הזמן לקול חדש

בע"ה

מוצאי כ"ב חשון תשפ"ד – כפ"ח

מדברי הרב בכנס פעילים

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

קיצור מהלך השיעור

שלשים יום לאחר פרוץ מלחמת שמחת תורה הזמין הרב כינוס של חלק מתלמידיו הפעילים היום בזירות שונות של עשיה – כדי לשמוע על המתרחש בשטח, לדון ביחד על המשך הפעילות ולתת כיוונים נוספים. רוב הכינוס, שארך כמה שעות, הוקדש לשמיעת הדיווחים ולדיונים. בסיכום דבר הרב על ההשראה הכללית שצריכה להיות על כל הפעילות, כל אחד בתחומו החשוב, ועל המגמה בה צריך לפעול היום.

פעילות לשם פרסום אלקות

ב"היום יום" של היום[ב] מופיעה תורה שאדמו"ר הזקן שמע בפעם הראשונה שהיה אצל המגיד ממעזריטש נ"ע. נקרא חלק מהדברים:

איתא בפרדס בשם ספר הבהיר, אמרה מדת החסד לפני הקב"ה, רבונו של עולם מימי היות אברם בארץ, לא הוצרכתי אני לעשות מלאכתי, שהרי אברם עומד ומשמש במקומי. כי אברהם שהוא נשמה בגוף, ועוסק בהכנסת אורחים לפרסם אלקותו ית' בעולם הזה התחתון הוא למעלה במעלה ובמדריגה לגבי מדת החסד דאצילות. ואמרה מדת החסד לפני הקב"ה, הוא קנאת מדת החסד דאצילות, אשר קנאה בעבודת אברהם ע"ה.

הזמנתי אתכם גם כי רציתי מאד לשמוע מה קורה בכלל ומה בפרט אנחנו – כל אחד ואחד מהחברים כאן – עושים, אבל גם כדי לומר מה צריך להיות הכיוון של כל העשיה הלאה. עם כל המשבר, כל הצרות וכל הצורך החיוני באמת לעזור לאנשים צריך לזכור גם את המטרה. אברהם אבינו עוזר לכולם, הוא עמוד החסד, אבל יש לו מטרה – לפרסם את האלקות בעולם.

הרבה אנשים עושים דברים טובים כדי לעזור היום לעם ישראל, לעזור ליהודים, אך השאלה היא האם המטרה של פרסום אלקות היא מודעת? צריכים לפעול עם המחשבה שהתכלית הסופית היא "והיה הוי' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה הוי' אחד ושמו אחד"[ג] – זו צריכה להיות המודעות של כל הפעולות שמי שיושב כאן עוסק בהן.

מתקדמים ביחד – התכללות הכלים

[שאלה: יש כעת הרבה הזדמנויות והרבה פתיחות לשיתופי פעולה, מתוך הרגשה שבאמת צריך לייצר מחדש את החיבורים בתוך החברה. מחד, זה מתאים מאד למסר של 'מתקדמים ביחד' שהרב מלמד[ד]. מאידך, איך זה מתיישב עם מסרים של אמונה, עם אמירה שהכל תלוי באמונה בה' – אמירה חדה שלנו?]

הכוונה ב'מתקדמים ביחד' היא שעושים תשובה ביחד[ה], זו הכוונה – גם אני צריך לעשות תשובה וגם אתה צריך לעשות תשובה. כתוב[ו] שההתכללות של הספירות היא רק בכלים, לא באורות. עיקר ה'מתקדמים ביחד' בפועל הוא באיזה מבצע משותף, מעשה בפועל. צריכים פרטנרים לאיזה מבצע, כאשר שיתוף הפעולה כבר יוצר אחדות מסוימת בינינו, ותוך כדי המבצע שלנו יש בינינו התכללות.

צריך שינוי שלם בכל המדינה, להקים את המדינה מחדש, וצריך שר בטחון, צריך רמטכ"ל, או כל איש מקצוע אחר. אם הכי טוב ומוכשר הוא כרגע לא דתי – לא נקח אותו? אני מקווה בדור הבא שהוא כן יהיה עם כיפה, אבל כעת הוא הכי טוב – לוקחים אותו. צריך רופא? צריך לקחת את הכי טוב. הרבי אמר[ז] לא להקפיד אם יש לו כפה או לא וגם לא להקפיד אם הוא יהודי או לא. מוהל צריך שגם תהיה לו כיפה... אבל אחר כך שיהיה הכי מקצועי – לא הכי דוס או הכי חסיד[ח] (בשוחט כן צריך שיהיה הכי ירא-שמים וחסיד[ט] – זו הצעה לכולם להקפיד על שחיטת ליובאוויטש...).

כשמדברים על האורות – צריכים שיאירו אלו שמסוגלים להאיר, שאלה שיש להם קצת אור, בינתים, יאירו את האור. בכלים – צריכים שיתוף פעולה. המצב הרצוי הוא שאנשי הכלים יקבלו השראה מהאור של מי שמאיר, שיהיה אמון ואמונה של הכלים באורות.

