כנס תורה ומדע – שיעור חמישי

ו מנחם-אב תשס"ו - ירושלים^[1]

בחלקו הראשון של השיעור נמשיך עם ענין המגנטיזם, ואחר כך נפנה אל הלוח (שמות מדענים לפי הספירות):

השל"ה הקדוש (חשוב מאד, אדה"ז היה 'של"ה איד' לפני שהגיע למגיד) אמר על האבן השואבת שאם חותכים אותה לשנים נשאר קשר בין שני החלקים, ומה שקורה לאחד קורה לשני גם בקצה השני של היקום. לא ברור אם נחקר וכו' – אך זו דוגמה לכך שאנו לא זורקים את כל האמונות הטפלות. משתמש בכך כמשל – מאד מענין שנמצא אצל השל"ה ולא אצל מישהו אחר. כל התופעות הגשמיות מתחילות מענינים רוחניים – יסוד עיקרי אצל השל"ה. גם כשמתאר תופעה שלא מוכחת לנו פיזיקלית, מוכרח להיות לכך מקור רוחני, כפי שהשל"ה מלמד. ברוחניות יש כח של טלפאתיה אצל המגנט. הבעש"ט מלמד "העצם, כאשר אתה תופס בחלקו אתה תופס בכולו". לפי דברי השל"ה המגנט יותר מכל דבר אחר פועל כך – הוא "עצם". לעצם יש תכונה הולוגרמית. מצייר את חלקי המגנט כתאומים, שיש ביניהם קשר טלפאתי וכל אחד חש מה שעובר על השני. מהו 'המגנט הגדול' ממנו נשברו כל החתיכות? לכל חתיכה יש צפון ודרום, ואם מפנים צפון לצפון – יש דחיה. דימוי טוב של שידוך – שתי נשמות נחצבו ממקור אחד, ממגנט אחד, וכעת צריכים להמשך זה אל זו (בצורה כמעט לא מודעת). בהיסטוריה מאד דומה לכך ששני אנשים בשני קצוות של העולם עושים אותו דבר (גם אם בדרך שונה) – טלפתיה לא מודעת. זה תיקון של חברי איוב, אשר לפי חז"ל היה ביניהם קשר טלפאתי וידעו כל אחד מה קורה עם זולתו.

גם אין תופעה זו ביחס לחלקי המגנט, עצם ההבנה שתתכן תופעה-לא-מקומית חכתה למדע הכי מודרני – וזה נמצא בשל"ה. עד שנות הששים חשבו שהכל מוגבל למהירות האור – שאין תופעות שתלויות זו בזו שעוברות את הקצב הזה – אך אז גילוי שיש דברים שקורים ומגיבים בשני קצות של היקום בו זמנית ממש, בלי דרך אפשרית שהאינפורמציה תעבור ביניהם (כי יש מליוני שנות אור ביניהם, ולא יתכן מעבר אינפורמציה מהיר יותר). השל"ה מתאר אותו ענין ביחס למגנט – גם אם לא מדויק שם, עצם צורת החשיבה הכי מודרנית.

האם יתכן מגנט שלם שיש לו רק צד צפון, ולא צד דרום? לפי פיזיקה לא. במדע המודרני – וזו צורת חשיבה חסידית – שלפעמים חושבים על משהו שלא יתכן במציאות, אך מתוך המחשבה הזו מגיעים לגילויים חדשים. מתוך המחשבה על מגנט חד-צדדי פרצו דרך לעולמות מחשבתיים חדשים. למגנט תמיד יש צד זכרי וצד נקבי. אולי כדי לטפל בהומוסקסואלים עם מגנטים.

