כז שבט – רם ונשא

"כי כה אמר רם ונשא שכן עד וקדוש שמו מרום וקדוש אשכון ואת דכא שפל רוח להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים".

בפסוק זה (ישעיה נז, טו), ה' הוא "רם ונשא". כך, לכאורה, על פי פשט, אך ראב"ע (הפשטן) פירש "'רם ונשא' - שמו".

יש עוד פעם אחת "רם ונשא" בתנ"ך, במרכבת השרפים (האומרים קדוש קדוש קדוש) שראה ישעיהו (שם פרק ו) הפותחת "ואראה את אדני ישב על כסא רם ונשא".

נמצא שהוא "רם ונשא", שמו "רם ונשא", וכסאו "רם ונשא"

ומבואר בדא"ח ש"רם" היינו הרוממות העצמית של המלך, ואילו "ונשא" היינו התנשאות המלך על עם, מה ש"מלך שמו נקרא עליהם, כאשר יושב על כסאו (שגם הוא רם ונשא, כלומר הממוצע המחבר את ה"רם" ל"נשא", שהרם עצם יהפוך להיות נשיא הדור. ראב"ע מפרש ש"כסא רם ונשא" היינו שהכסא הוא רם ונשא, אך מלבי"ם מפרש בלשון סמיכות ש"כסא רם ונשא" היינו הכסא של מי שהוא רם ונשא, ודוק) ומשפיל את עצמו לעם, ביודעו ש"אין מלך בלא עם" (וכמו שאומר דוד המלך "והייתי שפל בעיני ועם האמהות אשר אמרת עמם אכבדה").

והנה, הוא רם ונשא שמו רם ונשא כסאו רם ונשא = 2236 = הוי' פעמים אלהים, ב"פ "שמע ישראל הוי' אלהינו הוי' אחד" ("ערב ובקר בכל יום תמיד")!

רק ב הלשונות כפי שכתובים, "רם ונשא" "כסא רם ונשא" = 1275 = נ במשולש, גילוי שער הנון.

בהמשך הפסוק הנ"ל,  ה' "שכן עד וקדוש שמו מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח גו'" - מעון ה' הוא ב"מרום" אך הוא בוחר להשרות את שכינתו, גילוי עצמותו, בתחתונים דוקא, ב"דכא ושפל רוח", וכפי שנאמר "נתאוה הקדוש ברוך הוא להיות לו דירה בתחתונים".

הקדוש ברוך הוא (655) = "דכא ושפל רוח"!