קול חדש

עיקר הווארט הוא שצריך לצאת 'קול חדש' – זהו הביטוי שעלה לי כשחשבתי על הענין. צריך לעשות מבצע בו אנשים שומעים מסרים חדשים שלא הורגלו לשמוע, כאשר המטרה היא לפרסם את אלקותו יתברך בעולם. בעולם החיצוני מדברים על 'סדר עולמי חדש' – צריך משהו חדש לגמרי, שיהיה כלי ל"אור חדש"[י], ל"תורה חדשה"[יא].

אומרים כעת הרבה דברים נכונים וחשובים, אבל אין בהם את האוירה של מסר חדש. לא רק סיסמא אחת, מסר אחד, אלא הרבה מסרים, בכל הכיוונים וכל התחומים – שהרבה משפטים ורעיונות שנוגעים למציאות יהיו באויר, כל מיני דברים חדשים שלא הורגלו לשמוע. כולם כאן אנשים עם השראה, עם נפש אלקית גדולה, וצריכים כל פעם 'יריה' של חידוש בעוד נושא. עצם האמירה ש'צריך משהו חדש' היא חלק מהמסר. צריכים לשדר, בארץ ובעולם, שיש כאן משהו חדש לגמרי – להציף בכך את התודעה של הציבור באופן מגוון, מכיוונים שונים. כשיהיו הרבה מסרים, שיעברו באופן הכי מקצועי, ויבינו שהכל בא מאותו מקור – יקבלו את התחושה שיש כאן משהו חדש.

כמובן, כמו שפתחנו, הכל צריך להיות עם כוונה של פרסום אלקות, כוונה של אמונה. לא בכל משפט או רעיון יש ביטוי מפורש של אמונה, גם אברהם אבינו קודם נתן לאנשים לאכול ורק אחר כך אמר להם לברך, אבל כאשר האומר הוא אברהם אבינו, כאשר יש מחשבה פנימית שהתכלית היא פרסום אלקות – יש השפעה של אמונה גם אם זהו לא הנושא הגלוי עליו מדברים.

שוב, יש כעת 'זימון' מהשמים שכולם רוצים משהו אחר, משהו חדש, אז אם כבר – שיהיה חדש אמתי. קול חדש נקרא "קול מבשר" – "קול מבשר מבשר ואומר"[יב]. בשורה היא משהו טוב, צריך שבחידוש תורגש בשורת הגאולה. גם כאשר עוסקים בנושאים קשים צריך שהמסר יהיה התחזקות מתוך המשבר, בשורה חדשה של גאולה.

השפעה מתוך רוממות

בשבת למדנו מאמר של הרבי הרש"ב[יג], בו מדובר על כך שאברהם אבינו – שנקרא קודם אברם, אב-רם – הוא לשון רוממות. התכונה העיקרית של מלך אמתי, כמו דוד המלך, היא שיש לו רוממות עצמית – רק מתוך הרוממות העצמית יכולה לבוא התחדשות אמתית (קול חדש, אור חדש), יש מאין ואפס המוחלט. הרוממות העצמית בעל-מודע – הכתר של המלך – מופיעה במודע כשפלות (שרק מתוכה באה התנשאות חיצונית למלוך על העם)[יד]. כתוב "כי רם הוי' ושפל יראה"[טו] – המרומם בעצם מתחבר בטבעיות עם השפל. זהו הסימן שהוא רם – שהוא כמו ה'. "כי רם הוי' ושפל יראה" (ממוצע כל אות הוא חן) עולה "תורה חדשה" (ממוצע כל אות הוא "חן חן"[טז]) – "תורה חדשה" ומוצאת חן (כדלקמן) יוצאת דווקא מפיו של מי שמתדמה לה' בתכונה הזו, מי שרואה את השפל שמחוץ לו ומרחם עליו, בעוד הוא עצמו שפל בתכלית (רם ושפל כאחת, בנשיאת הפכים).

חז"ל דורשים שאברהם מכונה "רם" בפסוק הפותח את דברי אליהוא בן ברכאל בספר איוב, אחרי ששלשת רעי איוב האחרים כילו לדבר – "ויחר אף אליהוא בן ברכאל הבוזי ממשפחת רם וגו'"[יז]. על גבי הקולות הישנים של רעי איוב משמיע אליהוא בן ברכאל, בגימטריא משיח, קול חדש של תיקון ביחס למצוקת המציאות האנושית. אנחנו צריכים להזדהות עם הרוממות של אברהם אבינו, שהרי כל עם ישראל, "ממלכת כהנים וגוי קדוש"[יח] (בניו של אברהם לו נאמר "אתה כהן לעולם"[יט]), הוא בגדר "משפחת רם"[כ], ומתוכה להשמיע, ב"קול רם"[כא], קול חדש לכל באי עולם.

