ח׳ תשרי תשע"א

ביקור בגנים ובתלמודי-תורה

א. גן בנים: "אך צדיקים"

"אך צדיקים" – ר"ה; "אך טוב לישראל" – יו"כ; "אך שמח" – סוכות

שרו "אך צדיקים". מה זה "אך"? כולם כאן צדיקים? [כן], אבל מה זה "אך"? זה שכולם אחים?[א] יש פסוק "אך טוב לישראל". יש עוד פסוק, בסוכות, "והיית אך שמח". יודעים לשיר את זה? [שרו "ושמחת"]. אז מה זה "והיית אך שמח"? כמו "אך צדיקים". זה 'הרבה שמח'. צריך לשמוח רק בדברים טובים – "אך טוב". זה גם 'רק' וגם 'כמה הרבה'.

יש לנו שלשה 'אכים' – "אך צדיקים יודו לשמך", "אך טוב לישראל" ו"והיית אך שמח"[ב]. "אך צדיקים" בראש השנה[ג], "אך טוב לישראל" ביום כפור[ד], "והיית אך שמח" בסוכות. יפי, שיהיה גמר חתימה טובה, יום כפור טוב, שכל אחד יתפלל טוב לה' שיבוא מלך המשיח מיד, ואז כולנו נשמח בחג סוכות יחד עם מלך המשיח בבית המקדש.

[נכנסו הילדים הקטנים ושרו ורקדו "והיית אך שמח".]

ב. גן בנות: כל נדרי, סיפור על הרבי

"כל נדרי" ויום כפור

בנות, איזה חג יש מחר בלילה? [יום כפור]. נכון. כולם הולכים לבית כנסת? [כן]. איך קוראים לתפלה הראשונה של יום כפור, הדבר הראשון שמתפללים? יש לזה שם מיוחד – "כל נדרי"[ה]. זו התפלה הראשונה, וכולם מאד רציניים. מה זה להיות רציני? לפעמים אנחנו שמחים מאד ולפעמים אנחנו רציניים. מה זה רציני? שמתפללים חזק בלב לה', שמתפללים שה' ישמע אותנו.

מה זה "כל נדרי"? מישהי יודעת מה זה "נדר"? כמו שמישהי אומרת 'אני אעשה ככה'! צריך לומר כך? לא, צריך לא לעשות נדר. וגם, כל מה שאדם אומר צריך להיות "אמת". מה אלף אומרת? אמת-למך-פיך. צריך לומר רק אמת ולא לעשות נדרים. לכן התפלה הראשונה שאנחנו מתפללים לה' שלא נעשה יותר נדרים ורק נדבר אמת.

יום כפור זה יום של אמת. כולם יודעים מה זה אמת? לומר רק דברים אמיתיים. אם נהיה אמיתיים ה' מיד יסלח לנו על כל העבירות שלנו. ה' יסלח על העבירות, ואז את מי הוא יביא לנו? איזה מלך? – מלך המשיח. מתי מלך המשיח יבוא? – ביום כפור שה' סולח ומכפר ואנחנו רק מדברים אמת, שזה "כל נדרי". אם נדבר אמת ה' מיד יביא לנו את מלך המשיח והוא יבנה לנו את בית המקדש. שתהיה שנה טובה ומתוקה לכולם וכולם ילמדו הרבה תורה ויעשו הרבה מצוות ויעזרו לאמא ותהיינה חברות טובות.

סיפור: הילדים של הרבי

נספר סיפור על הרבי. פעם אחת היה מישהו שהיה שליח של הרבי. שליח הוא מי שנוסע למקום רחוק-רחוק בעולם ועושה שם בית חב"ד ומקרב את כל היהודים. זה היה לפני הרבה שנים, שלא היה קל כל פעם לטוס לרבי, ולכן הרבה שנים השליח לא ראה את הרבי. פעם אחת הוא בא לבקר. איך קוראים למקום שהרבי גר? – 770 זה הבית, ואיך קוראים לכל השכונה? קראון-הייטס – שכונת הכתר.

