בע"ה

כינוס ילדים י"ב טבת

מוצאי יב טבת סז – רמת אביב

סיכום שיעור הרב יצחק גינזבורג[1]

ערב טוב לכולם, היום בערב זה כבר יג טבת. יג טבת = משיח בן דוד, זה יום מיוחד של משיח. יש צדיק גדול מאד שנפטר ביום הזה, זה ההילולא שלו, אחד מתלמידי תלמידי הבעל שם טוב – רבי משה מלעלוב. הוא בן של צדיק גדול מאד, הרבי הראשון של לעלוב, רבי דוד מלעלוב.

קודם כל נספר סיפור מאד חשוב של הרבי האחרון מלעלוב, שהיה מאד-מאד קשור לרבי שלנו, מאד-מאד אהב אותו, וגם אמר למישהו – וזו הוראה שאחר כך התפרסמה מאד בעולם – שחשוב שלכל אחד תהיה תמונה של הרבי, שיוכל להסתכל עליה תמיד, כי כאשר מסתכלים על התמונה זה נותן יראת שמים, ומי שלא מסתכל על תמונה של צדיק, ובפרט של הרבי שלנו, חסר לו יראת שמים. לכן, הדבר הכי חשוב שאפשר ללמוד היום – ונסביר יותר, עם עוד סיפור – שחשוב שלכל ילד תהיה תמונה של הרבי בחדר, שיוכל להסתכל עליה, וכשמסתכלים על תמונה של הרבי מקבלים יראת שמים.

אבא של רבי משה מלעלוב, רבי דוד מלעלוב (שהיארצייט שלו ב-ז שבט), היה מאד מסור למצות פדיון שבויים ולקירוב יהודים רבים לתשובה. הוא היה הרבי הראשון של בית לעלוב. רבי משה מלעלוב הוא מהצדיקים הגדולים שמאד השתוקקו ורצו להיות בארץ ישראל, ובסוף ימיו הוא הצליח – זה היה מאד קשה, אך הצליח בסוף ימיו, ומאז שהגיע לארץ, בניו וצאציו, היו צדיקים כאן בארץ ישראל. יש משהו מאד חשוב אצלו של קשר לארץ ישראל. לפני שהוא נסע קרא לכל חסידיו, שרצו ללוותו – ואז כבר היתה תחלת תקופת הרכבת (מה שעוד לא היה בזמן הבעל שם טוב) – ובתחנת הרכבת אמר שלפני שאני נוסע אני רוצה שתביטו מבט עמוק בפני, וזה יעשה לכם טובה לכל החיים. תביטו בי חזק, ותמיד תזכרו תמונתי – כי עוד לא היה נפוץ תמונות וצילומים וכו' – זה יהיה סגולה לכל החיים שיהיה לכם טוב בגשמיות וברוחניות. הסיפור הזה מאד קשור לכך שהנין שלו אמר שמאד חשוב להסתכל על תמונה של הרבי שלנו, כי כאשר מסתכלים על צדיק אמיתי זה מוסיף בלב המון יראת שמים, ואהבת ה', ואהבת ישראל, ואהבת תורה וארץ ישראל וכל מה שצריך לאהוב.

סיפור הפרידה מהחסידים זה פרט אחד, אך לפני כן הוא עצמו נסע להרבה צדיקים שהיו במדינת פולין (חב"ד זה ברוסיה, אך הוא רבי של פולין) להפרד מהם ולקבל את ברכת הפרידה לפני הנסיעה. הכי גדול מכל הצדיקים שהלך לבקרו – שהוא החשיבו כרבי שלו, אף שהוא עצמו היה רבי – זה רבי ישראל מרוז'ין (הוא לא היה בדיוק בפולין, אלא במקום אחר, באוקראינה). באותו זמן, לפני שנפרד ממנו, רבי ישראל מרוז'ין אמר לחסידים שלו שהחסידים בפולין הם שוטים שהם נותנים לו לנסוע מהם ולעזוב אותם (אף על פי שיש לו מטרה קדושה מאד, שנוסע לארץ ישראל). זה מזכיר לנו דבר שגם הרבי מדבר עליו בשיחות – גם בדבר מלכות – שרש"י מביא בתחלת פרשת "ויצא" שכל זמן שצדיק נמצא באיזה מקום הוא הודה-זיוה-הדרה, ואם עוזב אז "פנה הודה, פנה זיוה, פנה הדרה", כל היופי עוזב את המקום. הצדיק הוא היופי של המקום, ולכן הוא אמר לחסידים שתסתכלו עלי ותזכרו את התמונה. זה מאד חשוב, שבפנים של הצדיק יש יפי, אור גדול, הוד וזיו והדר – דווקא היפי הזה, יפי הקדושה של הצדיק, זה מה שנותן בלבנו יראת שמים.

עוד פרט קטן, כשכבר הגיע לארץ, הספיק להיות בארץ ישראל שבעים וארבעה ימים בלבד: אם נפטר היום, ב-יג טבת, סימן שהגיע ב-ל תשרי (כנראה), והספיק להיות עד ימים – "עד הוי' בכם". לפני שנפטר אמר שיקנו לו מקום מנוחות ליד הנביא זכריה בן ברכיה בן עדו. כמה נביאים יש בתנ"ך? שלושה נביאים אחרונים חשובים, עם ספר גדול – ישעיהו, ירמיהו, יחזקאל. אחר כך יש "תרי עשר" – שנים עשר ספרי נביאים קטנים. מה זה מזכיר לנו – שלושה גדולים ושנים עשר קטנים? שלושה אבות ו-יב שבטים – ואפשר להקביל. שלושת הנביאים הגדולים כנגד האבות, ותרי עשר כנגד יב שבטים כסדר לידתם. השבט ה-יא הוא יוסף הצדיק, וכנגדו זכריה בן ברכיה בן עדו הנביא. רש"י אומר שנבואת זכריה הכי סתומה בתנ"ך – דברים לא ברורים, כי הכל חלומות וחזיונות, ורש"י אומר שאני עצמי לא יודע לפתור את כל חלומות זכריה הנביא, וזה הכי קשה מכל הנביאים. זה מתאים ליוסף, שהוא "בעל החלומות". אם רבי משה מלעלוב אמר שרוצה להיות לידו, וכך היה, סימן שיש לו קשר לנביא הזה וליוסף הצדיק. עיקר החלום שצריך להתממש זה משיח בן דוד שיבוא ויגאל אותנו. מענין שהיארצייט של זכריה הנביא היה בעשרה בטבת – שלושה ימים קודם. נזכה שהחלום של משיח יתקיים בזכות הרבי תיכף ומיד ממש.