בע"ה

ביקור בת"ת "בן פורת יוסף" - יצהר

כג חשון סז – תלמוד תורה "בן פורת יוסף" יצהר

סיכום שיעור הרב יצחק גינזבורג[1]

בכתה א:

הרב שאל את התלמידים מה המלה הראשונה שהנחש אמר – "אף".

מה זה אף (חוץ מאפילו ואף בפנים, אלא מדה בנפש)? כעס. בהגדה-של-פסח אנו אומרים "חכם מה הוא אומר, רשע מה הוא אומר" – כל אחד אומר מה הוא, במלה הראשונה שלו. המלה הראשונה מראה מי אתה, והנחש אמר קודם כל "אף", סימן שכל כולו כעס. חז"ל אומרים ששלושה פתחו ב"אף" וכולם סופם היה לא טוב. הנחש הוא הכי רשע בתורה, ואם פתח ב"אף" זה אומר שהדבר הכי גרוע הוא לכעוס. ילדים טובים לא כועסים.

בכתה ו:

שאלה: במה מועילה החסידות והאם אנו צריכים ללמוד את החסידות בתור מקצוע ולא רק בסיפורים?

תשובה: נתחיל מהסוף – סיפורים זה גם לימוד, זה דבר מאד מאד חשוב. כתוב שחמישים אחוז ממה שלומדים דרך בעבודת ה' זה כששומעים סיפורים של צדיקים. זה חלק חשוב מלימוד, אבל צריך גם ללמוד בדרך של לימוד. כתוב שמדי פעם ה' מגלה אור חדש בתורה, כי הדור צריך את האור הזה, ולפני כמאתים שנה כשבא הבעל שם טוב הגיע הזמן שעם ישראל היה במצב רוחני ירוד וה' שלח אור זה להרים את קרן ישראל. כעת זה חובה, ובלי ממד זה אי אפשר לעבוד את ה' בפנימיות כמו שהוא רוצה. צריך ללמוד זאת כדי לאהוב את ה' ולירא את ה' – לעבוד אותו כפי שהוא רוצה. כל דבר שה' מגלה בעתו ובזמנו זה דבר נחוץ כדי שעם ישראל יעבוד ה' כראוי וכדי לקדם את הגאולה. כל תנועת החסידות גם לקדם את עם ישראל לגאולה ולזרז משיח.

גם בגיל הזה? מה אפשר ללמוד? יש הרבה שאפשר ללמוד, אפשר ללקט אמרות וגם להתחיל ללמוד פרק תניא וכיו"ב. יש מושג התוועדות, כשיושבים ביחד והמורה מעביר התוועדות אז גם מספרים סיפורים וגם אומרים אמרות קדש. כמובן, גם כבר אפשר להתחיל ללמוד מתוך ספרים.

לקו"ש מתאים לגיל שלנו? צריך לבחור את השיחה המתאימה, אך בהחלט יש שיחות מתאימות. יש גם שיחות שידועות כהכי יסודיות של הרבי, ובודאי שאפשר.

גם כאשר מספרים סיפור זה לימוד, ובודאי שמסבירים את הסיפור – מה לקחיו ומה מוסר השכל וכו'.

אפשר לקחת נושא, כמו בטחון. יש שיחה מיוחדת על מדת הבטחון. כשלומדים לפי נושא אפשר לבחור גם כן שיחה, פרק בתניא וכו'. רוצים ללמוד על עבודת ה' – אז יש פרק מיוחד, או כמה פרקים, שהנושא שלהם זה אהבת ה'.

שאלה: בלימוד כדאי להתמקד על דבר אחד וללמוד אותו טוב, או להתפרס על הרבה דברים למרות שלא יודעים אותם טוב?

תשובה: בישיבה הגדולה יותר יש שני סדרים – עיון וגירסא, וגם בגירסא צריך להבין מה שלומדים. בכל מה שלומדים צריך לעשות מאמץ להבין פשט. כמה מעמיקים יותר, זה כבר תלוי בסדר. צריך להיות גם סדר של העמקה, וכמובן הספק העיון הרבה פחות מגירסא. צריך גם את זה וגם את זה. יש סיפור שמספרים על כמה צדיקים שהיה להם סדר – במשך היום, או פעם בכמה ימים – רק 'לטייל בספרים', לפתוח ספרים ולהסתכל. הלימוד הקבוע או ממש להעמיק, או ללמוד גמרא-רש"י (עם הבנה). אם נתקלים בנושא שמאד קשה להבין, חוזרים על כך כמה פעמים, ואם גם אחרי כמה פעמים לא הבנת טוב מתקדמים הלאה, מתוך אמונה שהפתרון לשאלות או לבעיה יהיה בהמשך. צריך לעשות מאמץ, אבל לדעת לא להתקל אף פעם – נוסעים הלאה.

