ז חשון – הוא ואשתו

"ויעל אברם ממצרים הוא ואשתו".

עיקר כוונת ההשגחה הפרטית ברעב ובירידת אברם למצרים ערות הארץ היתה כדי שיעלה משם עם רכוש גדול של כח ההולדה, הכח של "הוא ואשתו".

לשם כך היה הנסיון של לקיחת שרה לבית פרעה (פה ערוה). וגם אמירת דבר הנשמע שקר של "אחתי היא" - הכל על מנת להוציא יקר מזולל, תיקון טיפת הקרי שתוליד.

עד לירידת אברם ושרי למצרים היו הטפות שלהן קרות (אינן מולידות), ובמצרים דוקא, בהיותה ערות הארץ, ארץ בני חם, נעשו הטפות חמות, מולידות. והוא ראשית תיקון העקרות שלהם, על ידי עקירת הקרירות שלהם והפיכתה לחמימות.

אברם הבין היטב שכל נסיון הרעב וכו' הוא למטרת הפוריות שלו ואשתו, ועל כן נהג כפי שנהג.

"למען ייטב לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך" = שרה שרה שרה - הכל עבור שרה (השם העתידי, האמתי, שלה) שתזכה להיות "אם הבנים שמחה" (שרה-אם = 546, הוי' פעמים אהיה, יחוד או"א עילאין, אברהם ושרה כנודע. והוא עולה "הבנים שמחה הללויה"!), וד"ל.

והנה, התבה "ואשתו" לא מופיעה אצל שאר האמהות, רק כאן, פעם אחת, אצל שרה.

"ואשתו" = שרה יצחק, הבן העתיד להיוולד לשרה, הביטוי הפנימי והעצמי שלה ("צחק עשה לי אלהים כל השמע יצחק לי").

והנה, פלא, תרגום "ואשתו" הוא "ואתתה" = שרה רבקה (אשת יצחק)!

על הפסוק "ואברהם זקן בא בימים והוי' ברך את אברהם בכל" דרשו חז"ל "בת היתה לאברהם ובכל שמה". ויש מפרשים שאותה "בת" היינו רבקה אמנו, וכמו שמצינו אצל יעקב אבינו שהכלה נקראת בת.

ומה ששמה של רבקה, 'בת אברהם', הוא "בכל", היינו כפירוש רש"י על "והוי' ברך את אברהם בכל" - בכל בגימטריא בן (שיש להשיאו אשה - רבקה).

בכל, בן, היינו הערך הממוצע של ארבע אותיות יצחק - יצחק עולה בכל בכל בכל בכל (כאשר הוא עצמו אומר "מכל", ובנו יעקב אומר "כל", שמכאן לומדים שהקב"ה הטעים לאבות מעין העולם הבא בעולם הזה).

ועוד ידוע שיעקב בן (בכל) רבקה = ישראל, שם המעלה של עם ה', החל מאבותינו הקדושים, שכל אחד נקרא בשם ישראל, כמבואר בחז"ל.

והנה, יש רק עוד פעם אחת בתנ"ך "הוא ואשתו" - בפסוק הראשון של מגלת רות, דהיינו אלימלך ונעמי.

"הוא ואשתו" של אברם-שרי נאמר בעלייתם ממצרים לשוב לארץ ישראל, ואילו "הוא ואשתו" של אלימלך-נעמי נאמר בירידתם מארץ ישראל לגור בשדי מואב.

ואכן, מה שחשש אברם ל"והרגו אתי ואתך יחיו" התקיים באלימלך ונעמי!

אלימלך מחלון וכליון מתו בשדי מואב ללא הולדה.

מכל הנ"ל נלמד שארץ מצרים מסוגלת ביותר לקיום מצות פרו ורבו (המצוה המיוחדת של תהא שנת פרו ורבו), וכמו שמפורש בתורה, שדוקא בארץ מצרים "ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד ותמלא הארץ אתם" (אותו לשון שנאמר לאדם, "פרו ורבו ומלאו את הארץ").

ושוב, ארץ מצרים היא ערות הארץ, מקום ההולדה (סוד יסוד אמא, כמבואר באר"י).

והנה, ערות = 676 = 26, שם הוי' ב"ה, ברבוע (כל רבוע הוא סוד הזיווג והרביה, סוד "ומספר את רבע ישראל" = 40 ברבוע!). שם הוי' הוא לשון התהוות דהיינו הולדה חדשה, חידוש הישנות (הולדת נשמות ישנות, החוזרות להיוולד בסוד הגלגול) וחידוש בעצם (הולדת נשמות חדשות, שעדיין לא היו בעולם).

מצרים ערות הארץ = ערות ערות, הרבוע הכפול של שם הוי' ב"ה!

ה"ערות" הראשונה בתורה - "הכל הולך אחר הפתיחה" - היא "וירא חם אבי כנען את ערות אביו". חם הוא גם אבי מצרים וארץ מצרים נקרא על שמו כנ"ל.

ועוד רמז לסיום:

ידוע שישרא"ל ר"ת אברהם יצחק יעקב שרה רבקה רחל לאה - שלשה אבות וארבע אמהות. אברהם יצחק יעקב שרה רבקה רחל לאה = 1724 ובחזרת הגלגל (סוד "איכה ירדף אחד אלף" כנודע) = 725 = "הוא ואשתו"!

וכן, כאשר ה-א של ואשתו = 1000, אז "הוא ואשתו" = 1724 = אברהם יצחק יעקב שרה רבקה רחל לאה!