לשליח היה קרוב משפחה בשכונה והוא הביא איתו תמונה של הילדים שלו על מנת להראות אותה לקרוב שלו. הוא שם את התמונה בכיס של הסירטוק שלו – סירטוק זה בגד שלובשים בשבת וחג. הוא היה צריך להכנס לרבי ליחידות – יחידות זה כשנכנסים לרבי ומדברים איתו לבד. "יחידות" זה כמו תפלת נעילה ביום הכפורים[ו], וכמובן שלובשים את הבגד החגיגי, הסירטוק, כאשר נכנסים לרבי ליחידות. בדרך כלל לא שמים שום דבר בבגד, אבל בהשגחה פרטית הוא שם את התמונה בכיס הסירטוק.

הוא נכנס לרבי, והרבי התענין בכל מה שהוא עושה, ואז הרבי שאל אותו: אולי יש לך תמונה של הילדים שלך? אני רוצה לראות אותם. הוא נדהם, כי פתאום נזכר ששם את התמונה בכיס. הוא לא חשב על זה קודם, לא התכונן שצריך להביא תמונה, ופתאום הרבי שאל אם יש תמונה, והוא נזכר שיש לו תמונה. הוא שם את היד בכיס, הביא לרבי את התמונה, ואז הרבי שאל אותו "דאס איז פאר מיר?" – זה בשבילי? אתה נותן לי את זה מתנה? הוא שוב נדהם, ואמר: כן, ודאי. אם הרבי רוצה את התמונה אז ודאי שבשמחה רבה הוא נותן לו את התמונה. כך היה והוא יצא מהיחידות.

איך קראו לאמא של הרבי? – הרבנית חנה. מתי היה ההילולא של הרבנית חנה? שלשום, יום אחד לפני אתמול, ב-ו' תשרי. ובכן, היות שהחסיד הזה, השליח, היה מקורב מאד למשפחה, אז הרבנית חנה הזמינה אותו שיבוא לבקר אותה, לשתות כוס תה בבית שלה. הוא מאד שמח שהרבנית חנה הזמינה אותו הביתה לשתות אצלה בבית כוס תה. הוא בא לבית, דפק בדלת, והיא באה ופתחה לו את הדלת, ואז הוא נכנס ופתאום הזדעזע – כי מיד הוא ראה למעלה, על הויטרינה ליד הדלת, את התמונה של המשפחה שלו, הילדים שלו. הוא שאל את הרבנית איך התמונה הגיעה לכאן? הרי רק אתמול הוא נתן לרבי. למה הוא נתן לה? הרבנית אמרה – אני מבקשת מהבן שלי שיביא לי תמיד תמונות של הילדים שלו, שהילדים שלו הם הנכדים שלי. אז כל פעם אני מבקשת מהבן שלי שיביא לי תמונות של הילדים שלו, לכן אתמול הוא הביא לי את התמונה הזו, ומיד שמתי אותה כאן.

מה לומדים מהסיפור הזה? שכל אחד מהחסידים, במיוחד מי שעושה שליחות, הוא ממש בן של הרבי[ז] ונכד של הרבנית חנה. שכולנו נזכה להיות ילדים טובים של הרבי, נכדים טובים, ושנלך כולנו בדרך של הרבי ושל כל הנשים הצדקניות, גם של הרבנית חנה וגם של הרבנית חיה-מושקא, ושתהיה שנה טובה ומתוקה לכולם. אפשר לספר את הסיפור הזה לאבא ואמא.

ג. ת"ת תורת-חיים כתה א: שם אדנ-י

שרו "אדון עולם" בניגון החדש [הרב אמר לילדים להוציא סידורים].

