מי דקיימא לשאלה, בינה-אמא, משה זכה לבינה (היינו לינוק מיוכבד, "אם הילד". יוכבד = אמא).

"יבין שמועה" = טוב פעמים טוב הוא.

יש בפרשה עדן פסוקים ובהפטרה חיה פסוקים, ביחד "טוב עין" פסוקים, חיי יעקב, "משה מלגאו יעקב מלבר".

עדן-חיה בה"פ = כל פעמים טוב, "כל טוב"!

"והקדישו את קדוש יעקב ואת אלהי ישראל יעריצו" = 2808 = אהבה פעמים יראה (108, טוב בהכאת אותיות, פעמים הוי', "טוב הוי' לכל"), תרין גדפין דעל ידן פרחא לעילא, העלאת כל רפ"ח, "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות", וד"ל.