א אדר – אמונה-דעת-רחמים-שפלות

אמונה-דעת-רחמים-שפלות

האריז"ל מלמד  שסדר ההתפתחות מקטנות לגדלות הוא קטנות א' (עבור ראשון), גדלות א', קטנות ב' (עבור שני) וגדלות ב'.

בעבודת ה' הפנימית מסבירים תמיד  שקטנות א' היא אמונה, גדלות א' היא ידיעת המציאות, קטנות ב' היא בטחון וגדלות ב' היא ראית המהות.

אבל אפשר להסביר באופן נוסף: קטנות א' היא אמונה, כנ"ל. גדלות א' היא דעת, מוחין של הכרת ה' והיכולת להתייחד עמו . כשנופלים מגדלות א' לקטנות ב' – ונכנסים שוב לעיבור ברחם העליונה – מקבלים השגה והרגשה ברחמי שמים,  שהרי "כי נפלתי קמתי"  בחסד וברחמים (כאשר הדעת היא נשמת הרחמים-התפארת, היינו שקטנות ב' היא הרגשת הרחמים). בסוף מגיעים להרגשת השפלות העצמית (שאפשרית דווקא על רקע הרגשת רחמי ה' ), "מאד מאד הוי' שפל רוח שתקות אנוש רמה" , והיינו גדלות ב' הנצחית!

הסדר הזה – אמונה-דעת-רחמים-שפלות – הוא סדר של ירידה בקו האמצעי (הקו של נשיאת ההפכים ) – מאמונה (שבפנימיות הכתר, בראש העליון שבכתר) לדעת, מדעת לרחמים (שבפנימיות התפארת) ומרחמים לשפלות (שבפנימיות המלכות).

אמונה-דעת-רחמים ר"ת אדר ושפלות רומזת לאדר שני (כאשר אדר ראשון ואדר שני רומזים בעצמם לשני התהליכים, קטנות וגדלות ראשון באדר ראשון וקטנות – והעיקר הגעה עד – גדלות שני באדר שני ).

והנה, אמונה-דעת-רחמים-שפלות עולים 1690, הוי' פעמים א-דני, יחוד שלים של "כשם שאני נכתב" (כתיב, תורה שבכתב, קוב"ה) ו"כשם שאני נקרא" (קרי, תורה שבעל פה, שכינתיה) !