יז. - "זֹרעי על כל מים"

דרשת הפסוק "אשריכם זֹרעי על כל מים" בב"ק

ב"ק יז, א – סיום פרק ראשון של ב"ק:

אמר רבי יוחנן משום ר"ש בן יוחאי מאי דכתיב אשריכם זורעי על כל מים משלחי רגל השור והחמור כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים זוכה לנחלת שני שבטים [רש"י: "דהכי משמע רגליכם ישולחו בנחלת השור והחמור יוסף ויששכר".] שנאמר אשריכם זורעי ואין זריעה אלא צדקה שנאמר זרעו לכם לצדקה וקצרו לפי חסד ואין מים אלא תורה שנאמר הוי כל צמא לכו למים [אשריכם שיש לכם גם גמילות חסדים וגם תורה – לפי סדר הפסוק גמ"ח קודם לתורה, זריעה לפני מים. "זרעי... מים" = 377 = 13 פעמים 29, והוא מספר האהבה ה-14, וביחד עם גמילות-חסדים תורה – גמילות חסדים = תורה! – עולה 1599 = 13, אהבה, פעמים 123, ענג, קשור לשמות שלכם כנ"ל = "ראה חיים עם אשה אשר אהבת", סוד אהבה בתענוגים, כמבואר אצלנו בכ"ד.] וזוכה לנחלת שני שבטים זוכה לכילה כיוסף דכתיב בן פורת יוסף בנות צעדה עלי שור [דורש שוּר כמו שוֹר. היה יכול לומר סתם שיוסף נקרא שור, "בכור שורו", אבל לא אומר כך אלא דורש מ"בנות צעדה עלי שור". רואים שיש ענין גדול שלכל אחד תהיה כילה כמו יוסף. שם החתן מתחיל יוסף – צריך שתהיה לך כילה כיוסף, אבל בלי כלה אין כילה, רק שצריך בתוך הכלה להמשיך את ה-י ואז תהיה "כילה [אותיות היכל = א-דני, שם המלכות, הכלה] כיוסף".] וזוכה לנחלת יששכר דכתיב יששכר חמור גרם [רש"י: "מתרגמא עתיר בניכסין", כמו שאמרנו לעיל על נחלה, "טובה חכמה עם נחלה".]

אית דאמרי [אולי אומר משהו אחר מ"כילה כיוסף", אך נפרש שמוסיף – לא רק "כילה כיוסף" אלא גם] אויביו נופלין לפניו כיוסף דכתיב [בהמשך ל"בכור שורו" – "בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו] בהם עמים ינגח יחדו אפסי ארץ[". כאן דורש את הפסוק בו כתוב בפירוש שיוסף נמשל לשור.] וזוכה לבינה כיששכר דכתיב ומבני יששכר יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה ישראל [לפי הפירוש הראשון כילה וחן – "פרת יוסף" לשון אפריון – כיוסף ונחלה כיששכר ולפי הפירוש השני נצחון כיוסף ובינה כיששכר. נברך את החתן והכלה בשניהם, "אלו ואלו דברי אלהים חיים". יוסף הוא יוסף ו-פרת הוא י"פ חיים, אז "בן פרת יוסף" הוא ממש יוסף-חיים. בזכות הכלה יהיו לך גם כילה, גם נחלה, גם נצחון – שהאויבים, המתנגדים להפצת החסידות, תורה חדשה, בעולם, יפלו לפניך, החל מהיצר הרע המתכחש לאור החסידות, כמו יוסף שהיה "נבון וחכם" ודמות אביו, יעקב, עמוד התורה, עזרה לו לנצח – ובינה כיששכר לקבוע עתים.].