שם אדנ-י ב"אדון עולם"

נפתח כולנו ב"אדון עולם". לשים את האצבע על "והוא אחד ואין שני"[ח]. מה האות האחרונה של "והוא"? א, של "אחד"? ד, של "ואין"? נ, של "שני"? י. איזו מלה יוצאת מכל האותיות בסוף? – אד-ני[ט]. אסור לומר את המלה הזו, רק כשמתפללים – זה שם ה', שם אדנות. מי שחיבר את אדון עולם מה היה לו? רוח הקדש. ברוח הקדש יצא לו שהוא אמר "והוא אחד ואין שני" שיש פה בסוף שם ה', שם אדנות. למה השם הזה הכי מתאים להיות ב"אדון עולם"? מה זה "אדון עולם"? [מי שברא את העולם]. לא רק שברא את העולם, אלא הוא האדון – המלך – של העולם. מה זה שם א-דני? זה אומר שה' הוא האדון, הוא המלך. לכן זה השם של המלכות, ומכל השמות של ה' זה באמת השם הכי מתאים שיהיה רשום כאן בסופי תיבות. כשאומרים אדון עולם צריכים כל הזמן לחשוב שה' הוא המלך.

למה זה בסופי תיבות? איזו ספירה היא המלכות? כמה ספירות יש? עשר. ומהי הספירה האחרונה? מלכות. זהו הסוף, קוראים לזה סוף כל המדרגות, לכן השם של המלכות נמצא כאן בסופי תיבות. לאותיות האחרונות קוראים סופי תיבות, מה שבא בסוף.

אתם יודעים מי היה הראשון שקרא לה' בשם הזה, שם אדנות? מי היה היהודי הראשון, שאנחנו כולנו ילדים שלו? [אברהם אבינו] נכון, אברהם אבינו הוא הראשון שקרא לה' בשם הזה[י]. מה הוא פרסם? שיש רק ה' אחד, ואין שני לו. הוא הראשון שידע את זה, לכן כתוב כאן "והוא אחד ואין שני", ובסופי התיבות מופיע השם שאברהם אבינו קרא לה'. איך ה' קרא לאברהם אבינו? אברהם אבינו קרא לה' א-דני בגלל ש"הוא אחד ואין שני". ואיך ה' קרא לו? יש פסוק שכתוב "כי אחד קראתיו" – שה' גם קרא אותו אחד, כי הוא היה היהודי הראשון. בדור שלו הוא היה אחד, אחד שהאמין שה' הוא אחד ואין שני. הוא פרסם את זה בכל העולם, ובזכותו אנחנו יושבים כאן – בגלל אברהם אבינו.

"והוא אחד ואין שני" – יום כפור

כמה ימים יש בין ראש השנה ליום כפור? [שבוע]. באמצע (בין ר"ה ליו"כ) יש שבוע, אבל מהיום הראשון של ראש השנה עד יום כפור כמה יש? כמה ימי תשובה יש? [עשרה] עשרת ימי תשובה, מר"ה עד יו"כ. כמה ספירות אמרנו קודם שיש? עשר ספירות. זה כמו עשרה ימים מראש השנה עד יום כפור. אז מה זה יום כפור, היום האחרון? מה אמרנו קודם הספירה האחרונה? מה זה האחרון בין העשר? מלכות. העשירי זה מלכות, ומלכות זה השם הזה – א-דני – לכן דווקא ביום כפור בבקר כשתלכו לבית כנסת תזכרו ש"והוא אחד ואין שני" הולך על יום כפור. לאיזה יום בשנה קוראים "יום אחד", שיש רק אחד כזה ואין שני – זה יום כפור. ליום כפור קוראים "אחת בשנה"[יא]. יש יום אחד ש"והוא אחד ואין שני". איזה יום? [יום כפורים]. נכון, זה משהו מיוחד ביום כפור. לכן מאד חשוב לחשוב על זה ביום כפור בבקר, כשתלכו לבית כנסת עם אבא – לחשוב על זה שהיום זה "אחד ואין שני", וגם אברהם אבינו הוא אחד ואין שני, והעיקר שהקב"ה "והוא אחד ואין שני".

