"ממחרת השבת"

אור ל-א' אייר תשפ"ב – רשימת הרב

קדושת לוי אמר

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

בע"ה

השבת העליונה

הפסוק אומר "וספרתם לכם ממחרת השבת"[ב]. מדוע נקרא יום טוב ראשון של פסח "שבת"? מסביר רבי לוי יצחק מברדיטשוב[ג] ש"רק בשעת יציאת מצרים נעשה הגמר לבריאת עולם ונתגלה הטעם מבריאת עולם, משום כי אז נתגלה החיבה מן ה' לישראל". כשם ששבת בראשית היא גמר הבריאה במעשה כך פסח הוא גמר הבריאה במחשבה, כשמתגלה תכלית הכוונה – "'בראשית' בשביל ישראל שנקראו ראשית"[ד].

הוא מסביר שהשבת במעשה היא "שבת תחתון" והשבת במחשבה היא "שבת עליון"[ה] ודווקא עליה, המגלה את תכלית הבריאה, נאמר "אלמלי שמרו ישראל שתי שבתות מיד נגאלין"[ו]. שתי השבתות נכללות ב"שבת אחת"[ז], "שבת תחתון" ב"מעלי שבתא" (ליל שבת, בו מורגשת המנוחה-שביתה מהעשיה בימי החול שקדמו[ח]) ו"שבת עליון" ביום השבת, שדווקא בו יש עליות מחיל אל חיל (החל מהמעבר מצפרא דשבתא לרעוא דרעוין) – בסוד "צדיקים אין להם מנוחה"[ט] ב"יום שכולו שבת ומנוחה"[י] – על ידי קיום המצוות של ישראל המגלה עוד ועוד את תכלית הבריאה. בליל שבת אוכלים את סעודתא דאברהם[יא], הגילוי באור ישר של "בהבראם"[יב], וביום השבת את סעודתא דיצחק^{יא???מקושרת}, שענינו עליות באור חוזר החוזר עד אין סוף, ל"קדמותו ממש"[יג] (בסוד "צחֹק עשה לי אלהים"[יד], וכדלקמן בסוד עלית שם אלקים).

מהדגשת ה"קדושת לוי" שדווקא בגמר בריאת העולם מתגלה התכלית "בשביל ישראל" ניתן ללמוד שהתכלית של "בשביל התורה שנקראת ראשית"[טו] היא מתחלת בריאת העולם, בסוד "אסתכל באורייתא וברא עלמא"[טז]. נמצא שכל ימות עולם, מ"עמק ראשית" עד "עמק אחרית"[יז], הם מתורה לישראל (כשיחודם הוא בסוד יחוד המזלות, "נֹצר חסד... ונקה"[יח], מקורות אור אבא, "אורייתא מחכמה נפקת"[יט], ואור אמא[כ], ממנה נולדות נשמות ישראל ביציאת מצרים, תחילת הסוף-הגילוי של התכלית, שעל כן כל ימות עולם הם "זכר ליציאת מצרים").

גילוי הנסים למפרע

בהמשך דבריו מסביר הקדושת לוי תופעה מיוחדת ברמז של אתב"ש בפסח[כא]. הצמדים א"ת ב"ש ג"ר ד"ק ה"צ רומזים למועדי השנה הבאים שיחולו באותם ימים בשבוע שחלו ימי הפסח (תשעה באב ביום א, שבועות ביום ב, ראש השנה ביום ג, קריאת התורה הנשלמת בשמחת תורה ביום ד וצום כיפור ביום ה), אך הצמד הבא, ו"פ, מתייחס לפורים שעבר שחל באותו יום בשבוע בו חל יום ו דפסח. מדוע פסח מתייחס למפרע לפורים שקדם לו?

נסי פסח הם נסים גלויים שלמעלה מהטבע ונסי פורים הם נסים המלובשים בטבע. כל עוד "עולם כמנהגו נוהג" הטבע מסתיר על הנהגת ה' וגם הנסים שבטבע נותרים נסתרים. אכן, כאשר ה' משדד את המערכות בנסים גלויים והשגחתו ניכרת לכל מתגלה גם למפרע כי כל מה שהיה נראה כטבע לא היה אלא נס. זהו היחס בין נסי פסח לנסי פורים, ובכלל היחס בין הנהגת העולם עד ליציאת מצרים לגילוי שביציאת מצרים. הנסים שקדמו ליציאת מצרים, בטרם נתגלתה חבת ישראל, נחשבים כנסים נסתרים (גם אם חרגו לגמרי מהטבע) – משום שהתכלית שמעבר לטבע המציאות לא נתגלתה עדיין. אכן, מרגע גילוי תכלית הבריאה מובן למפרע כי כל ההנהגה הקודמת ונסיה היתה מכוונת בשביל ישראל.

ורמז נאה: הצמדים הראשונים, א"ת ב"ש ג"ר ד"ק ה"צ, עולים יחד "שמע ישראל הוי' אלהינו הוי'"[כב] (1105[כג]), ורק אחר כך בא גילוי ה"אחד" – גילוי אחדות ה' למפרע גם בטבע כולו (כמבואר בתקוני הזהר[כד] שחמש המלים הראשונות בפסוק הן בסוד חמשת חלוקי הנחל שצרר דוד בכלי הרועים – סוד ה"פסיק טעמא" שבא אחרי חמש המלים – והפכו ל"אחד", אבן אחת שטבעה במצח גלית והרגה אותו[כה]). הצירוף הששי, ופ בגימטריא הטבע, שם אלהים, הוא הגילוי של ה"אחד" ("הוי'" שמעל הטבע) גם בריבוי של המציאות ("אלהים" שבטבע) – תכלית הפסוק "שמע ישראל הוי' אלהינו הוי' אחד", שעולה כולו אלהים פעמים אחד! – גילוי למפרע שהכל נס והכל עבור ישראל (גילוי יחודא עילאה בתוך יחודא תתאה[כו]).