להזדהות עם אסתר המלכה

בע"ה

יא אדר תשס"א – חברון

שיעור לבנות חברון

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

קיצור מהלך השיעור

בשיעור שנמסר לילדות חברון לקראת חג הפורים, התבאר הצורך בכל חג בהזדהות עם גיבורי וגיבורות החג, ובחג הפורים הזדהות הבנות היא עם אסתר המלכה. מדברי חז"ל עולה שענינה של אסתר הוא גילוי הסתר הפנים של ה'. בשיעור זה נלמדו שלשה פירושים ליחסי גילוי והסתר שטמונים באסתר:

פירוש ראשון: גילוי האין סוף שבתורה על ידי מסירות נפש והתבוננות בנסי ה'; פירוש שני: ה' הוא הסֵתֶר והמחסה שלנו ואנו נמצאים בהתבודדות עמו; פירוש שלישי: אסתר נוטריקון אסור-מותר – היכולת לברר בין אסור למותר, ובתוך המותר גופא, לברר בין מותר למיותר.

להזדהות עם הגיבור של החג

כתוב במשנה[ב] שכעת, מיום י"א של חודש אדר, מתחיל חג הפורים, ולכן כל אחד צריך לחשוב על החג הזה, ושנזכה לשמוח בחג בו. אמרנו לילדים שהיו פה קודם, שבכל חג יש גיבור של החג, וכל יהודי וכל יהודיה בכל חג צריך להזדהות, לחשוב שאני כמו אותו גיבור, בגלל שבאמת אותו גיבור, הנשמה-הניצוץ שלו, נמצא גם בתוכי, בתוך כל אחד מאתנו. אז לבנים הגיבור של חג פורים הוא מרדכי היהודי, ולבנות הגיבורה היא אסתר המלכה, לכן כדאי להתחפש לאסתר המלכה בפורים. כדאי מאוד, בגלל שזה לא סתם, אלא על-אמת, מתחפשים לאסתר המלכה אז באמת כל אחת נעשית אסתר המלכה ממש.

להתחפש זה לחפש את עצמי

מה זה להתחפש? כתוב שלהתחפש פרושו לחפש את עצמי. להתחפש לשון התפעל, לחפש את עצמי, לגלות מי אני באמת. לכן כדאי מאוד להתחפש למי שבאמת אני רוצה להיות, ומי כל בת צריכה להיות בפורים? אסתר המלכה, שהיא בעלת מסירות נפש, שמוסרת את נפשה. אסתר המלכה גדולה בנס הזה כגיבורה אפילו יותר ממרדכי, ולכן קוראים למגילה מגילת אסתר ולא מגילת מרדכי. יש משהו באסתר המלכה שעולה אפילו על מרדכי היהודי.

אסתר מגלה את ההסתרה

אם רוצים להזדהות עם אסתר המלכה, להיות כל אחת כמוה, צריך להתבונן בשם שלה. כך כתוב בחסידות-בקבלה, שאם רוצים להיות כמו מישהו אז צריך לחשוב מאוד על השם. יכול להיות שיש פה ילדה שקוראים לה אסתר, אבל גם כל הבנות, גם אחת שלא קוראים לה אסתר, בפורים כל הבנות הן אסתר, לכן צריך להתבונן-לחשוב מה הסודות-המשמעות של השם אסתר, מה הוא אומר, ואם אני אבין מה הוא אומר אני אוכל להידמות, להיות גם אני כמו אסתר.

מה באמת אסתר אומרת? חז"ל בעצמם שואלים את השאלה הזאת. שואלים "אסתר מן התורה מנין?"[ג] מאיפה לומדים את השם, איפה יש רמז בתורה לשם של אסתר המלכה? הרי אסתר לא כתובה בחמשה חומשי תורה, בגלל שהיא חיה הרבה הרבה אחרי זה, היא חיה רק בסוף התנ"ך. אז איפה יש רמז? כל דבר רמוז בתוך חמשה חומשי תורה, תורת משה. איפה משה רבנו רמז על אסתר המלכה?

בסוף התורה יש פסוק "ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא"[ד], שה' אומר שתהיה גלות לעם ישראל, מאוד קשה, הרבה צרות לעם ישראל, ובאותו זמן שלא יראו את הנסים ולא יראו איך אני נמצא כל הזמן עם הבנים שלי עַם ישראל. כאילו שאני לא מסתכל, שהפנים שלי לא מופיעות, לא מאירות להם. זה נקרא "ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא". מה חז"ל אומרים? שהשם אסתר הוא מלשון הסתרה של משהו. על מה מתיחסת ההסתרה? בפסוק זה הולך על ה', שה' אומר 'אני אסתיר את הפנים שלי'. מה הם הפנים? ההשגחה הפרטית והנסים שלי, שלא יראו אותם באותו זמן.