ד. ת"ת תורת-חיים כתה ב:
צחוק ושמחה, אותיות של יו"כ

רבי צוחק ושמח

אני רואה שיש כאן תמונות של הרביים. איזה רבי צוחק? הרבי הריי"צ. למה הוא צוחק? הוא מקיים "עבדו את ה' בשמחה". הוא מאד שמח, מי עוד היה "רבי שמח"? [הרבי] נכון, אבל מי נקרא כך במיוחד? [הבעל שם טוב] ודאי נכון, אבל יש עוד מישהו לפניו. מי? [המגיד] הוא תלמיד של הבעל שם טוב. אבל הרבה קודם, יש יום שכולם אוהבים לנסוע למירון, מתי? [ל"ג בעומר]. ומי הרבי שם? [רבי שמעון בר יוחאי], רשב"י. אומרים, גם הרבי הקודם אמר, שרשב"י היה רבי מאד שמח, לכן כולם שמחים. כל מי שנוסע למירון, במיוחד בל"ג בעומר, הוא מאד שמח, כי רשב"י היה מאד שמח. גם הרבי הקודם היה שמח. למה הוא צוחק? איך קראו לו? [הרבי הריי"צ]. לך קוראים יוסף יצחק? זה על שם הרבי הקודם. משני השמות של הרבי הקודם, איזה שם צוחק? יוסף צוחק או יצחק צוחק? [יצחק]. למה יצחק צוחק? למה קראו ליצחק אבינו כך? מה שרה אמנו אמרה? "צחֹק עשה לי אלהים כל השומע יצחק לי"[יב]. [למדתם את הפסוק הזה? כן]. כולם שמחים, אבל רואים כאן בתמונה – כדאי תמיד להסתכל על התמונה הזו – שהוא צוחק כי הוא רוצה שכולם יצחקו.

לפני שמשיח בא מותר למלא את הפה בצחוק? מותר לצחוק צחוק אחד גדול? לא, כי אנו מצטערים שמשיח עוד לא בא. אבל אחרי שמשיח בא אז יש מצוה לצחוק. הרבי הריי"צ אמר שמשיח כבר מגיע, לכן כבר מותר לצחוק. כל הזמן צריך לשמוח בלב, אבל לצחוק ממש בפה זה כאשר משיח בא. אבל משיח כבר מגיע – אז כבר מותר לצחוק. העיקר בשביל מה לצחוק? שה' אתנו, שאנחנו לומדים את התורה של ה' ועושים את המצוות של ה', אז צריך להיות מאד מאד שמח. גם צריך לשיר – גם שירים של דבקות וגם שירים של שמחה.

"תרין תפוחין" מאירים ושמחים

איזה שיר של שמחה מכירים? מכירים את "תרין תפוחין"? יש שיר שהמילים הם מהזהר. מי כתב את הזהר [רבי שמעון בר יוחאי], נכון, שהוא היה רבי שמח. הוא כתב את הזהר, ושם הוא כתב. איך קוראים ללחיים? איזה עוד שם יש להם? כשאתה שמח יוצא הרבה אור מהלחיים – איך קוראים לזה? הלחיים כמו איזה פרי הם? תפוח. רבי שמעון אומר בזהר שהלחיים צריכות להיות כמו שני תפוחים – יש הרבה אור, תמיד יש אור מהתפוחים ותמיד שמחים. לכן אנחנו אוכלים בראש השנה תפוח בדבש, כדי שהתפוח שלנו – הלחיים – כל השנה יהיה שמח ומתוק. על המילים האלו מרשב"י יש שיר, שאתם מכירים, אז נשיר אותו – "תרין תפוחין דנהירין תדירא דחדאן תדירא". "תדירא" זה תמיד, "נהירין" זה מאירים אור – תמיד מאירים, "חדאן" זה כמו חדוה, אז "חדאן תדירא" זה שהם תמיד שמחים. הם תמיד שמחים ותמיד מאירים אור. מה זה "תרין"? שני תפוחים, שכל הזמן יש מהם אור והם תמיד שמחים.

