ה כסלו – בשביל מה להתפלל?

בשביל מה להתפלל?

הרי העיקר הוא להרגיש יחד, ובשביל מה מלים?

מלים (הצורך בתקשורת מילולית) אומרות שאנחנו לא יחד!

הרי בשעת היחוד-הזיווג אסור לדבר.

אלא מה - תפלה היא תשובה. מתוך הרגשת הריחוק מהיחד אני מתחנן לה' שיקרב אותי אליו להיות יחד (וממילא לא יחסר לי כלום, לא בגשמיות ולא ברוחניות), שאזכה, מתוך ה"מל" שלי (מה שה' ברא אותי מדבר), ל"חש" האמתי, משתוקא בתרין כאחד ממש, וד"ל.

תפלה = יצחק-רבקה כנודע. "ויעתר יצחק להוי' לנכח אשתו" - כל אחד מתפלל לה' דרך השני - תפלת יצחק עוברת דרך נשמת רבקה ותפלת רבקה עוברת דרך נשמת יצחק.

שניהם יודעים היטב שעליהם לעשות תשובה כדי לזכות לפרי בטן.

העברת התפלה-בקשה לה' דרך השני היא היא תשובה - ה' רוצה שנהדק את קשר האחדות שבינינו, בין שלשתנו, "שלשה שותפים באדם", שיהיה "שכינה ביניהם" (מצומצמת-מרוכזת בין שני בדי הארון, כאשר כל בד בפני עצמו נמצא בבדידות קיומית - "לא טוב היות האדם לבדו"), שיתגלה איך שה"תלת קשרין" של קודשא בריך הוא (ה'), אורייתא (האיש), וישראל (האשה, כנסת ישראל) כולא חד ממש - שאז אין צורך עוד במלים.

והנה, תפלה-תשובה = רבקה ברצוא ושוב (ד"פ רבקה) - הכל רבקה, הכל מן האשה (כנסת ישראל).

תשובה בפני עצמה = שרה-יצחק (יצחק הוא "בן לשרה"). נמצא ששרה יצחק יצחק = רבקה רבקה רבקה!

רבקה (307) היא הנקודה האמצעית של תרי"ג (613), תרי"ג מצות התורה. הנקודה האמצעית של רבקה (307) היא "הוי' אלהינו הוי'" (154), עיקר היחוד של קריאת שמע.

היות ש154 הוא מספר זוגי אין עוד נקודה אמצעית.

154 307 613 = משיח משיח משיח (משיח בן יוסף, משיח בן דוד, משיח-משה רעיא מהימנא כנודע).