אבל מהי מגילת אסתר? לא קוראים לזה מגילת מרדכי רק מגילת אסתר, בגלל שמגילה זה מלשון לְגַלוֹת, בדיוק ההיפך מאסתר. אסתר היא הסתרה, ומגילה היא גילוי. מה זה מגילת אסתר? לגלות את הפנים של ה'. זה מה שאסתר פעלה. היא נקרא על שם ההסתר, אבל הכח שלה, וזה מה שהיה בסיפור הזה, הוא לגלות.

פירוש ראשון: גילוי האין סוף שבתורה

הרי חוץ מהאותיות סתר, יש לה עוד אות אחת, שהיא האות העיקרית. תמיד האות הראשונה בשם היא האות הכי חשובה. האות הראשונה אצלה היא א, ו-א רומזת לאלופו של עולם, וגם רומזת לאור, אור אין סוף. אפילו כתוב ששתי האותיות הראשונות של אסתר אס, זה ראשי תבות אין סוף, ששוה בגימטריא אור, ושתי האותיות האחרות תר, הן קיצור של תורה. בפורים אנחנו זוכים לגלות את אור האין סוף שבתוך התורה, והכל על ידי אסתר. יש פסוק שאנחנו שרים אותו, "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר"[ה], וחז"ל אומרים[ו] "אורה זו תורה". אז התורה של חג פורים היא מגילת אסתר, דוקא התורה של החג הזה שייכת לאסתר המלכה.

זה רמז אחד, או נקרא לזה מחשבה אחת, להתבוננות בשם אסתר. לאסתר יש כח לגלות את כל האור מתוך ההסתר, לגלות את הפנים-ההשגחה-הנסים של ה' מתוך מצב חשוך ומוסתר כמו היום. מה קורה היום? היום יש הסתר, זה נקרא הסתר פנים. זה שאנחנו חיים כאן בארץ ישראל, שזו ארץ של יהודים, ואנחנו חיים בתוך מדינה שקוראים לעצמם, פעם קראו לעצמם, מדינת היהודים, ושיורים כאן על אנשים על יהודים בחברון ואף אחד לא מונע, שיש את כל האפשרות למנוע את זה ולהפסיק את זה מיד, ולא עושים את זאת – זהו מצב של הסתר פנים, אין הסתר פנים יותר מזה.

מהי אסתר? כח של מסירות נפש בשביל עם ישראל, שמכח מסירות הנפש שלה היא מבטלת את הסתר הפנים ומגלה את כל אור האין סוף של התורה. זה נקרא הסתר, האין סוף שבתורה. זה הרמז הראשון שהיא מגלה, ואז כל הסתר הפנים מפסיק ו"ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר" – ה' עושה לנו נסים וכל הפחד נופל עליהם, על הגוים.

מה כתוב בסוף מגילת אסתר? "ורבים מעמי הארץ מתיהדים כי נפל פחד היהודים עליהם"[ז]. זה בדיוק מה שצריך להיות היום גם כן, "כי נפל פחד היהודים" על כל הגוים, ואפילו כבר יש כמה גוים טובים שמתייהדים, שמתגיירים, ככה כתוב, "ורבים מעמי הארץ מתיהדים כי נפל פחד היהודים עליהם".

בזכות מי זה? בזכות אסתר. גם מרדכי וגם אסתר, אבל יש משהו במסירות נפש של אסתר שאפילו עולה על מסירות הנפש של מרדכי. מרדכי הוא המורה של אסתר, הוא הדריך אותה, "ויהי אֹמן את הדסה היא אסתר"[ח], הוא היה הרבי שלה, אבל מי שעשה את עיקר מעשה מסירות הנפש זו אסתר עצמה, לכן העיקר בחג הזה הוא אסתר, והמגילה נקראת על שם אסתר, והיא גילתה את כל האור.

כל זה מחשבה-פירוש אחד מהי אסתר.

