ד אדר – מקומו גורם לו

"אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו".

מסביר אדמו"ר הזקן בתניא: "כי מקומו גורם לו לחטוא", דהיינו סביבתו והחברה בה הוא חי, כמבואר שם.

ומסיים: "ולכן ארז"ל על ע"ה שזדונות נעשו להם כשגגות".

וכן כתוב בתורה, "ואם נפש אחת תחטא בשגגה מעם הארץ...". ולכאורה הוא מקרא מסורס, שהיה צ"ל 'ואם נפש אחת מעם הארץ תחטא בשגגה'.

אלא שבא ללמדנו שאם נפש אחת תחטא בשגגה - היא מעם הארץ, מהשפעת הסביבה, החברה.

ה'עם הארץ' אמר-הורה למי שהוא 'עם הארץ' ("נפש אחת" סתם מבני ישראל) לחטוא, וממילא "תחטא בשגגה", החטא שלו, אפילו במזיד (דהיינו שיודע בדיוק מה הוא עושה, אבל 'אמרו' לו שזה מותר), נחשב "בשגגה", וד"ל.