עוד ענין – מה שהרמ"ע מפאנו (גם דמות משיחית, שאמר על עצמו "משיח מנחם שמו") מדבר על אבן שואבת:

לוח:

איזהו חכם המכיר את מקומו חפזון דישראל ודשכינה משה והר סיני יעקב והר המוריה תפלה לכיוון ירושלים דוד וארץ ישראל

הרמ"ע מפאנו מסביר שחלק מהמגנטיזם היהודי זה היכולת לזהות את מה ששייך לך ולהמשך אליו – 'ליפול' לאהבה אל מה ששייך. 'ליפול לאהבה' זה שני דברים שקשורים זה לזה ונמשכים זה אל זה – אומר שזה לא גרוויטציה אלא כח מגנטי. צריך זכות בשביל "ותן חלקנו בתורתך" – שיהודי ימצא את החלק שלו בתורה. אך כאשר יהודי עובר ליד זה, 'נופל על זה', נמשך לשם. מביא לכך כמה דוגמאות:

הראשונה מהזהר - שלפני מתן תורה הר סיני דליג למשה רבינו ומשה דליג להר סיני. מי המגנט ומי הברזל? הר סיני הוא המגנט (הר – מקום של מגנט) ומשה הוא חתיכת ברזל. המגנט מאד חזק, ויש משיכה הדדית של שני הצדדים עד ש'נופלים' זה על זה.

דוגמה שניה שיעקב עבר את הר המוריה, אך אחר כך נזכר ופנה לאחוריו – ואז תוך רגע ההר נעקר ובא אליו והוא הגיע בקפיצת הדרך.

דוגמה שלישית: יהודים מתפללים לכיוון ירושלים וכו', כי מתמגנטים לשם. בלי זה התפלות מתפזרות, אך מתכוונים מול ירושלים התפלות מתמגנטות לשם ועולות לשמים.

דוגמה רביעית: דוד וארץ ישראל. דוד אומר "גרשוני מלהסתפח בנחלת ה' באמור אלי לך עבוד אלהים אחרים", ומשם לומדים שיהודי הדר בחו"ל דומה למי שאין לו אלו-ה. קשור ליצחק שלא יצא מארץ ישראל.

כל הדוגמאות היפות הללו מתאימות גם לקשר מגנטי בין נשמות – לשנים ש'נופלים' זה אל זה במשיכה. בלקו"מ כותב שלפעמים מישהו הולך בדרך וחש לפתע משיכה לה' – צריך לעצור באותו מקום לכמה דקות, לומר פסוק תהלים, לעשות ברכה, להתבונן במשהו, להביט סביב אם יש מצוה לעזור שם למישהו, וכיו"ב. כמו שאפשר להסתובב ולחוש תחת האדמה נפט או זהב – יהודי 'חש' באפשרות של גילוי אלקות, הוא מתמגנט לכך. אם בדרך חש לפתע שהמגנט היהודי שלך מתחיל לשקשק מהר – זה סימן שאתה במקום טוב, תעצור ותתחיל לחפור. יש במקום הזה אוצר עבורך. זו מחשבה על המגנומטר היהודי. הכל דוגמאות ששייכות ל"איזהו חכם המכיר את מקומו" (מאמר חז"ל שאף אחד לא מכיר את מקומו). כך כל יהודי יש לו נחלתו בארץ.

בפרי הארץ (מכתב לו) מבאר שהמגנט הכי גדול של אמונת ישראל מושך את המגנט של כל יהודי ומחזקת האמונה. אצלו מובן שהמגנט הגדול משתקף אצל הצדיק – אצל משה רבינו.

יש ספרים (ערבי הנחל פרשת ויצא) שאומרים שמגנט זה כמו יראה בנשמה. מפתיע, כי בדרך כלל חושבים שמגנט זה אהבה. אך זה קשור שלכל מגנט יש צד זכרי וצד נקבי – "זכר חסדו" ו"אשה יראת הוי'". יראה זה שמירת דיסטנס – נרתע לאחוריו. אומר שהיראה עצמה נעשית אבן שואבת (על דרך "אשר יגורתי בא לי") – יש זאת גם בקדושה וגם בסט"א. לכן אבי הבעש"ט אמר לו לא לפחד משום דבר חוץ מה' – אם מפחדים ממשהו רע זה מקרב את זה שיקרה, הרבה פעמים בגלל שאתה מפחד ממשהו יתקיים. אם אתה באמת מפחד ממנו, ולא רוצה שיקרה – אל תפחד ממנו.