פירוש שני: לחסות בסתר ה' ולגלות אור לגוים

יש פסוק בתהלים בפרק לב – אפשר אחר כך להסתכל-לקרוא-להתפלל את הפרק – וכתוב שהפסוק הזה רומז לאסתר המלכה. זו גם כן התבוננות של אסתר. בפסוק מדברים על הקדוש ברוך הוא, אומרים לה' "אתה סתר לי, מצר תצרני רני פלט תסובבני סלה"[ט]. מה זה "אתה סתר"? קודם כל שתי המלים הראשונות של הפסוק הן "אתה סתר" [חסר קצת].

.. על כל פנים להסתיר ממני, אולי להסתיר ממישהו אחר אבל לא ממני. מה זה אתה סתר לי? מה זה להיות סתר? יש פה עוד פסוק בתהלים "יסתירני בסתר אהלו"[י]. מה זה שה' מסתיר אותנו "בסתר אהלו"? שהוא מגן עלינו. להיות סתר, שה' מחסה, כמו שנכנסים לסוכה. הסוכה היא מקיף שמקיף ואופף אותנו. מה זה להיות סתר? להיות בית, שבאמת הוא מסתיר אותנו מפני המזיקים בחוץ. אז מה יש בפירוש הזה? אתה ה', אתה הסתר שלי, אני מוסתר בתוכך, אני ואתה כל הזמן ביחד. קוראים לזה בחסידות התבודדות – אני כל הזמן איתך, מתבודד איתך ה', אני רואה אותך ואתה רואה אותי, אבל כלפי חוץ אף אחד לא רואה אותי, אתה סתר לי, אתה מחסה עלי כמו סוּכָּה.

לכן מה יוצא מזה? "מצר תצרני". מי זה הצר? למי רומז בחג פורים הפסוק הזה? מיהו הרשע במגילת אסתר? המן הרשע. איך כתוב עליו? "איש צר ואויב המן הרע הזה"[יא] – הוא ה"צר", הוא "צֹרר כל היהודים"[יב]. "מצר תצרני" הוא גם לשון נופל על לשון. מה זה "תצרני"? לנצור. כתוב "נֹצר תאנה יאכל פריה"[יג]. מה זה נוצר? שומר. אז באותה מלה, "צר", יש דבר והיפוכו. כמו ש"סתר" הוא דבר שמסתיר אור ממני, כמו "ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא", או שהוא היפוכו, "אתה סתר לי", שזה חיובי, שאתה מגן עלי, אתה שם אותי אצלך ואתה מוציא את כל החיצונים, כל הקליפות, כל הגויים, את כל הרשעים בחוץ, שלא יכולים לחדור להיכנס לפגוע בי. יש כח מיוחד של אסתר המלכה שבזכותה ה' יורד ומסתיר עלינו באופן חיובי.

יש פסוק "הן עם לבדד ישכֹן ובגוים לא יתחשב"[יד]. כשאנחנו פה בארץ ישראל, "בדד ישכן", והגוים לא יכולים להגיע אלינו בכלל, עם שום מגע. לכן אמרתי שהדבר הזה נקרא התבודדות עם ה', בגלל שהפסוק הוא "הן עם לבדד ישכן ובגוים לא יתחשב", אנחנו לבד עם ה', וה' סתר לנו, "ובגוים לא יתחשב". אחר כך, אחרי שאנחנו חזקים, אנחנו יכולים לצאת מהמסתור – מקום הסתר נקרא מסתור, להיות במסתור ביחד עם ה' – ואחר כך לצאת ולהיות אור גם לגוים, אחר שננצח את כל המלחמות. אבל קודם כל, בזכות אסתר המלכה, ה' הוא סתר לנו. יש כאן נוטריקון, מה זה אתה? אתה מתחיל עם א, אחרי ה-א של אתה יש סתר, אז זה א-סתר, "אתה סתר לי מצר", מהצר הצורר, "תצרני", תשמור אותי, שבזכות אסתר ה' שומר אותנו מהצר הצורר. זה היה פירוש שני.

פירוש שלישי: הכח לדחות האסור ולקרב המותר

פירוש שלישי של אסתר: בתוך אסתר יש אותיות אסר, יש משהו באסתר שיש בו משמעות של אסור, אבל אם נתבונן-נחשוב לעומק, יש משהו מאוד יפה במלה-בשם אסתר. קודם אמרנו ששתי האותיות הראשונות הן ראשי תיבות אין סוף ושתי האותיות האחרונות תר הן קיצור של תורה, "תורה צוה לנו משה". כתוב[טו] שיש עוד רמז, ששתי האותיות הראשונות הן אס, ואלו שתי האותיות הראשונות של המלה אסור, כמו שאומרים לילד אסור גם למבוגר צריך לומר אסור, אבל מהן שתי האותיות האחרונות של אסתר? אלו שתי האותיות האחרונות של מותר, ההיפך מאסור.

