1

בע"ה

ווארט לחתונת קוגן

ט"ו סיון ס"ח – ווארט לומר לשבע ברכות קוגן (טלפונית)

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט"א[א]

החתונה היתה באור לט"ו סיון. בחב"ד זה יום המאסר של הרבי הקודם – אפשר לומר שזה היום הכי קשה בתולדות חב"ד ברוסיה. אבא של החתן הוא מאלה שממשיכים את מסירות הנפש ברוסיה (כשאני נעצרתי, אותו מספר ימים כמו הרבי הקודם, ברוך מיד אמר שיצטרכו לחגוג את יום המעצר ולא את יום השחרור – שעיקר הענין זה שנעצרתי... יש משהו בזה). המאסר בשביל צדיק זה עבודת הנסיונות – מה שבעל תשובה משיג בתשובה (שצ"ג לא יכולים לעמוד שם) זה מה שהצדיק משיג במאסר (ואפילו יותר). עיקר הנסיון – בהתחלה, כפי שהרבי ריי"צ מספר שאז היה צריך לקבל החלטה איך ינהג ולאגור את כל הכח הפנימי לעמוד בנסיון. זה העצם והשחרור זה גילוי העצם. ההתעצמות ממש זה במאסר. נישואין זה גם לשון נסיון, נס להתנוסס. הנישואין ביום הזה זה להתנוסס-להתרומם לעצם ממש – שהחסיד יכול לגלות אצל רבו מה שאצל הרב זה העצם שלא מתגלה בגילוי העצם שבגאולה. כשחוגגים את המאסר, היינו שנישאים-מתנשאים יחד ביום המאסר זה גילוי העצם ממש, יותר אפילו ממה שנתגלה אחר כך בגאולה. איך נסביר את זה? הגאולה זה סימן לגאולה העתידה על ידי משיח צדקנו, אז לחגוג את יום המאסר זה לגלות למה הגאולה ממנו רומזת, לגאולה האמיתית והשלמה (כלומר, זה גילוי העצם בדרגה יותר גבוה – מה שאצל הרבי היה עצם בלי גילוי – זה אור חדש ומחודש לגמרי, אפילו בדרגה יותר מהאור חדש של גילוי העצם בגאולה, וזה מה שיתגלה בגאולה האמיתית והשלמה). להתחתן ביום המאסר – "סיהרא באשלמותא" של חדש סיון, מתן תורה – יש בזה גילוי העצם, "תורה חדשה" של המשיח.

הפס' "נתת נס להתנוסס מפני קשט סלה" זה הפסוק של המאמרים של הנסיונות. הקישוטים של הצדיק זה שהוא עומד בנסיון, ואז, אחרי "קשוט עצמך תחלה", הוא יכול לקשוט אחרים ולהעלות את כולם לדרגה של עמידה בנסיונות, וזה פורץ את כל הגדרים כאשר מתחתנים.

השמות: חיים יוסף אליהו חיה מושקא = 746 = שמות (השמות שלהם זה כללות כל השמות של עם ישראל, "ואלה שמות בני ישראל" – השמות ירדו למצרים-רוסיה ויצאו משם). בחסידות הדבר הכי חשוב בזה הוא הכנעה-הבדלה-המתקה. בולט ששני השמות מתחילים בחיות – חיים וחיה – חיים כפולים. חיים יוסף אליהו = חיים נצחיים. חיים חיה = 91 = ז"פ אהבה (ממוצע כל אות). יש חי בעצם וחיים להחיות – זה שתי בחינות חיים. הנסיונות שמגיעים עד לעצם ממש זה חי בעצם. על פי פשט גם חיים וגם חיה זה חיים להחיות, אבל חיבורם מעלה אותם לחי בעצם. חי במשולש פרטי (36, 55) = 91 = חיים חיה. חיה מושקא = יהי אור ויהי אור = נעשה אדם

לקשר לסיום הרמב"ם, שזה סיכום שלו מה זה כל התורה כולה:

הלכות שבת פ"ב ה"ג: כשעושים דברים האלו אין עושין אותן לא ע"י גוים ולא ע"י קטנים ולא ע"י עבדים ולא ע"י נשים כדי שלא תהא שבת קלה בעיניהם אלא על ידי גדולי ישראל וחכמיהם ואסור להתמהמה בחילול שבת לחולה שיש בו סכנה שנאמר (ויקרא י"ח) אשר יעשה אותם האדם וחי בהם ולא שימות בהם הא למדת שאין משפטי התורה נקמה בעולם אלא רחמים וחסד ושלום בעולם ואלו המינים שאומרים שזה חילול שבת ואסור עליהן הכתוב אומר (יחזקאל כ') וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם:

רחמים חסד שלום = 746. זה פירוש ה"וחי בהם". מס"נ במצבי פקו"נ, כנ"ל בענין הכללי. מרחמים על הזולת מתוך הכנעה והשתתפות בצער. חסד זה שמישהו נבדל מהמצב ויכול להשפיע (ברחמים יכול להיות כולו בפנים, ולא משוחרר בשביל להושיט יד). שלום – ההמתקה, התוצאה של הכל (שלום בית).

746 = דבר בעתו מה טוב = רצון הפשוט (רומז לפס': מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מה') = שעשוע.