"שפוך אף על ראש השעיר החי" – יום כפור

[רצו לשיר עם הרב "לבי ובשרי"] למה אנחנו אוהבים לשיר את השיר הזה דווקא בשנה הזו? כל הזמן אנחנו יודעים שזה שיר מאד יפה, אבל למה דווקא בשנה הזו? מה כתוב בשורה הראשונה? "צמאה נפשי לאלהים לאל חי", ואם תעשו את החשבון של כל המילים האלה תראו שזה שוה 771 (תשע"א).

שלש שורות מהסוף כתוב "שפוך אף על ראש השעיר החי"[יג]. מי זה השעיר החי? מתי שופכים את האף על ראשו? [העז שזרקו לעזאזל]. יפה מאד, מתי עושים את זה? זה שייך ליום כפור. אז הקטע הזה שייך ליום כפור. מתי זה? מחר בערב יום כפור. אז שופכים את האף על השעיר החי.

מי יודע "אדון עולם" בניגון החדש? שרו "אדון עולם". מי אמר שאסור לפחד מאף אחד רק מה'? [אבא של הבעל שם טוב]. הבעש"ט אמר לנו, ואבא שלו אמר לו.

גמילות חסדים ואח"כ סליחה

מי יודע לשיר את השיר של "אמת למד פיך"[יד]? [ניגנו בניגון של "יחי" של הרב]. מכל האותיות, מה שייך ליום כפור? [סמך], סלח-מחל-כפר. איך אומרים אחרי הוידוי? "סלח לנו, מחל לנו, כפר לנו". ביו"כ אומרים כל פעם עם המלה "לנו", כי מבקשים מה' שיסלח וימחל ויכפר לנו. זה גם קשור ל-ג, שאומרים שלש פעמים.

הגימל גם מזכיר סיפור, שביום כפור פעם אדמו"ר הזקן היה צריך לקיים את הגימל, ובשביל זה וותר על הסמך. היתה יולדת, אשה חולה אחרי לידה, והיה צריך לחמם לה אוכל. ביום כפור כולם בבית כנסת, וגם אסור לחמם אוכל, אבל זה היה פקוח נפש. כולם חיכו לו בבית כנסת והוא לא בא, כי היה צריך לקיים את הגימל – "גמול יהודי מטוב לבך". הגימל בא לפני הסמך. אחר כך, בגלל שהוא קיים את הגימל, מה ה' עשה? קיים את הסמך, הוא סלח ומחל וכיפר לכל היהודים, בגלל שאדה"ז קיים את הגימל. ככה צריך, שאנחנו נקיים את הגימל, ואז ה' יקיים לנו את הסמך. גם אנחנו צריכים לסלוח לכולם כל הזמן.

ה. ת"ת בית דגן: תשובה ותפלה וצדקה, אדון עולם

תשובה ותפילה וצדקה – ר"ה יו"כ וסוכות

איזה חג מחר בלילה? [יום הכפורים]. מה מבקשים מה' ביום הכפורים? [שיסלח לנו]. שיסלח לנו, שימחל לנו, שיכפר לנו. ואחרי שה' סולח לנו, מה הוא מביא לנו? [את הגאולה]. את הגאולה, את מלך המשיח – זה מה שצריך לבקש. מה כתוב שם? ["ותשובה ותפלה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה"]. מתי אומרים את זה? אומרים את זה בראש השנה וגם ביום הכפורים. באיזה ספר זה כתוב? מהו הספר שמתפללים בו בראש השנה ויום הכפורים? [מחזור]. נכון, זה כתוב במחזור – "ותשובה ותפלה וצדקה".