איך כותבים מותר? שתי האותיות האחרונות של מותר הן תר, שתי האותיות הראשונות של אסור הן אס, אז בשם אסתר יש איזה חיבור של אסור-מותר.

זה כמו מצות לא תעשה, מה שאסור, וכמו מצות עשה, מה שמותר וגם מצוה. עוד יותר, זה כמו המחלוקת בין בית שמאי ובית הלל, ש"הללו אוסרים והללו מתירים", ויש ספרים שחכם אחד אומר אסור וחכם שני אומר מותר.

קודם כל יש רמז מופלא: כל התורה כולה וההלכות שלומדים מהן? לדעת מה אסור ומה מותר. כל הלכות שבת שלומדים, מה לומדים? מאוד מענין, השנה הזאת פורים גם כולל שבת באמצע, יש פורים משולש, אז בשבת יש מה שאסור ויש מה שמותר, כמו בכל התורה כולה, שיש אסור ויש מותר. כתוב שזוג המלים אסור מותר כל כך חשוב שאם עושים חשבון גימטריא של שתיהן אסור מותר שוה בראשית, המלה הראשונה של התורה. מה זה מלמד אותנו? שכל התורה כולה הוא בראשית, הכל נכלל במלה הראשונה, הכל אסור מותר, ללמד מה אסור מה מותר.

יש משהו במושג אסור מותר שבתוך המלה אסתר. זה הדבר האחרון שצריך להתבונן מה הכח של אסתר. יש מאמר חז"ל "לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת"[טז]. יש דברים שצריך לעשות להם בירור במציאות, מה לדחות ומה לקרב. כתוב שלאשה, לבת, יש יותר הבנה, יותר בינה – "בינה יתרה נתנה באשה יותר מבאיש"[יז] – מה צריך לדחות ב"שמאל דוחה" ומה צריך לקרב ב"ימין מקרבת". כלומר, מה אסור ומה מותר.

איך יודעים שלבת יש יותר בינה? לומדים זאת משרה. למי הכי דומה בתנ"ך אסתר? לשרה אמנו. מה הקשר בין שרה לבין אסתר, מישהי יודעת? על כמה מדינות אסתר מלכה? על מאה ועשרים ושבע מדינות. כמה שנים שרה חיה? מאה עשרים ושבע שנים, אז רבי עקיבא אמר[יח] שאסתר היא הבת, כלומר שהיא כמו הגלגול של שרה אמנו, שכמו ששרה חיה מאה עשרים ושבע שנים כך אסתר מלכה על מאה עשרים ושבע מדינות. מה הבינה המיוחדת של שרה? כתוב ששרה ידעה שחייבים לגרש את ישמעאל, שחייבים לגרש להוציא את הערבים מהארץ. אפילו אברהם לא ידע ולא הבין שצריך לדחות. זה נקרא אסור, "שמאל דוחה", שיש דברים שצריך לדחות החוצה ויש דברים שצריך לקרב. יש גם הבנה שאם אני לא אדחה את מה שצריך לדחות אני לא אוכל לקרב את מה שאני צריך לקרב. אם אנחנו רוצים לקרב עוד יהודים שיבואו לארץ, עוד יהודים שיבוא לחברון לגור כאן, למה רק אתם גרים כאן? למה לא באים עוד יהודים? בגלל שפוחדים, יש פה ערבים, יש פה גוים, מסוכן, אז רק גיבורים נמצאים כאן. אתם כולם גיבורים מי שנמצא כאן, חיילים. אבל עוד הפעם, אי אפשר לקרב מה שצריך לקרב, את המותר, אם לא דוחים את מה שצריך לדחות.

ההבנה והבינה היתרה הזאת היא מה דוחים ומה מקרבים, או בכללות לגבי ארץ ישראל, אם לא מוציאים את הרשעים, את מי שצריך להוציא מכאן, אי אפשר לומר ליהודים באמריקה שיבואו לגור כאן. זה נקרא עליה, אנחנו רוצים עליה, שכל היהודים יבואו לארץ ישראל, אבל בשביל זה צריך להוציא את הזרים, את הרשעים שמפריעים.