שאלה: כדאי ללמוד רק לימודי קודש או רק לימודי חול? ואם לימודי חול, כדאי ללמוד אנגלית?

תשובה: הכי טוב, האידיאל, זה שאין בכלל כזה דבר לימודי חול – שהכל זה קדש, כל מה שלומדים על טהרת הקדש. מתמטיקה יכולה להיות על טהרת הקדש, וכך כמעט כל דבר. ואז זה לא תלוי בך אלא במורה – אם יש מורה שיודע ללמד על טהרת הקדש, אז במינון הנכון זה לא חול. (זה אותו שכר כמו מי שעוסק בתורה? מי שיודע להשתמש לעבודת ה' כן – זה כתוב בתניא, אפילו לא אם על טהרת הקדש אלא מספיק שיודע להשתמש לעבודת ה', אך המינון לא צריך להיות גדול). לגבי אנגלית, אין שום מצוה בתורה ללמוד אנגלית, אלא אם כן אתה רוצה להיות שליח בארץ דוברת אנגלית, ואז אתה צריך ללמוד אנגלית בשביל ללמד יהודים. כל מה שלומדים בשביל מצוה, וההצדקה היחידה ללמוד אנגלית זה בשביל ללמד יהודים שיודעים רק אנגלית. אבל יש דברים, כמו מדעים – שלפי הרמב"ם זה "מעשה בראשית" – שיכולים להיות לגמרי על טהרת הקדש, כי מתוך זה אפשר להתבונן על נפלאות הבורא ולהגיע לאהבת ה' ויראת ה'. אז זה כבר בגדר מצוה או מכשיר למצוה. אבל שוב, זה לא תלוי בתללמיד אלא במחנכים. אתה בתור תלמיד לא צריך ללמוד שום ספר חולין. רק עכשיו משתדלים לפתח שיטות לימוד עטה"ק, ואם זה כבר בורר ועבר אצל המורה אז יכול ללמד.

שאלה: לאכול לפני התפלה זה טוב? למה?

תשובה: כתוב בשו"ע שאם אדם צריך חיזוק שיתפלל יותר טוב זה בסדר. בדורות שלנו אנחנו חלשים. אם מתפללים יותר טוב, לא רק שזה מותר – זה אפילו מצוה, בשביל להתפלל יותר טוב. יש 'ווארט' מפורסם של הצמח-צדק שיותר טוב לאכול בשביל להתפלל מאשר להתפלל בשביל לאכול. יש מי שרעב ורוצה לאכול, אך צריך קודם להתפלל, ומתפלל מהר בשביל להגיע לארוחת בקר. יותר טוב שיאכל ארוחת בקר ואז יתפלל.

שאלה: ה' ברא את העולם כולו בדברותיו, אז הכל טוב, ולמה אנו רואים גם רע ולא רק טוב?

תשובה: הפשט זה שתהיה בחירה חפשית. אם הכל היה טוב בגלוי כבר היה ימות המשיח לכתחילה. (למה זה לא ימות המשיח לכתחילה?). ה' רצה שנעבוד קשה. בלי זה זה יהיה "נהמא דכסופא" – כשאוכלים בלי לעבוד גם לא נהנים. בשביל להנות כדבעי צריך לזכור את הקושי שהיה קודם. זה בסוף פרקי אבות – "לפום צערא אגרא". זה כבר לא נעים, צריך לצעוק "עד מתי" – כבר יצאנו ידי חובה.

שאלה: כמה זמן אנחנו צריכים ללמוד גמרא בשבוע, לעומת משנה ותורה?

תשובה? אתה רוצה שנעשה כאן החלטות ניהוליות? אני לא רוצה לומר. (בחופש...). כמה מסכתות למדתם במשנה? כל סדר מועד וברכות, וכעת בזרעים. לומדים עם פירוש להבנת הפשט. כמה גמרא לומדים בשבוע? שעתיים ביום ששי. אני ממליץ על יותר, אבל זו החלטת המוסד. אני רואה שאתם נבונים, אז אין שום סיבה ללמוד גמרא ורש"י, כמו מסכת ברכות וכיו"ב.

שאלה: אם יהודי ספרדי, למשל, מרגיש יותר קרוב לה' על ידי המנהגים של העדה האשכנזית, מותר לו לנהוג בהם (או להיפך)? (מדובר כשגר בישוב שאין בו שיטה אחת של הישוב, אלא יש הכל).