התמונה של התשובה, מה עושה בה היהודי? [תוקע בשופר]. באיזה יום תוקעים בשופר? [בראש השנה, כל אלול]. המצוה המיוחדת לתקוע בשופר היא בראש השנה, אבל גם בסוף נעילה ביו"כ תוקעים. כמה תוקעים בסוף בנעילה? רק תקיעה אחת ארוכה. איך קוראים לתקיעה ארוכה? [תקיעה גדולה]. יפה. בסוף יום כפור תוקעים תקיעה גדולה. אבל כל הקולות – כמה קולות תוקעים בראש השנה? [מאה]. מאה, ואחר כך עוד שלשים[טו], סה"כ 130 – זה בראש השנה.

בתמונה של התשובה מישהו תוקע בשופר, בתמונה של התפלה רואים ילד מתפלל בכותל. מה יש מאחורי הכותל? שם ה' יוריד לנו את בית המקדש מהשמים. ובתמונה של הצדקה יש קופה. האריז"ל – צדיק מאד גדול – אמר שיש יום אחד שכי חשוב לתת בו צדקה. צריך לתת צדקה כל יום, אבל באיזה יום הכי חשוב לתת? [ראש השנה]. ראש השנה זה כמו שבת, אי אפשר לנגוע בכסף. מה הכסף בשבת? [מוקצה]. נכון. [יום כפור] זה שבת שבתון, גם אי אפשר לגעת בכסף. אז מה היום הכי חשוב לתת צדקה? [היום]. יפה מאד, כל אחד צריך לומר היום, אם ניתן צדקה היום המשיח יבוא היום. בכל אופן, האריז"ל אומר שהיום הכי חשוב לתת צדקה זה ערב סוכות. היום שלפני סוכות שייך באופן מיוחד לצדקה – צריך לתת הרבה-הרבה צדקה לפני סוכות.

כעת נתבונן, אם הילד נותן צדקה וזה שייך לסוכות, אז לאיזה חג שייך הילד שמתפלל ליד בית המקדש? לאיזה חג שייך בית המקדש? [יום כפור]. למה? [המלמד: כתה א' למדו את זה קודם, שיש משהו מיוחד רק ביום כפור] הכהן הגדול נכנס לקדש הקדשים. יום כפור יותר מכל הימים בשנה הוא יום של תפלה – יש בו הכי הרבה תפלות. כמה תפלות יש ביום רגיל? [שלש], ובשבת וחג? [ארבע], וביום כפור? [חמש]. נכון. איך קוראים לתפלה החמישית? [נעילה]. נכון. כמו שהכי הרבה צדקה שייך לסוכות כך הכי הרבה תפלה שייך ליום כפור, והכי הרבה תשובה – לתקוע בשופר – שייך לראש השנה.

לפי זה יוצא שהסדר של "ותשובה ותפלה וצדקה" הוא לפי הסדר של החגים – צריך לעשות תשובה בראש השנה (כל עשרת ימי תשובה צריך לעשות תשובה, אבל הכי חזק בראש השנה[טז]), להתפלל הכי הרבה ביום כפור, ואם עשיתי תשובה בראש השנה ה' יקבל את התפלה שלי ביום כפור, ישלח את המשיח ויסלח לנו. שוב, הכי הרבה תשובה בלב[יז] בראש השנה, הכי הרבה תפלה ביום כפור, והכי הרבה צדקה בסוכות.

עשרה משפטים ב"אדון עולם"

נשיר "אדון עולם". יש ב"אדון עולם" עשרה משפטים, כמו עשרת ימי תשובה. "אדון עולם" זה כתר ו"הוי' לי ולא אירא" כנגד יום כפור. כל אחד יסתכל בסידור ונספור כמה שורות יש ב"אדון עולם". יודעים מה זה נקודותים? יש שתי נקודות, נקודה מעל נקודה, שקוראים להן נקודותים. כל פעם שיש נקודותים זה סוף – הסוף של המשפט.

