חן סוכה

ליל ח"י תשרי תשפ"ו – ציוץ

לכבוד הילולת רבי נחמן מברסלב

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

קיצור מהלך השיעור

לכבוד הילולת רבי נחמן מברסלב, במרכזו של חג הסוכות, 'צייץ' הרב דרוש קצר ומופלא. הדרוש פותח בקישור יום ההילולא לסוד החן בו פותח רבי נחמן את תורתו, ממשיך בביאור יסודות עבודת ה' אצל רבי נחמן – אמונה, שמחה ותמימות – קושר את סוד האספות-הסתלקות הצדיק לחג האסיף ומסיים בביאור חג הסוכות אצל רבי נחמן (לפי לקוטי מוהר"ן מח).

סוד החן של רבי נחמן

היום, ח"י תשרי, האושפיזין של משה רבינו, מדת הנצח (בגימטריא נחמן), הוא יום ההילולא של רבי נחמן מברסלב זיע"א ועכי"א.

חי תשרי עולה 928, יו פעמים חן (עיקר סודו-ענינו של רבי נחמן, "זה ינחמנו"[ב], בסוד נח – שהיה ראוי להקרא נחמן, רק שלמעשה נקרא נח[ג] – "ונח מצא חן בעיני הוי'"[ד], וד"ל), העולה "תורה חדשה"[ה] (וכן כתיבה וחתימה טובה).

התורה הראשונה בלקוטי מוהר"ן ("הכל הולך אחר הפתיחה") היא 'תורת החן', סוד היחוד של חכמה עלאה, ח, וחכמה תתאה, ן (ב מדרגות של חכמה, סוד "כלם ב-חכמה עשית"[ו], "הוי' ב-חכמה יסד ארץ"[ז]), עיי"ש.

חכמה עלאה חכמה תתאה משלימות ל-1058, הרבוע הכפול של 23, תענוג-תענוג.

"חכמה תתאה" היא סוד ספירת המלכות, שפנימיותה שפלות, היינו החכמה להכיר בעצמו "דלית ליה מגרמיה כלום"[ח], רק מה שנותן לו השם יתברך, כמו שכתוב בפרקי אבות, "תן לו משלו שאתה ושלך שלו, וכן בדוד הוא אומר 'כי ממך הכל ומידך נתנו לך'[ט]"[י]. "חכמה עלאה" היא סוד ספירת החכמה, שפנימיותה בטול במציאות, מדת משה רבינו שאמר "ונחנו מה"[יא]. אם כן, שתי החכמות הן מדת משה ומדת דוד[יב].

נון (האות ן של חן, חכמה תתאה) לשון מלכות, כמ"ש "ולפני שמש ינון שמו"[יג]. ביאת ינון היינו ביאת מלך המשיח. ינון עולה "חן חן"[יד]! ביאת ינון עולה 529 (הנ"ל), תענוג (חדוה ברבוע), הערך הממוצע של חכמה עלאה וחכמה תתאה (סוד חן), כנ"ל!

אמונה, שמחה ותמימות

דרכו של רבי נחמן בעבודת השי"ת מושתתת על שלש מדות: אמונה, שמחה, תמימות (ר"ת אשת, והסימן: "אשת חן [סוד ה-חן הנ"ל] תתמך כבוד"[טו], ביטוי בן 13 אותיות העולה 13 פעמים 127 – ממוצע כל אות – חיי שרה אמנו[טז], ודוק).

אמונה בכתר-עליון (הראש העליון של הכתר, "רישא דלא אתידע", "תכלית הידיעה שלא נדע"[יז]), שמחה בבינה ("אם הבנים שמחה"[יח]), תמימות בהוד ("הולך בתם ילך בטח"[יט])[כ].

האמונה נמשכת ומתגלה בשמחה (בסוד "אהיה אשר אהיה"[כא], שלש התבות כנגד ג"ר, כח"ב, כנודע) והשמחה מתפשטת ומתגלה בהוד ("בינה עד הוד אתפשטת"[כב]).

והנה, רבי נחמן ועוד אמונה-שמחה-תמימות עולה 1711, חן במשולש (סכום כל המספרים מ-1 עד 58, חן)!

אמונה-שמחה-תמימות - 15 אותיות, משולש 5, עד"ז:

א  מ  ו  נ  ה

ש  מ  ח  ה

ת  מ  י

מ  ו

ת

פנות המשולש הן אותיות אתה, העולה 7 פעמים חן (משולש 28, כח), השאר עולה 1305 (45, אדם, פעמים 29, חצי חן), "אשה כי תזריע וילדה זכר"[כג], בגימטריא אשה (כאשר ה-אלף של אשה עולה אלף, 1000), "דרך ארץ קדמה לתורה"[כד], היינו קדימת חכמה תתאה לחכמה עלאה, קדימת נ ל-ח (כמו בשם נחמן, "ונח מצא חן" הנ"ל).