עוד ענין חשוב לגבי מגנט כתב השם משמואל (מזכיר משל זה לג פעמים – אז נביא רק את הרעיון המרכזי החוזר בדרך כלל): אומר שבשביל שיהודי יהיה מגנט המושך ניצוצות מתוך המציאות (תוך שעומד מעליה) או מעלה אותה כולה לקדושה עליו להיות כיוסף – טפח מעל המציאות (ביטוי שאדה"ז השתמש בו ביחס לרבי שלמה מקרלין – הוא טפח אחד מעל המציאות ואני אלפיים אמה מעל המציאות). ספירת היסוד קרויה בקבלה טפח מעל המציאות – מעל המלכות. זה תכונת הצדיק – יוסף הצדיק הוא המגנט. אם אתה בתוך ארגז החול, אפילו אם מגנט מאד חזק אולי מקרב אליו חתיכות ברזל, אך הכל עדיין מעורב בתוך האדמה – צריך להיות מעל המציאות.

בספרי קבלה מוקדמים (שערי אורה, עבודת הקדש) לפעמים אומרים שמגנט זה יסוד (יוסף, כמו בשם משמואל) וברזל זה מלכות. אך המענין שלפעמים זה הפוך – שמלכות זה מגנט ויסוד זה ברזל. ר"י סגי נהור לוקח ענין זה למקום אחר, ואומר שאצילות זה מגנט השואב את ה' שהוא הברזל. ממש דימוי הפוך – עד שצריך לקרוא כמה פעמים כדי להחליט שזו הכוונה, ולא הפוך, כפי שהיינו מצפים.

ה חסדים ו-ה גבורות – שני הקטבים של המגנט. לפי זה קשור לדעת, שרק בה האיזון בין שני הקטבים של משיכה ודחיה. ודעת זו תכונה יהודית, שהרי "אל אחר איסתריס ולא עביד פירין".

לוח:

Crown
Understanding Einstein	Wisdom Feynman
Might Hertz	Loving-kindness Zeeman
Beauty Maxwell
Acknowledgment Ampere	Victory Faraday
Foundation Oersted
Kingdom Gilbert

[מכאן עד סוף השיעור, סיכום של אריאל שי' לביא]

כל מדען כאן גילה תגלית.

המדען הראשון (מלכות) שנעסוק בו הנו מהמאה השבע-עשרה, בשם גילברט, שהיה מדען החצר של מלכת אנגליה. לחם כנגד אמונות טפלות. כתביו המדעיים הנם תחילת ההבנה המודרנית של הבנת האלקטרומגנטיות. במשך יותר מאלף שנים הכל בא מהמזרח, כגון מצפני ניווט (נוצאו ע"י שפשוף חתיכת ברזל באבן מגנטיט). הסברת השאלה מדוע משתנה המצפן, כפי שגילה קולומבוס במסעותיו סביב העולם, מתך השאלה הזו החלו התגליות הגדולות שהחלו את המהפכה המדעית. וויליאם גילברט עלה על זה כאשר הוא הבין שהארץ עצמה הנה מגנט גדול. זה נשמע כמו מדע בדיוי, אבל הסתבר שזה נכון. הסתבר שלכדור הארץ יש שדה מגנטי, וזה מה שגורם למצפן להתביע לצפוםן ולדרום.

ענין זה יוכל להילמד אך ורק בשעורים של האוניברסיטה שלנו בהיסטוריה של המדע, אני לא חושב שאוניברסיטאות אחרות ירשו ללמד דבר כז. זו עוד דוגמה טובה למה שיש לאונ' התורנית להציע. יש כאן דוגמא למדע אמיתי תוך נסיון לתת לו מודל על-פי הקבלה.

גילברט לא הבין איך הארץ נהיתה למגנט.

המדען השני, 200 שנים מאוחר יותר, 1820, על-ידי אורסטד שגילה איך להמיר חשמל סטטי לזרם ע"י מתח וסוללות. זו פריצת דרך משמעותית. גם הקדמונים הכירו את החשמל הסטטי, זו היתה התופעה של אמבר (צבע כתום-בורדו, שייך למאובנים של עצים) , יש שתיארו זאת כצבע של תופעת החשמל. המגנטין נוצרו על-ידי הבקטריה, שהן צומח או חי. האמבר עצמו היה מרים שערות משולחן עקב החשמל הסטטי בתוכו. בין גילברט ואורסטד היו מדענים שטענו ששתי התופעות הידועות הללו של מגנטיות וחשמל הנן שתי תופעות שונות לחלוטין בטבע. מסתבר שםה טעו כי כיום אנו יודעים שאלו לא שני דברים שונים.