הווארט של "היהודי הקדוש" על שתי יודים

אם כבר אמרתי נקודותים – זה כמו י' ועוד י'. אם יש י' ועוד י' אחת אחרי השניה, שוות בגובה, איך קוראים את זה? זה שם ה'. אבל אם יש נקודה למעלה ונקודה למטה, גם כמו י' ו-י' – זה סוף פסוק. פעם היה צדיק מאד גדול שהיה ילד בחדר, ובגלל הסיפור הזה כל החיים קראו לו היהודי הקדוש. פעם אחת הוא שאל את הרבי שלו בחדר, למה כאשר יש שני יודין בצורה כזו זה שם ה' ושתי יודין בצורה אחרת זה סוף פסוק? המלמד לא ידע מה לענות ואז הילד אמר, אני אסביר לך: כל יוד זה יהודי, אם יש שני יהודים שוים ה' בא ושורה ביניהם, כמו "שכינה ביניהם", אבל אם יש שני יהודים שאחד חושב שהוא גבוה, למעלה, והשני למטה – זה סוף פסוק, גמרנו. אם יש שני יהודים אחד ליד השני זה שם ה', אבל אם יש שני יהודים שאחד חושב שהוא יותר גדול מהשני זה סוף פסוק. כך הוא אמר כשהיה ילד קטן ובגלל זה כל החיים קראו לו היהודי הקדוש, כי היה לו חוש מה זה יהודי.

הקבלת עשרת המשפטים לעשרת ימי תשובה

את הסיפור הזה אמרנו רק כי רציתי שתראו שכל פעם שיש שתי נקודות זה סוף פסוק. צריך להסתכל כמה פסוקים יש באדון עולם. הראשון הוא "אדון עולם אשר מלך בטרם כל יצור נברא", ואז יש שתי נקודות [ספרו את כל המשפטים]. "ועם רוחי גויתי ה' לי ולא אירא" זה העשירי. יש פה עשרה משפטים, וכמה ימים יש בין ר"ה ליו"כ? [עשרה, עשרת ימי תשובה]. אז כל משפט כאן כנגד יום אחד. היום הראשון של ר"ה – "אדון עולם אשר מלך בטרם כל יצור נברא". היום השני זה ההמשך – "לעת נעשה בחפצו כל אזי מלך שמו נקרא", שני משפטים של מלכות, שממליכים את ה'. מה זה היום, למשל? היום היום השמיני של עשרת ימי תשובה, ומה המשפט השמיני כאן? "והוא נסי ומנוס לי מנת כוסי ביום אקרא".

ומה זה יום כפור? "ועם רוחי גויתי ה' לי ולא אירא". ביום כפור אוכלים או לא? [לא]. אז אם לא אוכלים הנשמה יכולה לצאת מהגוף, ח"ו. בשביל מה אוכלים? למה צריך לאכול? כדי שהנשמה תשאר בתוך הגוף – שתתחבר. אם לא אוכלים אז מי יודע. לכן ביום כפור צריך לומר "ועם רוחי גויתי", שגם כאשר איני אוכל השם שומר שהרוח שלי תשאר בתוך הגוף. מי יודע מה זה "גויתי"? זה הגוף שלי. ביום כפור צריך לשמור שהרוח תשאר בגויה, ואז "ה' לי" בכל השנה "ולא אירא". מי אמר שלא לפחד משום דבר? [רבי אליעזר, אבא של הבעל שם טוב, אמר לבעל שם טוב]. יפה מאד. בן כמה היה אז הבעל שם טוב? בערך בן חמש, ואז הוא אמר לו לפחד משום דבר בעולם רק מה' – "ה' לי ולא אירא". מתי היום הכי חשוב לקבל את זה בלב? ביום כפור. כל השנה ה' לי ולא אירא משום דבר, ורק לשמוח בעבודת ה', ללמוד תורה ולעשות מצוות.

ילדים, שיהיה לכולם – מה מאחלים לפני יום כפור? גמר חתימה טובה. גמר חתימה טובה לכולם, לכל הילדים, לכל הגדולים – שיבוא מלך המשיח תיכף ומיד ממש.