כל מה שאנחנו מדברים על 'המהפכה הרביעית'[כב], אחד המסרים של הקול החדש (שגם הזכרתם קודם), הוא טוב כדי שהיהודי יוכל למלא את התפקיד האמתי שלו – להיות רם, להיות משפיע. כל זמן שאנחנו לא משפיעים לעולם אנחנו כמו חתולה שלא מולידה, שלא ממלאת את התפקיד שה' הטיל עליה.

כשמדברים על כל פעילות חשוב לבוא גם עם הקול של 'רם' – גאוה יהודית, גאות יחידה, ששייכת לכל אשר בשם ישראל יכונה. הרוממות והשפלות תלויות זו בזו – כדי להתקדם ביחד אני צריך שפלות, להיות מסוגל לקבל מאחרים, אבל המכנה המשותף הוא הרוממות. אני יכול להתחבר עם אחד שאין לו כפה על הראש כי יש מכנה משותף – אנחנו העם הנבחר, זה מחבר אותנו. בינתים אין לך כפה, אבל אנחנו בעצם בני אברהם, הבנים האמתיים של אברהם – אנחנו ה'רמים'.

אברהם הוא "העברי"[כג], "כל העולם מעבר אחד והוא מעבר אחד"[כד]. היום כבר לא איש אחד מהעבר האחד אלא אנחנו, כל העם, מהעבר המנוגד לכל העולם – לכן יש לנו בעיה עם כל העולם, שעד שלא יבוא משיח עדיין בני כל העולם שונאים אותנו. אבל התפקיד שלנו – זהו המימוש שלנו – הוא להיות משפיעים לכל העולם. זהו דבר שצריך לשדר אותו. כל התרבות וכל החינוך הם שאנחנו נעבעכים, במיוחד אחרי כל הצרות שעברו עלינו, אחרי השואה והכל. מה שטוב בהקמת המדינה הוא הגאוה היהודית. לא האמינו – הדתיים לא האמינו – שיצליחו להקים מדינה. גאות יחידה של להיות יהודי, שאנחנו העם הנבחר, היא מסר[כה]. אנחנו ה'רמים', כמו ה' – מתחברים לרוממות של ה'. לכן אנחנו גם רחמנים – הרחמנות שלנו באה מהרוממות שלנו, זה הווארט של המאמר שלמדנו.

נבואה ושגעון

כמו שאמרנו, אנחנו פה כדי לבשר משהו חדש – באמת נשמע משוגע. לנביא בתנ"ך הרבה פעמים קוראים משוגע[כו]. בשיעור הנביא שלנו בימים האלה כתוב על שאול המלך "ותצלח רוח אלהים רעה אל שאול ויתנבא בתוך הבית"[כז]. קודם כל, שמתי לב שגם על רוח רעה כתוב "ותצלח רוח אלהים". בכל אופן, התרגום של "ויתנבא" שם הוא "ואשתטי", ששאול השתטה, ורש"י מסביר שנביא ושוטה מדברים באותו אופן – "נביא ושוטה מדברים דברי רמזים שאינם ניכרים". גם הנביא וגם השוטה אומרים דברים שלא ניכרים, דברים חדשים – זהו המכנה המשותף שלהם – אז או שאנחנו נביאים או שאנחנו שוטים... יש רק מעט אנשים שיש להם רוממות (בצורה גלויה) – רוממות יכולה להיות גם שגעון, שטות, ויש בה נבואה. כשרבי נחמן היה צריך להגיע לארץ ישראל, לגאולה שלו, הוא היה צריך להשתטות באיסטנבול[כח].

שוב, צריך לדבר דברים שמוצאים חן – לא דברים קשים. אפשר גם את הדברים הקשים לומר בצורה אחרת. אפילו כשאתה מדבר על מחית עמלק, אפשר לומר זאת עם מציאת חן, וגם מתוך הרוממות, גאות היחידה של עם ישראל. אם אנחנו לא העם הנבחר לא מגיעה לנו הארץ – ארץ ישראל מגיעה לעם הנבחר. אם רוצים פה את ארץ ישראל צריך להיות העם הנבחר. זהו דבר שמאחד את כולם, הדתיים והלא-דתיים – כולנו העם הנבחר. בסוף אנחנו מאמינים שכולם יקבלו את העול של ה' ובחשק יקיימו את התורה והמצוות.

'בקיצור' – תובנות ונקודות 'עבודה':

• את כל פעולות הסיוע והחסד יש לעשות מתוך מגמה של פרסום אלקות.
• "מתקדמים ביחד" היינו לעשות תשובה ביחד.
• ההתכללות היא בכלים – בשיתוף פעולה מעשי – ואת ההשראה צריך לקבל מאנשי-האורות.
• העולם זקוק ל'קול חדש' – להציף את דעת הקהל במסרים שמשדרים בשורה חדשה.
• קול חדש יכול לבוא רק מתוך רוממות עצמית – קול רם שמבטא את רוממות העם הנבחר.
• בהשמעת קול חדש יש ממד של שגעון – נבואה או שטות.
• את כל המסרים צריך לומר בצורה מוצאת חן.