"בהתאסף ראשי עם" בחג האסיף

רבי נחמן הסתלק בחג הסכות, חג האסיף, בו הוא נאסף אל עמיו – אל כנסת ישראל דלעילא ואל כנסת ישראל דלתתא (להיות רוחו עומדת ומפעמת תמיד בקרבנו).

בתחלת פרשתנו, וזאת הברכה, נאמר "ויהי בישרון מלך, בהתאסף ראשי עם, יחד שבטי ישראל"[כה].

כל הפסוק רומז לחגי תשרי[כו]:

"ויהי בישרון מלך" רומז לימים נוראים, ראש השנה ויום הכפורים. בראש השנה נבנית המלכות וביום כפור היא עולה לשרשה בכתר עליון[כז].

"בהתאסף ראשי עם" רומז לחג הסכות, חג האסיף, בו נאספים ראשי העם אל עמם, כנ"ל.

"יחד שבטי ישראל" רומז לשמיני עצרת ושמחת תורה, שביום ה"עצרת תהיה לכם"[כח] כולנו מתאחדים ביחוד שלם יחד עם ה' אלהינו, "ואין לזרים אתך"[כט] – "ישראל וקודשא בריך הוא בלחודוהי"[ל].

סוד סוכות אצל רבי נחמן

מבאר רבי נחמן[לא] שחג הסוכות מסוגל לפרי בטן, בסוד "תסֻכני בבטן אמי"[לב], התהוות הולד בבטן-רחם האם. העובר יושב, חי וגדל, בתוך סוכת-רחם אמו (שהיא באמת דירת ארעי לו, עד שיצא לאור עולם – "אור עולם"[לג] עולה שמחה, "זמן שמחתנו").

וידוע שיש שלשה חללים בגוף – כל אחד בסוד חלל הסוכה: חלל הפה (פה בגימטריא סכה), שבו מתהווה הדבור, בטוב טעם ודעת ("דעה ודבור"[לד]), בחינת מושכל[לה]; חלל הלב (חלל עולה לולב, לו-לב, וכן מברכים על מצות סוכה "לישב בסכה", ר"ת לב), שבו מתהוות המדות אהבה ויראה, בחינת מורגש[לו]; חלל הרחם, שבו מתהווה הולד (ב-רמח אברים ו-שסה גידים – שסה עולה פה לב רחם – פרצוף שלם של תריג מצות התורה, והוא סוד "ובעצמות וגידים תסככני"[לז] – רמח עצמות ו-שסה גידים), בחינת מוטבע[לח], וד"ל.

ממשיך רבי נחמן ומבאר: מצות סוכה היא בחינת "כח מעשיו", בחינת ארץ ישראל, עליה נאמר "כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים"[לט] (כפי שמביא רש"י הראשון על התורה).

"הגיד לעמו" (רמז ל-שסה גידים הנ"ל, סוד פה לב רחם) רומז לפסוק (עליו אמרו חז"ל, "בא מיכה והעמידן [כל תריג מצות התורה] על שלש"[מ]) "הגיד לך אדם מה טוב ומה הוי' דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד [היינו סוד הסוכה הכוללת חסדים וגבורות] והצנע לכם עם הוי' אלהיך"[מא] (לציין שבלקוטי מוהר"ן מדייק לכתוב "עם הוי' אלהיך", כמו במסורת חב"ד[מב]).

"הצנע" בחינת יסוד ("מגלה טפח ומכסה טפח"[מג]). "לכת" בחינת נצח והוד, "הולך בתם ילך בטח", היינו תיקון המוטבע שבנפש.

"עשות משפט" מתהווה בחלל הפה. "אהבת חסד" מתהווה בחלל הלב. "והצנע לכת עם הוי' אלהיך" מתהווה בחלל הרחם. הכל סוד סוכה.

לעתיד לבוא כל אומות העולם יתנסו במצות סוכה[מד]. בסוף – על ידי גילוי אורו של משיח – יחזרו כולם למוטב ויתקיים בהם "כי אז אהפֹך אל עמים שפה ברורה לקרא כֻלם בשם הוי' לעבדו שכם אחד"[מה]. שפה ר"ת "שכר פרי הבטן", השכר של קיום מצות סוכה, כנ"ל.