אחדות והתחלקות לפני הצמצום

ו. אחדות והתחלקות לפני הצמצום

פסוקי "אחד" בתורה

נאמר עוד משהו: כמו שיש מצוה השנה הזו ללמוד בספר המאמרים תקס"ה של אדמו"ר הזקן, אמרנו שיש גם מצוה ללמוד ספר המאמרים תרע"א של הרבי הרש"ב, שייך לשנת תשע"ח. נאמר את הווארט של מאמר סוכות, "ולקחתם לכם ביום הראשון".

ובהקדים: כפי שהזכרנו, כל מין מארבעת המינים מסמל אחדות. בתורה האחדות מופיעה בכל הממדים[פה]: קודם כל כתוב "ויהי ערב ויהי בקר יום אחד", זמן, "שנה" בלשון ספר יצירה; אחר כך "יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד", מקום, "עולם" בלשון ספר יצירה; ובפעם השלישית כתוב בנפש – נפש האדם, הרי יש שלשה ממדים בספר יצירה, עולם-שנה-נפש – "על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד". האחדות קשורה לאיש ואשתו, תכלית האחדות. בכל אחד מהפסוקים האלה יש אחד מלים – בפסוק "ויקרא אלהים לאור יום ולחשך קרא לילה ויהי ערב ויהי בקר יום אחד" יש אחד מלים, גם בפסוק "ויאמר אלהים יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה ויהי כן" יש אחד מלים, וגם בפסוק "על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד" יש אחד מלים, כבר חזקה, פלא.

ב"שמע ישראל הוי' אלהינו הוי' אחד" יש רק שש מלים, אבל יש עוד פסוק שקראנו בהפטרת סוכות – "והיה הוי' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה הוי' אחד ושמו אחד" – התכלית של "שמע ישראל" לפי רש"י[פו], שכל הגוים יאמינו ב"הוי' אחד", מונותאיזם כפי שהתורה מלמדת, ו"שמו אחד", תכלית שלילת השיתוף (שיש גוים שלכאורה מאמינים בא-ל אחד אבל משתפים משהו אחר). זו התכלית של כל האמונה שלנו, של כל בריאת העולם. גם בפסוק ההוא יש אחד מלים.

מדרגות אחדות לפני הצמצום (ד"ה ולקחתם תרע"א)

בכל אופן, הוא מסביר במאמר בתרע"א שכל המינים הם אחד, ושרש האחדות הוא באחדות הפשוטה של אור אין סוף, עצמות אור אין סוף שלפני הצמצום. היית חושב ששם לא יתכנו ארבעת המינים, כל מין בפני עצמו, כי זו אחדות פשוטה. וראה זה פלא, זו הנקודה של המאמר שהוא מסביר באריכות, כדרך חב"ד, בטוב טעם ודעת דווקא – שבתוך האחדות הפשוטה של עצמות אין סוף יש לפי סדר "אעלה בתמר" – אתרוג-ערבה-לולב-הדס – כל מין בפני עצמו בפועל ממש, לא רק בכח. נשיאת הפכים לחלוטין – זהו המסר של סוכות וגם המסר של איש ואשתו, כי איש ואשתו הם כל המינים ביחד. קשור גם לנושא שדברנו, שצריך להעלות את כל הדיבורים – כל הריבוי שיש במציאות – לאחדות הפשוטה, בה יש את השרש בפועל של כל אחד מארבעת המינים. כל אחד מסמל אחדות בפני עצמו וכולם בתוך האחדות האחת, "אחד יחיד ומיוחד".

מה שלא כתוב שם, שנוגע לדרוש שלנו הערב, שמבין ארבעת המינים המין שמסמל את נשיאת ההפכים – שני הפכים בנושא אחד – הוא שני בדי הערבה. יש משהו בערבה שהוא פשוט, שאין בו לא טעם ולא ריח – אחד המינים, אבל הוא פשוט לגמרי – שהוא-הוא הכח או הסגולה לגלות איך האחדות הפשוטה לא שוללת את המצאות כל צורות האחדות שיש שם, לפני הצמצום, בעצמות אור אין סוף. כאילו שנאמר שערבה אחת משקפת את האחדות הפשוטה וערבה שניה משקפת את כל ארבעת המינים, איך כל אחד ואחד בפני עצמו בפועל נמצא בתוך האחדות. לכן חייבים דווקא שתי ערבות. ערבות הן לשון להתערב – שני דברים שמתערבים יחד, תערובת. מה התערובת כאן? התערובת כביכול של האחדות הפשוטה של ה' עם ארבעת המינים שכל אחד הוא אחדות בפני עצמו, משקף אחדות בפני עצמו. עד כאן מאמר מוסגר – תמצית מאמר סוכות תרע"א של הרבי הרש"ב.