החשמל הסטטי הנו מטען הנמצא במשטח או חומר מסויים, ויכול לגרום להלם חשמלי כאשרעוברים עליו. זה המטען שנשאר באמבר. היה רמז לקיומו של זרם חשמלי 20 שנה לפניאורסטד, אבל הוא הראשון שמיסד את התגלית.

המדען השלישי הנו אמפר, [כל מדען בונה על קודמיו]. אמפר גילה ששני חוטים על זרם מקביל מושכים זה את זה. והוא גילה שמשיכה זו הנה משיכה מגנטית. שני חוטים עם זרם באותו כיוון החוטים ימשכו, אם הזרמים בכיוונים הפוכים החוטים ידחו זה את זה.

המדען הרביעי הנו מייקל פראדיי. הוא תרם תרומה חשובה שהכניסו את הזמן למשוואה. בלי תרומתו לא יכול היה מקסול להתחיל את משואותיו על האור. הכל כאן אינטואיציה. פראדיי היה גוי, גוי דתי מאוד, הוא היה עני מאוד והיה שוליה לכורך ספרים בגיל 22. הוא נחשב לפלא מדעי, שכן ללא כל ידע מוקדם הוא גילה תגליות מדעיות על-פי האינטואיציה, ומתוך רגש דתי עמוק מאוד. הוא אפילו היה אחד הזקנים של האגודה הדתית שלו, הוא נזרק מהאגודה בגל שלא הגיע לפגישה שלהם אצל מלכת אנגליה. אומרים עליו שהוא לא האמין באף אחד מהעבר ובאף אחד באופן כללי, ושנא אמונות טפלות, פרט לאמונה באלקים. אנחנו כעת עושים תיקון על כל המדענים הלו, ושואבים את הניצוצות שלהם אחד אחרי השני, ובייחוד כאשר נחבר אותם לספירות שלהם. פראדי הבין שהשדה המגנטי הנו בצורה מעגלית, או כדורית. ברגע שיש שדה השדה הנו בעל ממשות בפני עצמו. הוא הראשון שגילה שרק שדה מגנטי נע יוצר זרם חשמלי. אמפר גילה ששדה מגנטי יוצר זרם חשמלי, ואז הגיע פראדיי וגילה את הקשר לזמן – דהינו, שרק שדה מגנטי נע יותר זרם חשמלי. כל התגליות המודרניות בחשמל בנויות על תגליתו של פראדיי, ומכאן שבאופן בסיסי כל המהפכה התעשיתית בנויה על תגליותיו של פראדיי. אך הוא לא היה טוב במתמטיקה, עמיתו מקסוול ידע מתמטיקה, ופראדיי במכתביו למקסוול ביקש ממנו שיסביר לו את המשוואות שלו, מתוך אמונה שמאחורי כל משוואה יש הסבר.

המדען החמישי הנו מקסוול, והוא גילה שתופעת האור עצמה הנה פשוט גל הסובב סביב שדה מגנטי. משואות מקסוול מראות שהאור הנו תופעה אלקטרומגנטית, שהוא גל בתוך השדה המגנטי. מדהים לגלות שהארו הנו חשמל ואלקטרומגנטיות. אין חלקיקים עדיין, הכל גלים.

המדען השישי הנו הרץ. בנסיונותיו במעבדה הוא 'נפל' לתגלית שהוא יצר איזשהו סוג של קרינה שאי-אפשר לראות. הסתבר שאלו גלי רדיו. הוא הראשון שגילה שישנם עוד סוגים של קרינה אלקטרומגנטית בנוסף לאור. לרדיו יש את אורך הגל הארוך ביותר, ומכאן שהם הסוג החלק ביותר. אחריהם יש המיקרו, אינפרא-רום, אולטרא-סגול, רנטגן, גמא. כל סוגי הגלים הללו החלו להתגלות מתוך תגליתו של הרץ. זו ממש תגלית 'יש מאין'. סוף המאה ה19.