מי מבינה? דווקא את, כל בת ובמיוחד בחג פורים שכל בת היא כמו אסתר המלכה, היא מקבלת את הבינה היתרה הזאת, לדעת מה אסור ומה מותר וזה בכל הדברים, בכל התורה כולה.

רק נסיים עם פתגם של חסידים, לפי הבעל שם טוב, בתיקון האסור והמותר, שלפעמים אפילו מה שמותר זה לא אומר שצריך. יש דבר שמותר ומצוה, יש דבר שמותר אבל הוא לא מצוה. לפעמים דברים מותרים שהם לא מצוה, גם לא צריך. יש אפילו ווארט-פתגם של חסידים שכתוב "מה שאסור – אסור, מה שמותר – לא צריך"[יט]. זה פתגם מאוד חשוב לזכור אותו, פתגם שמתאים לבנות, לאסתר. מה שאסור – ודאי שאסור, מה שמותר, על זה צריך לתת את הדעת. זו גם הבינה יתרה של הבת, ה"בראשית"., צריך לדעת האם מה שמותר יקדם את המטרות של הקדושה, יקרב את הגאולה, גם במותר יש דברים מותרים. מה זה מותר? כמו איזו סוכריה, שיש הכשר של הבד"ץ, או הכשר טוב, שמותר לאכול אותה, השאלה אם צריך לאכול אותה. אם היא תוסיף לי בבריאות או שתוסיף לי משהו בעבודת ה', שמחה, שאני אוכל לשמח מישהו אחר, אם יש מטרה טובה, אז זה מותר וגם מצוה, צריך לעשות. אבל אם לא, אז להיפך, מתוך דברים מותרים שלא צריך, אחר כך אפשר חס ושלום ליפול לדברים אסורים, ולהגיע למצב של אדישות, שלא כל כך בוער מה צריך לדחות החוצה ומה צריך לקרב פנימה.

סיכום

אז מה אמרנו כאן בסיכום? שלאסתר יש שלשה רמזים, שכל בת צריכה להיות כמו אסתר בפורים. רמז אחד שכל הסתרת הפנים, כל מצב קשה שלא רואים נסים והשגחה של ה', יש בכח של אסתר לגלות אותו, לגלות גם את הנסים הנסתרים שבתוך הטבע, שכל יום, כמו כאן בחברון, יש נסים, וככל שמכירים את הנסים, שהכח של אסתר הוא לגלות-לחשוב שיש כאן נסים קורים כל יום, ככל שמכירים-חושבים על הנסים ה' מגלה יותר ויותר נסים, נסים גלויים. עכשיו הם נסים נסתרים, אבל ככל שמכירים אותם, שמגלים אותם, שמאמינים ששמחים בה' אז מגלים יותר ויותר.

מה הפירוש השני? שאסתר זו מין שמירה רוחנית לעם ישראל שנקראת "אתה סתר לי", כח שהיהודי תמיד נמצא בודד לבד עם ה', לא לבד בפני עצמו, הוא תמיד נמצא עם ה', וה' מכסה עליו, מחפה עליו ושומר אותו מכל דבר רע בחוץ.

הפירוש השלישי של אסתר, הוא השיקול הנכון ואפילו החיבור בין שני המושגים ההפוכים שנקרא אסור-מותר, שבגימטריא הם בראשית. היא יודעת מה אסור ומה צריך לדחות בכל חיי היום יום, ויודעת מה שמותר. בסוף הוספנו שגם בתוך המותר היא צריכה עוד פעם לעשות שיקול דעת מה דוחים ומה מקרבים, שגם סתם מותר לא צריך אותו, צריך לדחות אותו, צריך לעמוד על המשמר, שסתם מותר, אם אין בו מגמה חיובית הוא יכול להפיל, אפשר להגיע לאיסור.

את שלשת הדברים האלו צריך ללמוד מאסתר וצריך להזדהות עם אסתר. אם כל הבנות תהיינה אסתר, כל אחת תתחפש לאסתר ותהיה אסתר, המשיח יבוא. משיח אותיות ישמח, שישַמֵח, יבוא ויגאל אותנו את כל עם ישראל בגאולה האמתית והשלימה תיכף ומיד ממש, ותהיה לנו שמחת פורים על כל השנה. יהיה לנו נצחון מוחץ ואז נזכה לבנין בית המקדש.

שיהיה לכולן פורים שמח, ושוב, שכל הבנים כאן בחברון עיר הקודש יהיו מרדכי היהודי, וכל הבנות תהיינה אסתר המלכה, ובא לציון גואל.