תשובה: יש פסק של החתם סופר שמותר לשנות נוסח בדרך של עליה – אם עולים מותר לשנות נוסח. מה זה לעלות? אומר שזה להתקרב יותר ויותר לנוסח האר"י. ספרדים יותר קשור לאר"י – גם לנוסח החסידים קראו 'ספרד'. זו היתה שאלה מאד חשובה לפני מאתים שנה, שכולם התחנכו על ברכי נוסח אשכנז והרגישו שבשביל לעבוד ה' יותר טוב צריך להתקדם לקראת האריז"ל. (ומה עם מנהגים חוץ מתפלה?). בשלב בו אדם כבר מצא את דרך עבודת ה' שהכי מתאימה לו, אז כדאי להזדהות עם כל המנהגים של דרך זו. אם בוחרים נוסח האריז"ל של חב"ד, כדאי לאמץ כל מנהגי חב"ד. האריז"ל אמר שיש יב שערים, שער לכל שבט לעלות לה', אך לא כל אחד מכיר שבטו. גם מי שנולד בעדה מסוימת, זה לא אומר שזה השער שלו לעבודת ה'. האריז"ל כבר אמר שבגלל שיש כל כך הרבה גלגולי נשמות, אז עצם הלידה באיזה מקום לא מעיד על שייכות. לא כל אחד יודע לזהות שער שלו, ולכן, אמר האר"י, אני גיליתי את השער הכולל שכל אחד יכול לעלות דרכו. באו הבעל שם טוב והמגיד ממעזריטש ואמרו שזה כדאי לכתחילה, גם לפי מי שמכיר את השער שלו, בשביל לאחד עם ישראל ולהביא את הגאולה. (קשר תפלין וכו'?). אינך יכול להרגיש שבאופן מסוים אתה יותר קרוב לה', אבל אם זה להתקרב לאר"י זה התעלות כי זה שער הכולל. זה דברים עדינים, זה לא פשוט, אך ברגע שמזדהים עם דרך ומאמצים אותה הולכים בתמימות עם כל מה שהיא כוללת. כתוב "ניכרין דברי אמת" וכתוב "פתי יאמין לכל דבר" – לכל אחד יש נקודה שמכיר שזו האמת בשבילי, אך אחר כך צריך להפוך לפתי המקבל את הכל בלי יותר מדי לחקור. אפשר כל הזמן ללמוד יותר ויותר, אך ברגע שמקבלים מנהג כדאי ללכת על זה מאה אחוז בכל הפרטים. יש הרבה אנשים שעדיין בתוך הבירורים – זה מותר. מותר לברר את הנושאים עד שמחליטים על מה הולכים. עכ"פ פסקו שמאשכנז לספרד זה עליה, ומספרד לאר"י זה עוד עליה.

שאלה: כתה ו נכנסים בע"ה לשנת בר-מצוה. אצל חסידים ילד מתחיל ללבוש לבושים, מקבל מראה אחר, וזה משפיע. אצלנו זה לא נהוג, אז אני מניח שגם את הילדים זה מטריד – וגם אותנו כהורים – איך מעניקים לילדים את המעבר לגיל בר-מצוה? את המעבר בנפש? הכנה והתכוננות, עצות בתפלה וכו'?

תשובה: יש סיפור מפורסם על הרש"ב שלקראת בר מצוה למד שו"ע – אפשר קצוש"ע, אך הוא למד שו"ע אדה"ז – כל כך טוב, שעד הבר-מצוה כל המצוות והמנהגים פעלו מעצמן. תרגל את גופו כל כך טוב עד שהמצוות נעשו ממילא. הוא התחבר חזק והתעצם עם מצוות התורה, וזה הכי חשוב. מחדו"מ זה לימודי הנפש, ופשוט הכי חשוב בתור הכנה לבר מצוה ללמוד טוב טוב הלכות או"ח עד שיהפוך טבעי. מעבר לזה, אם לא הולכים עם לבושים של כובע וכו' – אפשר להתחיל ללכת עם ציצית צמר. תכלת – זו שאלה. גרטל – גם. הרבי אמר שלא מבין למה בחורים (בחב"ד) לא הולכים עם גרטל, אך כך המנהג. אפשר ללבוש בגדים מכובדים יותר, אבל זה ודאי משהו טפל. העיקר זה ללמוד טוב את ההלכות.

שאלה: ספרנו לילדים שהרב היה הרבה אצל הרבי, אולי איזה סיפור.

תשובה: זה להתוועדות...

שאלה: מה הרב חושב על הרבי? היה בדורו משיח, אז מה עכשיו?

תשובה: עכשיו מחכים שמשיח יבוא. לא כל דבר צריך לדעת. אם פתאום הרבי יופיע כאן, יכנס בדלת, אז אני אשמח מאד וכולנו נקום ונקבל אותו – נקבל פני משיח צדקנו. אם יבוא בצורה אחרת – גם כן נשמח. לא חייבים לדעת את כל הדברים.