'הבן יקיר לי אפרים'

ב. תחלת הלימוד מ"ויקרא" – "הבן יקיר לי אפרים"

מקור "מנהג ישראל תורה" בחביון עז העצמות

ידוע שיש מנהג ישראל שילדים בחיידר, וכך צריך להיות גם בחיידר של הבנות, מתחילים ללמוד תורה מחומש ויקרא. "ויקרא אל משה וידבר הוי' אליו מאהל מועד לאמר", ואז כתוב "אדם כי יקריב מכם קרבן להוי'". ככה, כל יהודי וכל ילדה יהודיה מתחילים ללמוד את תורתנו הקדושה. אף על פי שהתורה פותחת "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ", אבל ככה המנהג – "מנהג ישראל תורה הוא". המנהג בא מהמקום הכי גבוה. בלשון החסידות, מנהג בא מ"חביון עז העצמות" של ה', שם שרש המנהג.

מגלה עמוקות: "ויקרא" רומז ל"הבן יקיר לי אפרים"

יש פירוש באחד הספרים החשובים ביותר של פנימיות התורה, ה"מגלה עמוקות", שמשליך אור על למה באמת מתחילים ב"ויקרא", מה רמוז שם. הרי יש שבעים פנים לתורה ויש ששים ריבוא פירושים לכל מלה ולכל אות בתורה – לכל נשמה יש את הפירוש שלה. לרוב הפירושים אנחנו לא מודעים, לא מכירים אותם כשלומדים, אבל הכל נמצא. בכתר שלנו, בדרגה הכי גבוהה של הכתר שלנו, בה יש את "חביון עז העצמות" של ה', כל הפירושים נמצאים יחד. אנחנו לא יודעים למה, רק יודעים את המנהג. למה מתחילים מ"ויקרא"? ב"ויקרא" יש א זעירא. בכל התורה יש רק פעם אחת א קטנה, במלה "ויקרא".

מסביר אותו צדיק גדול, בעל ה"מגלה עמוקות", שהמלה "ויקרא" רומז לפסוק מאד חשוב בספר ירמיהו הנביא, הפסוק שחותם את הפטרת היום השני של ראש השנה, שעל שמו נקראת כל ההפטרה – הפטרת "הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשועים". יוצא מזה שכאשר ילד מתחיל ללמוד תורה מהמלה "ויקרא", עם ה-א הקטנה, זה אומר לו "הבן יקיר לי אפרים" – אותיות יקר הן לשון יקיר וה-א הקטנה היא אפרים. הוא בן קטן, "ילד שעשעים", לכן הוא א קטנה (טף, לשון טפה), והוא הדבר הכי יקר שיש לקדוש ברוך הוא, אבינו שבשמים.

התחלת הלימוד – להרגיש את היוקר של כל יהודי

שוב, למה אנחנו מתחילים כך? כדי להדגיש מה הכי יקר לה' בעולם. הכי יקר שיש לה' בעולם הוא הילד הקטן הזה, שקוראים לו אפרים, שבלשון חז"ל אפרים הזה הוא גם שם של מלך המשיח. במדרש, כאשר ה' פונה למשיח הוא קורא לו "אפרים משיח צדקי". כמו שיש ביטוי "משיח צדקנו", אבל כאשר הקב"ה בכבודו ובעצמו מדבר אל משיח הוא קורא לו "אפרים משיח צדקי" (ר"ת אמץ – ה' אומר לו "חזק ואמץ"), זה לשון חז"ל.

אם כן, יש לנו פה פירוש ממש יפהפה, שלא יכול להיות פירוש יותר יפה ועמוק, למה מתחילים את לימוד התורה מהמלה "ויקרא", שבא לומר את הדבר הכי יקר. כמו שהכי יקר לקב"ה הוא אפרים, כך לכל אחד צריך להיות יקר כל יהודי, כל ילד, כל חבר – כל אחד הוא אפרים, 'כולנו אפרים'. "הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשעים". כל מה שקוראים בתנ"ך בראש השנה הוא להגיע לפסוק הזה, "הבן יקיר לי אפרים", וזה כמו להתחיל ללמוד חומש מהמלה "ויקרא".

