תורת אבות מקץ - סוד ההשגחה

סוד ההשגחה

ובתורת אבות כאן:

את אשר האלהים עשה הגיד לפרעה. ר"ל אחרי שהודיע לפרעה כי כל המתהוה ונעשה בעולם הכל האלקים הוא עושה, והכל מכוחו יתברך שמו, 'ויאמר פרעה אחרי הודיע אלהים אותך את כל זאת' אם כן 'אין נבון וחכם כמוך'.

כלומר, "אשר האלהים עשה" אינו 'רק' השבע והרעב, הגזרה הכללית על מצרים וכו', אלא שאליבא דאמת כל מה שנעשה בעולם הכל אלקים עושה, ובזה גילה יוסף לפרעה את סוד ההשגחה הפרטית (לפי תורת מורנו הבעל שם טוב).

ובזה יש לפרש מה שהצדיק מבטל את הגזרה (כנ"ל בדבר הקדושת לוי): הצדיק רגיש (גם) לפרט, לכל אחד ואחת (כמו שכל הבאים לשבר אוכל באים לפני יוסף). וכמו ש"אין גוזרין גזרה על הצבור אלא אם כן רוב צבור יכולין לעמוד בה" (וגזרה שלא פשטה ברוב הקהל בטלה)[כא], וכן ה' לא יגזור גזרה רעה על העולם כשאינם יכולים לעמוד (וכבר הבטיח שהעולם יתקיים, וגם צבור של גויים ה' רוצה בקיומם, כדברי הקדושת לוי) – כך הצדיק יכול לבטל את הגזרה (שהקב"ה גזר) בראותו שאפילו אחד אינו יכול לעמוד בה! זהו רצון ה' האמתי והתענוג של ה', שסוד ההשגחה הפרטית מתגלה על ידי הצדיק דווקא.