המדען השביעי, פריצת-הדרך הבאה, לאחר שכבר יש לנו סוגי גלים שונים. כאן מגיע זימן, עם אפקט זימן. גם כאן הוא פשוט נפל על תופעה חדשה. את הניסוי הספציפי הזה הוא עשה כסטודנט באוניברסיטה. והפרופסור שלו לא הסכים שהוא יעשה את הניסוי הזה, אז הוא חיכה עד שהפרופסור יצא לחופשה ואז התגנב למעבדה כדי לקיים את הניסוי שלו וגילה את אחת התגליות החשובות במדע. כאשר המורה שלו חזר הואנזרק מבית הספר, וכמה שנים מאוחר ותר הוא היה מהראשונים לזכות בפרס נובל. אפשר ללמוד מהגויים הללו על דמותו האמיתית של חוקר הפועל תמיד עם האינטואיציות שלו. הוא גילה ששדות מגנטים משנים דפוסים של קרינה, הם משנים את קווי הספקטרום בשדה המגנטי. זה אפקט זימן, והוא מהווה את ראשית ההכרה בהשפעה של השדות המגנטיים. תגליתו הביאה לפריצת-דרך משמעותית, במיוחד באסטרונומיה, ובייחוד בקוסמולוגיה.

ב1905 מגיע אינשטיין, הממוקם בקטגוריה אחרת בספירות, מעל שבע המידות. בשנה זו הוא הציג את תיאורית היחסות מהפורסמת שלו. היא הוציאה ממשואות מקסוול את ההכרח בקיומו של חומר אתרי בכדי לאפשר את מעבר הגלים. האתר נהפך לאמונה טפלה שנעלמה מהמדע. כיום הוא קצת חוזר בשם 'חומר שחור' או כל מיני דברים אחרים. אמונות טפלות נוטות לחזור. איינשטיין הראה גם שהשדה האלקטרומגנטי והחשמלי הנם אותו שדה, ברה חזק יותר מאשר מקסול. החשוב ביותר הנו שהוא גילה את קיום הפוטון, ומכאן שקרינה אל' איננה רק גלים לא גם חלקיקים. חלקיק חסר מאסה הנקרא פוטון.

המדען האחרון הנו QED, עד היום (לכן השארנו את כתר ריקה), בספירת החכמה הנו קוואנטום אלקטרו-דינמיקה. אין תיאוריה שמתאימה יותר ום זאת כה בלתי הגיונית כמו התיאוריה הזו. התיאוריה הזו פותחה על-ידי פיינמן. לפיינמן כבר היה את עיקרון אי-הודאות של הייזנברג, אבל הוא חיבר את הכל לתיאוריה הנ"ל. זהו מהלך הדברים עד כה, עד לאיחוד כל הכוחות והתיאוריו תבימיו של משיח.

מה שיפה כאן הנו הנו היכולת להקביל את הדברים לעשר הספירות:

מלכות: גילברט, שגילה שהארץ עצמה הנה מגנט קשורה למלכות, כפי שחלק מהמקובלים רואים במגנט כשייך למלכות. גם תפיסת ר"י סגי נהור שאצילות זה מגנט – אצילות "רזא דשמיה", סוד השם, בחינת מלכות.

יסוד: זם הנו דימוי של יסוד. זרם חשמלי הנו הופעת ספירת היסוד.

הוד: ההילה שישנה סביב החוט.

נצח: חיבור השדה המגנטי לזמן, ומכאן שרק תנועתו יוצרת זרם חשמלי קשורה לספירת הנצח שהיא ספירת הזמן, לעיל הוא אמר גם שפראדיי הניח את היסוד למהפכה התעשייתית כולה ומכאן הפשעתו הנצחית. כמו-כן הנצח הנו מצד הזכר.

תפארת: 'ויהי אור', ספירה זו הנה כמו נורה הנדלקת בספירה זו. בדרך כלל ספירה זו מתארת יופ, ויופי זה אור. יש כאן הרבה מתמטיקה, הבאה מספירת חכמה, משוואת מקסוול. זהו מרכיב החכמה בתפארת.

גבורה: חשית העובדה שישנה קרינה שאיננו רואים, הנה מצד הגבורה שהיא הסתר וצמצום. הרץ מת מכאב שיניים שהפך לדלקת בדם בגיל 32-33. היו עליו דינים רבים. הוא היה כותב מכתבים לאמו שאין לו סיבה לחיות, הוא היה איש מאוד דכאוני. לאחר שהוא התחתן אשתו גילתה למעשה את התגלית, הויא ראתה ניצוצות בלתי צפויים שנעים בכיוון הלא נכון. חמישה מדענים בהי=סטוריה כבר ראו אותם אבל פסםסו אותם. אשתו הבחינה בתופעה ומשם הגיעה כל התגלית. 'בניין המלכות מן הגבורות'. גילוי הקרינה הסמויה הנה שלב הגבורה.