מה כתוב שם בהמשך? "ויקרא אל משה". לא כתוב מי קרא, כי המדרגה שקוראת כאן היא העצמות, הכי נשגב ונעלם שיכול להיות. לא כתוב 'ויקרא ה' אל משה', אלא רק "ויקרא אל משה". במדרגה הזו ה' אומר "הבן יקיר לי אפרים". קוראים לסגנון הזה תמיהה המתקיימת – מצד אחד זו שאלה, אבל מצד שני אומר שמה שלא יהיה, כמה שלא יהיה שובב, לא משנה בכלל, הוא הדבר הכי יקר שיש לי בעולם[א]. ככה צריכה להיות ההרגשה של כל ילד אצל ההורה, וגם כל אחד יכול לאמץ את ההרגשה הזו כלפי השני. גם בשביל זה צריך להתוועד יחד, שכולנו נרגיש אחד כלפי השני "הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשעים כי מדי דברי בו זכר אזכרנו עוד". בפסוק כתוב "כי מדי דברי בו", כשאני מדבר עליו, אבל כל שכן כשאני מדבר איתו. הבעל שם טוב אומר שכאשר מדברים עם יהודים צריך לזכור מאין הוא בא – הוא בא מאברהם, יצחק ויעקב. החבר הזה הוא אפרים קטן, "זכר אזכרנו עוד".

אפרים ומשה

השם הראשון שמוזכר בפסוק בפירוש הוא לא אפרים אלא משה. בהמשך כתוב שם ה', "וידבר הוי' אליו מאהל מועד לאמר", אבל בהתחלה לא כתוב. מה הקשר בין משה לאפרים? אנחנו יודעים שמשה לקח את עצמות יוסף עמו כאשר הוציא אותנו ממצרים. יש למשה רבינו זיקה מאד פנימית ועצמית עם יוסף הצדיק. מי הבן היקיר של יוסף הצדיק? אפרים. אז אם למשה יש קשר מיוחד וזיקה מיוחדת ליוסף, זאת אומרת שגם לאפרים יש לו אותה זיקה ממש.

נעשה חשבון: כמה שוה אפרים וכמה שוה משה? כולנו פה בקיאים בחשבונות. אפרים שוה 331 ו-משה שוה 345. כמה הם ביחד? 676. מישהו מכיר את המספר הזה? כששני שמות משלימים אחד את השני ליצור רבוע זה סימן מובהק שבאמת הם חברים. מה זה 676? שם הוי' ברבוע. "הוי' הוי' אל רחום וחנון" – הוי' פעמים הוי'. אם כן, לא יכול להיות חבור יותר עצמי מאפרים ומשה.

לפי סדר הדורות קודם נולד אפרים ואז משה. אפילו רמוז בפסוק, "הבן יקיר לי אפרים אם" – "אם" יכול להיות גם קיצור של אפרים, יכול להיות ר"ת של שני האחים אפרים-מנשה, אבל מנשה עצמו רומז למשה עם נ, לכן המלה "אם" בעצמה רומזת ליחוד הזה של אפרים-משה. שוב, אפרים הוא הילד היהודי הכי שובב בתנ"ך, ומשה הוא לכאורה הכי צדיק, הילד הכי טוב, ודווקא הם צריכים זה את זה. כששמים אותם יחד מקדימים את אפרים לפני משה, וכשמחברים אותם יוצא המספר הכי מושלם – הוי' ברבוע.

אדם: אפרים-דוד-משיח

נשאל עוד משהו, אם אפרים-משה הם יחד הוי' ברבוע, כמה ההפרש ביניהם? כמה צריך להוסיף לאפרים כדי לקבל משה? 14. יש מישהו שאתם מכירים ששוה 14? דוד המלך. לפי זה, כמה שוה משה? אפרים-דוד (מי שרוצה לתת שם לילד שהגימטריא תהיה שוה למשה). אפרים דוד הם שני המשיחים. משיח בן יוסף נקרא בחז"ל משיח בן אפרים, וכמו שאמרנו קודם אפילו בתור שם פרטי ה' קורא לו אפרים משיח צדקי, ואילו משיח בן דוד נקרא דוד (כך כתוב בתלמוד ירושלמי, שהמשיח יקרא בשם דוד). אם מחברים אותם יחד, אפרים-דוד, מקבלים משה. על משה רבינו כתוב "הוא גואל ראשון והוא גואל אחרון" – גם הוא משיח.

מה כתוב בהמשך לפסוק "ויקרא אל משה"? אמרנו קודם שהמצוה הראשונה של חומש ויקרא – המצוה הראשונה שילד או ילדה בישראל לומדים – היא "אדם כי יקריב מכם קרבן להוי'". חז"ל אומרים שאדם כאן רומז לאדם הראשון. הרבה פעמים אומרים שאדם ר"ת אדם-דוד-משיח. לפעמים אומרים שאדם ר"ת אברהם-דוד-משיח[ב] (היהודי הראשון, אברהם, ולא האדם הראשון). דווקא על יהודים כתוב "אתם קרויים אדם", אז הר"ת אברהם-דוד-משיח. אבל לאור מה שאנחנו לומדים ומתבוננים כעת, אז אדם ר"ת אפרים-דוד-משיח. היות שאפרים דוד שוה משה, אז אפרים-דוד-משיח עולה "ישמח משה" (משיח אותיות ישמח), שהוא עולה המשולש של 37 (מאחד ועד לגילוי של היחידה שבנפש, בחינת משיח).

אם כן, "אדם כי יקריב מכם" מקריב ומקרב את כל כוחות הנפש שלו, כל הנשמה שלו, לה'. כל יהודי צריך לגלות בתוך עצמו את האדם שבו, שמתחיל מאפרים. הרי דוד המלך לא נמצא בחומש – הוא נולד והתגלה הרבה אחרי החומש, אבל הוא רמוז בהפרש בין אפרים ומשה שכן נמצאים בחומש (אפרים בחומש בראשית ומשה רק בחומש שמות). מתחילים מאפרים, מחברים אותו למשה, ואז בא מלך המשיח – אותו אדם נמצא בכל אחד, קודם אפרים, אחר כך דוד ואחר כך משיח. זה בעצם "ישמח משה במתנת חלקו כי עבד נאמן קראת לו".

אם כן, שנזכה לפירוש היפה הזה, דווקא בזמן הזה של עשרת ימי תשובה, שקוראים את הפסוק הזה. עוד יותר, כל חדש תשרי לפי הקבלה הוא החדש של אפרים. הרי לכל חדש בשנה יש שבט אחד מ-יב שבטי י-ה. חדשי הקיץ מתחילים מניסן, "החדש הזה לכם ראש חדשים", שהוא כנגד יהודה – דוד. אבל חדשי החרף מתחילים מחדש תשרי, שהוא החדש של אפרים. אם כן, כל החדש הזה שייך לאפרים, ובפרט עשרת ימי תשובה שהם בסימן סיום הפטרת ר"ה – "הבן יקיר לי אפרים". שוב, לפי פירוש ה"מגלה עמוקות" זה סוד ה"ויקרא אל משה", "אדם כי יקריב מכם קרבן להוי'".

אולי למדנו לפני שנה את "ובכן צדיקים" של חב"ד – מכירים את זה? אולי לפני זה, מה שודאי מכירים – "תרין תפוחין". מהם ה"תרין תפוחין קדישין"? שתי הלחיים. מה כתוב? "תרין תפוחין דנהירין תדירא דחדאן תדירא" – שמאירים תמיד ושמחים תמיד. מתי מכוונים את זה בפרט? כשטובלים את התפוח בדבש. כל החדש הזה אנחנו טובלים את הפרוסה בדבש, עד הו"ר. אפשר לנגן את זה.

עכשיו חלוקת 'לקח', ותוך כדי זה ננגן את "ובכן צדיקים" של חב"ד. כולם צדיקים פה.