חסד: שדות מגנטיים משפעים על הקרינה, וגילוי אפקט זימן הנו מצד החסד. יש טאבו במדע המודרני לגבי מחקר שדות מגנטיים סביב כוכבים, אבל אין לכך תקציב מסיבה כלשהי. יש משהו נסתר לגבי הדברים הללו. יש כאן שאלה הקשורה לרפואה: האם מגנטין יכולים להשפיע על חלוף החומרים? אפקט זימן משמעותו שקרינה משפיעה על הסביבה. מאן שמגנטיות יכולה להשפיע על תהליכים כימיים, ולא רק על קרינה, מטאבוליזם. לדבר זה יכולות להיות השפעות עצומות על הרפואה, אבל זה טאוב. אך אם אתה מאמין שמגנטים עובדים אתה לא יכול להיות מדען, יש כאן איזשהי פוליטיקה שלפיה אסור להאמין בעולם המדעי שמגנטים משפיעים על תהליכים גופניים. המדענים שמאמינים בזה נדחים על-ידי הקהילה המדעית. האונ' שלנו אנחנו נגד אמונוטת טפלות, כולל הילינג לסוגיו השונים, אבל זהו תחוםאחד שע=אליו עלינו להיכנס- האם מגנטים יכולים למש כדי להשפיע על חילוף החומרים בגוף? וזאת על-אף שהעולם המדעי מתנגד לזה. זה כמו סקס, שאנשים לא אוהבים לדבר עליו, ולכן גם על המגנטות שהנה הסקס של היקום אנשים לא אוהבים לדבר. מדוע זה חסד? מיהו האסטרונום של התורה? אברהם אבינו, האדם שהקב"ה לקח מחוץ ליקום, ונתן לו להסתכל למטה ולספור את הכוכבים. אפקט זימן קשור בעיקר לקוסמולוגיה. אלי בהמשך נעיין בכמה חידושיפם מדעיים אחרונים ונראה האם יכול להיות שחוקי המדע משתנים על הזמן. 'עולם חסד יבנה', אברהם האסטרונומם 'בהבראם = באברהם' ולכן הקשר לאפשקט זימן,ף לזימן עצמו ולספירת החסד.

עד נקודה זו הכל אבולוציה בשב הספירות התחתונות. כאן מגיע ינוק קוואנטומלי, בו מתחיל האיחוד בין הדברים. האיחוד הבסיסי הנו האיחוד בין מסה לאנרגיה, שביצע איננשטייין, הוא הסיר את הנחיצות באתר והחליף אותו בפוטון. 'יסוד אמא מתפשט לתפארת ז"א' וזה הקשר בין איינשטיין למקסוול.

מאמר מוסגר: חוזרים לזימן. ע"י הסברת האפקט לו הוא הסביר את קיומו של האלקטרון. עד לנקודה זו, מקסוול והרץ ושאר המוחות הדלוים לא ידעו כלל על קיומו של האלקטרון. האלקטרון שייך לזימן, הוא החלקיק היסודי, אבן הבניה הבסיסית של הבריאה. ההתגלות שתהיה ברמת הכתר תבוא דרך תגליתו של איינשטייין בספירת הבינה, וניתן להמשיל את הדבר, להבדל אלף אלפי הבדלות, לדוד המלך שהכין וערך את החומרים לבניית בית המקדש על-ידי שלמה בנו. איינשטיין היה נשמה יהודית, ומכאן הקשר שלו להכנת הדרך לתורתו של משיח. והוא יקבלאת הקרדיט על התגליות העתידיות, ולא פיינמן. שני היהודים הללו הנם שני עמיתים שלא נפרדים. לקראת ההתגלות המשיחית.

זה היה שיעור אחד לדוגמה לשיעור באונ' התורנית. אם אתם אומרים שזה משוגע אז אומר שאתם לא תתמכו באונ'.